 |
אכן יש צדק בדבריך, ולהערכתי המשפט אותו ציטטת הוא סוג של ספין אותו יזמו יוזמי ההסכם תוך שהם מהמרים (בהצלחה) על בורותם/זיכרונם הקצר של העיתונאים.
למיטב ידיעתי "הצעת קלינטון" כלל לא כוללת איזכור של גושי התנחלויות ספציפיים, ולכן לא ניתן לקבוע האם הסכמה ל"הצעת קלינטון" פירושה ויתור או אי ויתור על אריאל. מה שכן, ההצעה מדברת בקווים כלליים על "עקרונות הסיפוח" של גושי ההתישבות, וקובעת בין היתר שהסיפוח יעשה כך ש80% מהמתנחלים ישארו בשטח ישראל. לכן, אם מישהו יוכל לעשות את החישוב ולהוכיח שלא ניתן לספח 80% מהמתנחלים (באופן הגיוני, ובהתאם ליתר עקרונות הסיפוח הנזכרים בהצעה) מבלי לספח את אריאל, ניתן יהיה "להוכיח" שהצעת קלינטון בהכרח אינה כוללת ויתור ישראלי על אריאל.
יחד עם זאת, יש לזכור שבניגוד ל"הצעת קלינטון" אשר על פיה אמורה הייתה המדינה הפלס' להיות מוקמת על שטח השווה בגודלו ל97% משטחי יש"ע (96 + 1, או 94 + 3), כלומר להתבסס על חילופי שטחים שבסופם יגדל שטחה של ישראל הריבונית1, בהצעות שבאו אחריה, כמו "המפקד הלאומי", וכמו (ככה"נ) ההצעה הנוכחית כבר מדובר על חילופי שטחים של אחד לאחד. לכן, יכולים יוזמי ההסכם לבוא ולומר שמחיר הכללת אריאל ב"גושים" המסופחים לישראל, פירושו יהיה ויתור "לא משתלם" על יותר מדי שטחים מישראל הריבונית. אז יבואו מתנגדיהם, ויטענו - תוך שהם מאזכרים (למשל) הרכב מוזיקלי המורכב מדוגמנית, בעלה הכדורגלן ואחיו - שדווקא יש כמה שטחים בישראל הריבונית שכן משתלם לוותר עליהם, אבל זה כבר נושא לפתיל אחר.
_____________________
1, למעשה, אאל"ט, ה"רווח" הישראלי היה אמור להיות אף גדול יותר מאותם 3%, מכיוון שהחישוב לא כלל בתוכו את שטחי השכונות היהודיות במזרח י-ם, שייועדו כמובן להישאר בריבונות ישראל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש