175978
תפסת מרובה, לא תפסת.
דת היא לא הפתרון, היא הבעייה.

עמדות נציגי שלוש הדתות לא נגזרות מהתייחסותן לשלום ול"דיאלוג" אלא מהערכתן בקשר לסיכויי הצלחת המלחמה והאופי הכללי של בני הדת.
היהודים הציגו את הגישה ה"ז'ידית" המוכרת: בואו נחייה כולנו בשלום, שמאחריה מסתתרת חרדה עמוקה מקונפליקט, משום שמעימות, כך התפיסה הז'ידית המסורתית, יוצאים רק פוגרומים.
הנוצרים הציגו את התפישה האופיינית לדת שיש לה הרבה נכסים ומעט מאוד עוצמה ומאמינים. כחלשים, הם מאוד שמחים ל"דיאלוג" ונורא רוצים "שלום".
המוסלמים הציגו את העמדה המוסלמית שהתפתחה בעשרות השנים האחרונות: כפיצוי על כך שהכוח הממשי שלהם לכפות דברים על אחרים נחלש מאוד מוגברות הצווחות והזעקות, הזיופים והשקרים. למי אין גישה למקומות הקדושים? האם היהודים שולטים בהר הבית? הנוצרים? אנשי הכת הבאהאית?
וממתי ירושלים היא "בירת הנצח" של הפלסטינים? מה הפך את עיר המחוז הנידחת לפנינת לבבם לפתע פתאום?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים