בתשובה לסתם איילת בארץ ישראל, 15/10/03 9:29
אז מה הפתרון שלך? 175809
למעשה, כבר הושגה הכרעה בעימות הצבאי, וארגוני הטרור החליטו, בלחץ הציבור, שהם משלמים מחיר יקר מדי מבלי לקצור הישגים. לכן ההודנא התקבלה על דעתם. הבעיה היא שפלגים עצמאיים בתוך הארגונים, כמו פלג החמאס שביצע את הפיגוע בקו 2 בירושלים, לא השתתפו בהסכמה הזו. כל עוד אין שלטון פלסטיני חזק שישלוט בטרור ביד רמה (ערפאת מסרב למלא את התפקיד הזה, ואין לו תחליף נראה לעין), יהיה קשה מאוד להרתיע קבוצות ספוראדיות.
וכל עוד יהיה להתארגנות של שלושה או ארבעה קל כל כך להוציא פיגוע בתוך ישראל, אין סיכוי להפסקת אש.

הפיתרון הוא בהפרדה בין ישראל לבין השטחים. קשה לאנשים לתפוס שלא הנדסה אנושית מתוחכמת של יחסינו עם הערבים ולא הבאת הגאולה ברוחו של הרב צבי יהודה קוק יכולים לשנות את המצב לטובה אלא פיתרון טכנולוגי ואירגוני פשוט יחסית.
כשמשווים את השינויים שעברו על העולם הערבי במאה האחרונה ביחס לשינויים שעברה הטכנולוגיה במאה הזו, די ברור שהטכנולוגיה התקדמה הרבה יותר מהר, בלשון המעטה.

לכן מוטב שנשים את יהבנו בטכנולוגיה - בטכנולוגיה של הפרדה (בראש ובראשונה גדר, ואיתה חיישנים, מצלמות, אמצעי הרתעה, גילוי מתכות במעברים). זה יועיל לנו הרבה יותר מאשר לתלות תקוות שווא ברצונם הטוב של הערבים, או לחילופין, ביכולתנו להכניע כל אחד ואחד מהם.

ההפרדה תקשה מאוד על קבוצות שוליים לחולל פיגועים קשים, ובכך תטה את מאזן הכוחות בצורה חדה לטובת ישראל. רק 4% מהפיגועים היו בישראל, אך בהם נפגעו 60% מהרוגי האינתיפאדה.

אלא שאם נסתפק בהפרדה, תיווצר לנו לבנון בשטחים. מספר ההרוגים בדרום לבנון היה קטן ב-‏90% עד 95% ממספר ההרוגים באינתיפאדה, משום שהעימות בלבנון לא גלש לתוככי ישראל (חוץ מאשר בקטיושות לא אפקטיביות, כפי שטילי החמאס והפצמ"רים אינם אפקטיביים), אך בכל אופן הוא גבה חיים יקרים, והיה מייאש ומיותר.

כדי למנוע את היווצרותה של לבנון כזו צריך לתת לפלסטינים תמריצים בדמות ריבונות מוגבלת, מסירת שטחים מדודה והדרגתית ופינוי התנחלויות מבודדות.
הכול תוך פיקוח הדוק על קיום התחייבויות ביטחוניות מצידם.

הסדרי ביניים אינם נוגעים באינטרסים היסודיים של ישראל (השלווה בעיר העתיקה בירושלים,התיישבותם של 100-200 אלף מתנחלים, הזכות לפיקוח ביטחוני הדוק על הנעשה בשטחים). הפלסטינים אינם נדרשים לשנות בין לילה את מאוויהם ואמונותיהם.
עדיף להתבסס על מנגנונים ישנים ויעילים של הרתעה, מקל וגזר, ולא על פיתרון אינסטנט לסכסוך המצפה לשנות את הגנום האזורי במחי חתימה בעט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים