בתשובה לקורא נבוך, 08/10/03 14:39
מתחיל להבין (אולי) 174510
נורא קשה לי לענות כי (באופן קיצוני) אין לי ידע במדע ובטח לא בהיסטוריה של המדע. מצד שני, קניתי לא מזמן את הספר של קון ובסוף גם אגיע לקרוא אותו.
אתמול הסתובבתי בצומת-ספרים וצדה את עיניי חוברת של ''זמנים'' על הקשר בין חברה, לאומיות ומדע. לא ברור לי למה לא קניתי אותה, אבל אני אחזור לשם ואתקן את הטעות.

בקיצור, אני מבקש קצת זמן. אין לי בעיה להמציא דברים, אבל הייתי רוצה לכתוב תשובה קצת יותר מבוססת.
מתחיל להבין (אולי) 174552
אבל למה אתה מתעקש על מדע? האם אי אפשר לתת דוגמאות מחיי היום יום ?
מתחיל להבין (אולי) 174559
נדמה לי שכל ההשקפות שלנו על חיי היום-יום מבוססות על ערכים אפיסטמולוגיים, אבל אנחנו מודעים לכך שהם לא "אמיתיים" באותה מידה שנדמה לנו שהמדע אמיתי ‏1. לעומת זאת, הטיעון כמו שאני מבין אותו מתבסס על כך שאנו רואים בתיאור המדעי של העולם תיאור "אמיתי". זאת בשעה שהתיאור המדעי מתבסס על קיומם של "ישים תיאורטיים" שלא ניתנים לבחינה אמפירית ישירה (לא רק באמצעות החושים שלנו, אלא בכלל) ואפילו לא להגדרה מלאה, וביצירת אותם ישים תיאורטיים אנחנו משתמשים בערכים אפיסטמולוגיים.

1 "איזו אמונה יותר סבירה?", "איזו נוף יותר יפה?" וכו'. נראה לנו ברור שהכרעות אלו אינן עובדתיות.
מתחיל להבין (אולי) 174603
מה בדבר "איזה אבן יותר כבדה?"? מכיוון שאין לנו חוש מדוייק למשקל, ועלינו להשתמש בתוצאות של מכשיר מדידה מסויים- האם תוכל להסביר מדוע עלי להשתמש בערך אפיסטמולוגי לשם כך‏1? האם "משקל של אבן" זהו ערך אפיסטמולוגית ולא עובדה אמפירית?

1 אגב, התשובה "כי חושי מראים שמצב המאזניים הוא כך וכך" לא תתקבל, כי גם למטען האלקטרון יש השפעה על מכשירי מדידה.
מתחיל להבין (אולי) 174673
נדמה לי שיש לנו התנסות חושית במושג המשקל, בניגוד למושג "מטען האלקטרון" שכולל שני ישים-תיאורטיים: מושג המטען ומושג האלקטרון הם חלק ממודל, ולא ניתנים לבחינה ישירה.
מכת ברק 174675
מכת ברק 174677
אני מניח שאתה מתכוון להציע את זה בתור דרך לבחינה ישירה. איך בדיוק?
מכת ברק 174680
בילדותי נהגתי לבדוק את תקינותם של סוללות 9V על ידי מגע עם הלשון. כלומר יש לנו התנסות חושית למטען חשמלי. אם תגיד שמטען של אלקטרון אחד הוא קטן מדי להתנסות חושית ישירה, אשנה את דוגמת האבן לגרגיר חול.
מכת ברק 174681
יש לנו התנסות חושית של מה שאנו נוהגים לקרוא "מטען חשמלי". לפני לא כל-כך הרבה שנים אף אחד לא היה מדבר על מטען חשמלי, גם אם הוא היה חווה תופעות של ברק, חשמל סטאטי או אחרות. ציינתי למעלה באיזה מקום שהרעיונות המדעיים הפכו כבר לחלק מהצורה שאנחנו חווים את המציאות.

השאלה של פיינמן מעניינת כשאלה פילוסופית, אבל כאן יש משהו חד יותר: אנו יודעים להצביע על המקומות שבהם נכנסים ערכים לתהליך המדעי, גם בלי שנגרר לשאלות מסוג זה.
(אני באמת חושב שהדיון הזה יהיה מעניין הרבה יותר אחרי שתהיה לי הזדמנות לרכוש קצת ידע רלוונטי. אין חשש שהוא יסתיים. הוא מתעורר באייל כל פעם מחדש בהקשרים שונים).
מכת ברק 174682
אוקי, אני מניח לך, לא לפני שאני משחיל הערה צייקנית‏1: נראה לי קצת תמוה שאתה מתיימר להציג גישה המדברת על קרבה חזקה בין "הסברים מדעיים" ו "ערכים אפיסטמולוגיים" ואז כשלוחצים אותך אתה אומר שאתה בעצם לא מבין מספיק במדע. אז איך אתה יכול לדבר על קרבה בין דבר שאתה לא ממש מכיר (הסבר מדעי) לערכים אפיסטמולוגיים?

1אני יודע שעכשיו ממש יגרד לך לענות לי, יופי, סיפקתי לך תמריץ "לרכוש קצת ידע רלוונטי" כדבריך, ולהשיב לי מנה אחת אפיים.
מכת ברק 174684
עוד לפני שאני רוכש ידע רלוונטי ומשיב לך מנה אחת אפיים, אני מרגיש צורך להצטדק. אז שתי נקודות:

1. קישרתי למאמר שקיבלתי כי הוא נראה לי רלוונטי לנושא הדיון. לא ציפיתי להגן עליו, ולאורך כל הדיון הדגשתי שאני לא מכיר את התחום ובפרט את הגותו של פטנם (ואפילו רמזתי שאני אשמח לעזרה מקצועית. מה לעשות, אפשר לסמוך יותר על אינסטלטורים).

2. אני לא חושב שהתהליך המדעי זהה למדע. ידע אחד לא בהכרח קשור לשני (כפי שציין אלון), אני פשוט נתקע כשאנחנו מגיעים לדוגמאות.
מתחיל להבין (אולי) 174679
פתאום נזכרתי שבאנקדוטות פיינמן הוא נקלע לקורס פילוסופיה ושאלו אותו האם אלקטרון יכול להחשב כעובדה אמפירית ( או מונח פילוסופי אחר, אבדוק כשאגיע לספר), מכיוון שלא הבין את המונח, הוא ענה בשאלה " האם הפנים של לבנה‏1 הוא עובדה אמפירית?" לטענתו, המרצה לא ידע לענות לו. כמובן שככל סיפורי פיינמן, יש לקחת את הסיפור הזה בערבון מוגבל.

1 THE INSIDE OF A BRICK אאז"נ

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים