תודה 17555
שמחתי מאד לקרוא מאמר על בורחס, במיוחד על הקשרו לג'ויס. אינני יודע אם אפשר להחיל על בורחס את התואר אהוב משום אופי וסגנון כתיבתו שעליה עמדת, אך בהחלט לטעמי הוא אחד
המושכים והמגרים ביותר.

אכן בורחס היה אמן ''המטאפורות האפיסטמולוגיות'', כפי שמכנה ליאו
קורי את הטכניקה הבורחסית בסיפרו הקטן וגדוש הידע (הוצ' אונ' משודרת). עבור בורחס היווה הקשר כותב-קורא קשר מרתק ובל ינותק אשר הוא הוא הנותן משמעות לכתוב .

ראו למשל את סיפורו, ''פייר מנאר מחברו של דון קיחוטה'' על אחד פייר מנאר שרצה לכתוב דון קישוט מודרני, לא סתם מודרני אלה את ה-דון קישוט ומגלה שלשם כך עליו פשוט לכתוב את דון קישוט.

אגב, בסיפור הזה מקשר בורחס ישירות את עצמו לג'יימס ג'ויס (זה בתשובה לתמיהה של אלי למעלה). היחס שיצר עידו הרטוגזון בין בורחס לג'ויס היה מן הסתם מוצא חן בעיני הראשון, במיוחד אם נקרה את הסיפור ''קפקא ומבשריו'' שבו מראה-מוכיח בורחס שיותר משקפקא המוקדם בישר את זה המאוחר, דווקא יצירתו של בראונינג מבשרת אותו, או אפילו קפקא מבשר את סרוונטס. (מזכיר קצת את ההנחה שאין מוקדם ומאוחר בתורה).

מעניין גם לראות ששם הספר ''אלף'' הופיע כך בעיברית במקור, כשבורחס ייחס חשיבות גדולה ליהדות, טרח ללמוד עברית ותלמוד ואפילו כתב סיפור מתח מופתי המבוסס תלמודית.

אוסיף על האנקדוטה הכל כך בורחסית בקשר לתרגום הקלוקל של פופ את הסיפור הבא. בורחס גודל על ידי סבתו האנגליה ואנגלית היתה שפתו הראשונה שבה קרא לראשונה יצירות מופת, ביניהן את דון קישוט .לימים סיפר שכשלבסוף
קרא את סרוונטס במקור הוא חשב אותו לתרגום קלוקל.

החלק העצוב הוא ששילטון הקולונלים בארגנטינה השפיל אותו תוך ניצול עיוורונו והעביר אותו מאחראי על הספריה העירונית להיות מפקח לולי תרנגולות.

מותר לציין שבורחס הינו חבר גאה במועדון הסופרים הגדולים שלא קיבלו פרס נובל (כמו עמיחי שלנו)

מי שמעוניין בכתיבתו של בורחס וודאי ימצא עניין רב במשורר הפולני זבגנייב הרברט, במיוחד בספר הקטן'' האפוקריפים ההולנדים''

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים