 |
שמעון שלום,
ראשית אפתח בתיקון קל: המדובר ביואל פישמן ולא ביואל הופמן, שזה האחרון מוכר לי כסופר ישראלי וכאחד שאמון על תרבות יפן, אם אינני טועה.
באשר לדברים שכתבת כאן, אינני יודע אם צריך ללכת כה רחוק ולדבר על 'ערעור השלטון במדינה', אולם ברור שיש ביוזמה זו מן הבעייתיות. הפגם העיקרי בנסיון ההגעה להסכם זה נעוץ לשיטתי במתודה ובחלקי המשוואה שאינם מתאזנים; כללית אינני חושב שזהו דבר רצוי וראוי שאזרח ישראלי ינהל מגעים סתם כך וללא מנדט ממשלתי גלוי או סמוי 1 עם גוף רשמי של ממשלה זרה - גם אם אני עקרונית חושב שכיוון פוליטי זה נכון, וגם אם המדובר בתרגיל אינטלקטואלי בלתי מחייב. לא נותר אלא לתמוה על אופן התנהלות זה שעלול להיראות כנסיון עקיפת ממשלה נבחרת - כמו גם להיות מובן התעלמות מפני מציאות שלדעת רבים כבר טפחה פעם אחת על פניהם (דבר עליו ניתן להתווכח).
במילים אחרות: הטרגדיה של יוזמות מסוג זה - שאולי היו יכולות להציל דבר אחד או שניים - היא התחושה שהן למעשה ומראש נועדו לכישלון בגלל המתודה האמורה בה הן מתקיימות, שפירושו שסיכויי הצלחתן בישראל על רקע הצורה בה נעשו ונחתמו נראה די אפסי, שלא לדבר על כך שרוח האוונגארד והחידוש המתוארים בהם ינוצלו בצורה צינית על ידי אלו המעוניינים לטרפד כל אפשרות להסכם בעתיד, כשהם יוצרים חיבור לשיטתם בין אוסלו לשווייץ.
המדובר בנזק כפול, ככל הנראה: כפי שהסכם אוסלו מכונה על ידי רבים בחנה הימין כ'מלחמת אוסלו', ניתן לשער שבעתיד הלא רחוק יכונה 'הסכם שווייץ' (גם אם לא יוולד כלל) מן הסתם כ'מלחמת שווייץ', בקונטקסט שיטרפד את תוכנו גם אם יגיע למו"מ עם נציגי ממשלה נבחרת ובעלת מנדט.
_________________
1 ניתן בהקשר זה להניח כי יוזמות הנתמכות באופן סמוי אך רשמי מקובלות בהקשר זה, כפי שהיה המצב בשלבים מתקדמים של הסכמי אוסלו. אינני יודע אם זהו המקרה כאן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש