בתשובה לרודי וגנר, 15/10/03 0:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מתמצא בדיוק בחוק, אבל התכוונתי לחוק כללי שאוסר מגעים עם אויב, שאני מניח שקיים גם במדינות אחרות. אש''ף הוא אויב, ולכן חוק כזה אמור לחול גם עליו. כוונתי היא שכל הנקודות האלה תובהרנה, אם יש חוק פרטי שחוקק לפני כעשר שנים שמתיר בכל זאת מגעים עם אש''ף שהוא יבוטל, ושהציבור יבין בדיוק מה מותר לו בעניין זה ומה אסור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משפטית, היום, אש"ף והרשות הפלשתינית אינם מוגדרים כ"אויב", אלא נתיני מדינת ישראל. האם אתה מציע ללשנות את החוק, ולשפוט את מי שעבר עליו לפני השינוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מציע שום דבר רטרואקטיבי. כוונתי ב ''לעשות סדר'' היא שמעתה יהיה סדר. מה שהיה בעבר, היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לדרישה שלי לגבי מגעים עם האויב לחדש את החוק המקורי לגבי מגעים עם אש"ף שבוטל בנקודת זמן מסויימת של ראשית תהליך אוסלו שהייתה וחלפה, שבה היה נדמה לקומץ טפשים שאש"ף הפסיק להיות אויב, הרי קיים חוק אחר שלא בוטל, שאולי קשור במעשה של חותמי "הסכם השלום". מדובר בחוק שאותו העלה היום חבר הכנסת שאול יהלום. קיים חוק שאומר שכל מי שפועל כדי לקדם מסירת שטחים שבריבונות מדינת ישראל לגורם זר עובר עבירה שדינה מוות. איני רוצה להביע דעה בעניין אלא לפנות לקוראים ולשאול את דעתם (ולפני שיתנפלו עלי בודאי איני חושב שצריך לתלות מישהו עכשיו). התהיות שלי הן אלה: בודאי כוונת החוק אינה לגורם הרשמי ממשלת ישראל. ממשלה בודאי יכולה לחתום על הסכמים בין לאומיים ובמסגרתם למסור שטחים. כלומר החוק הזה בודאי לא חל עליה. לכן, נשארים האזרחים הפשוטים. אבל אזרח פשוט אין בידיו היכולת למסור שטחים כי אין לו הסמכות לכך. ואז נשאלת השאלה מה הכוונה בחוק הזה, והאם המעשה שעשו מחברי מסמך שוויץ אינו בדיוק המעשה שאליו מתכוון החוק ? קודם כל ה"הסכם" מדבר על ירושלים כלומר על שטח ריבוני של מדינת ישראל. ברור שאין למחברי המסמך הסמכות למסור את השטח הזה אבל לכאורה הם מבצעים פעולה שיכולה לקרב מסירה כזאת ועושים זאת תוך כוונה שאכן כך יהיה. האם מישהו יכול לחשוב על דוגמה שלה מתכוון החוק שמתאימה לו יותר מיצירת מסמך שוויץ ? ואם אי אפשר למצוא שום דוגמה, בשביל מה קיים החוק הזה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע"ד, אבל הפרק בחוק העונשין שמכיל את הסעיף שהזכרת מכיל גם סעיף של "הגנה נוספת" שאומר: "אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם." מה שמרוקן את הטענות של שאול יהלום מתוכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שהסעיף הנוסף מקל במשהו בעניין בילין ושות'. פעולה ''בתום לב'' להבנתי היא פעולה שבה הפועל לא מתכוון להעביר את השטחים, אך פעולותיו גוררות זאת למרות רצונו. אבל אם רוצים להעביר את השטחים ''בתום לב'', תום הלב הזה לא יקל את חומרת העבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטל אמר: תגובה 176943 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תגדיר אויב? ישראל לא הכריזה מלחמה על הרשות או על הפת"ח. להפך - לישראל יש הסכמים עם הרשות, שבאופן רשמי עדיין בתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף שמממן רוצחים מתאבדים (כפי שהוכח במסמכי המוקטעה, שבהם ערפאת לא רק שחתם אלא גם שינה בכתב ידו את הסכומים, כלומר היה מודע היטב למה שהוא עושה), הוא אויב לפי כל הגדרה שאפשר לחשוב עליה. אם זה לא כך בהגדרה הרשמית, אז זה עוד משהו שצריך לשנות במסגרת המלחמה בברדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הפת"ח יעזוב את רעיון הרוצחים המתאבדים וסתם ישלח אנשים לירות באנשים אחרים, אז יהיה מותר לדבר איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא ישלח אנשים לירות ב ''אנשים אחרים'' מהמאדים אז תהיה לו בעייה עם אנשי המאדים. אבל אם הוא ישלח אנשים לירות בנו הוא אויב, ואסור לאזרח להחליט בעצמו לנהל מגעים עם אויב. ההתאבדות אינה הנקודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |