מסכים עם אסתי. 174879
הטקסט יכול לעבוד טוב בהרבה כסיפור או מונולוג. שבירת השורות, שמאריכה אותו טכנית, אינה מתאימה לסגנון הדיבורי.
יותר מזה: השיר גם יכול להתקצר בהרבה. החוויה, ההתרחשות שתוארת באמת בשיר, מתחילה לקרות רק לקראת סופו, לאחר הקדמה ארוכה שבעצם מאכילה אותנו בכפית במסקנות של המחבר על עצמו. חבל, כי יש כאן הומור, וסוג מעניין של אמירה, בעיקר במקומות שהוא נהיה ספציפי (תיאור מעגל הוודו, "אין שם סיגריות אבל יש בחורות") ואינו מתעסק במטאפורות (חזיר מהעיר). למעשה, העמדה שמובעת בשיר מתומצתת בשורת הכותרת שלו (בגלל זה אני לא אוהב שורות כותרת לפעמים) ואינה מתפתחת מספיק, בטח לא במידה מספקת בכדי להצדיק שיר כל-כך ארוך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים