בתשובה לעמית מנדלסון, 14/10/03 16:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על האמת יש להודות: מול הנתונים שהצגת טענותיי מסתתמות כליל. טענתי, כי התרבות הערבית לקויה באופן שאינו מאפשר לה להתקדם גם כאשר יש תחת ידה המשאבים המתאימים, הוכחה כמשוללת יסוד נוכח הנתונים האלה. אבל אנסה בכל זאת להגן עליה, פחות מטעמים של דבקות עיוורת או אמונה בצדקתי (אמונה הפוחתת נוכח דבריך) ויותר למען הדיון. עם זאת, זה יהיה ארוך. מתוך הנתונים שהצגת ניתן להאיר שתי נקודות: לא צמחה שם דמוקטיה/חילוניות, לא היה שם לחץ בטחוני או חיצוני. בתנאים האלה התפתחו מדינות המפרץ באופן שלמעשה אינו עומד בסתירה אמיתית למנטליות הקיימת בהם. עם זאת, זו תהיה טענה חד-צדדית ולקויה לומר שאם לא צמחה שם דמוקרטיה אז לא הייתה התקדמות. זה יהיה טפשי לשנות שיטת שלטון שעובדת מצוין כפי שהיא.מאידך, עבורנו כמערביים או ישראליים צמיחה של מערכת דמוקרטית-חילונית היא הכרחית שכן מערכת כזאת תצא נגד מלחמת דת עיוורת נגדנו בבוא הימים ובכל מקרה תפקח על הנעשה בשלטון. מכאן שאת טענתי כי "הערבים לא מסוגלים להתפתח" אני אסייג, לכל הפחות, ל"הערבים לא מסוגלים להתפתח באופן שחיובי לנו". והיות שראשית טענתי בדיון העוסק בשלום עימם, הרי שתוקפה שריר וקיים. אם תוסיף על כך את העובדה שהמשאבים האלה לא עומדים לרשות הפלסטינים או ערביי ישראל ואת העובדה שיש להם מאבקים אחרים על אדמתם או זעם נגדנו על מעשינו להם, הרי שגם בהינתן המשאבים האפשרות שתהיה התפתחות לטובתנו (אפשרות שכבר נראית כלא קיימת גם שישנו הכסף) קטנה עוד יותר. ערביי ישראל כבר הוכיחו את קדמתם במהומות אוקטובר 2000 והוכיחו, לפחות לי אישית, שדבר לא השתנה מ-1929. ומדינות המפרץ, אלה טרם עמדו למבחן. נראה מה יהיה כוחה של הקדמה בהן כאשר אלה תידרשנה להירתם למלחמה כלל ערבית או להילחם באיזה חיידק קיצוני. איראן לא עמדה במבחן. ראה מה עשו הפלסטינים בממון שניתן להם, ראה כיצד השלטון עושק את העם, ראה את המאבקים העיוורים והשבטיים ביניהם על כוח. אני מסתכל עליהם ואני מסתכל על ראשית היישוב בארץ. אין בכלל מה להשוות. אני שואל את עצמי, בעניין קצת שונה, האם יכולתו של עם לצאת למלחמת אזרחים מעידה על קדמה, ואם הפלסטינים יילחמו באחיהם כדי לחיות עימנו בשלום. כיצד לא קמים הפלסטינים ומקיאים מתוכם את המחבלים שמחריבים את עתידם ולכל הפחות גורמים לבתיהם להיהרס? כיצד,לעומת זאת, הם ששים להלשין זה על זה לאוייב? מדוע לא קיים ביניהם דיון ציבורי נוקב כגון זה שנערך בינינו בתקופת הסזון הקצרה? האם זה אומר שהם אינם מוכנים עדיין לשאת ולתת עימנו? האם זה מוכיח סופית שהם עדיין אינם "עם", ואם כך, כל דרישותיהם בטלות? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |