בתשובה לדבר דעה, 15/02/01 9:44
דמוקרטיה היא (גם) מנגנון כפייה 17605
המשטר הדמוקרטי הינו מנגנון-אכיפה לכל דבר, המשתמש בכוחו והכופה את רצונו ממש כבמשטר דיקטטורי.

ההבדלים היחידים, למעשה, בין המשטר הדמוקרטי לדיקטטורי נעוצים בכך, שבמשטר דמוקרטי יכול להתחלף השליט ללא שפיכות דמים, ובכך שבמשטר דמוקרטי תקין ומסודר ניתנת מראש חשיבות מיוחדת להגביל ולרסן באופן חוקי ותחוקתי את רצונו של ה'רוב' כנגד רצון ה'מיעוט'.

הבדלים אחרים ונוספים אינם בנמצא.

א. מאן
ומה עם פינושה בצ'ילה? 17607
ומה עם פינושה בצ'ילה? 17610
ערן שלום,

אוגוסטו פינושה הגיע לשילטון בדרך של שפיכות דמים, ובדרך דומה סולק מכסאו.

בהיותו שליט ורודן צ'ילה לא התחשב הנ''ל ולו פעם אחת ברצונו של 'מיעוט' זה או אחר, אלא אם כן יכל 'מיעוט' זה להביא לתועלת ולתוחלת חיים ארוכה יותר לשילטונו.

בכל זאת הבדל.

שלך

אלכסנדר
ומה עם פינושה בצ'ילה? 17614
אלכסנדר ידידי,

למיטב זכרוני, ולזאת תכוונתי, פינושה פרש מהשלטון לאחר משאל עם (94? אולי אני אבדוק יותר מאוחר ב"אינציקלופדיה אינטרנטיקה"). אני זוכר משהו ממהדורת חדשות של שבת בערב לפני כמה שנים כאשר הוצגו הפרסומות ששודרו בצ'ילה בעד ונגד שינוי המשטר. יתרה מזאת, עכשיו כשאני חושב על זה גם שינוי המשטר בארגנטינה משלטון הגנרלים לדמוקרטיה היה שקט למיטב ידיעתי. כמובן שהוא לווה כתמיד בהבטחות חסינות לגנרלים הפורשים, שהופרו, כמו במקרה פינושה. בעצם אפשר גם למתוח את החבל שלקחתי לעצמי ולהזכיר גם את דרום-אפריקה.

בברכה,

ערן
הפיניש של פינושה 17776
ערן ידידי,

ההסבר לדוגמאות שהבאת הינו פשוט ביותר;
כל המדינות שציינת עמדו לפני מהפיכה אמיתית, אשר היתה עולה לראשי החונטה הפוליטית/שילטון המיעוט בראשם ממש, ולכן בדקה האחרונה העדיפו הללו לוותר על כוחם, במעין 'מחווה' של רצון טוב - על מנת למנוע שפיכת דמם.

דבר דומה התרחש בכל גרורותיה הקומוניסטיות של בריה"מ במזרח אירופה, להוציא רומניה.

על גורלו של צ'אוצ'סקו איני צריך להרחיב היריעה.

שלך

אלכסנדר
לא 17650
אם כבר המשטר הדמוקרטי הוא (גם) מנגנון כפיה. דמוקרטיה היא ערכים וערכים נטו אינם מהווים כפיה או אכיפה. אם יש כפיה היא קימת במשטר, הכלי שנועד לבצע את הערכים. אבל גם אז הצהרה זו אינה נכונה.
למשטרים דמוקרטים יש מנגנוני אכיפה, הטיפול בעבריני תנועה ע"י המשטרה, לשם דוגמא. לפעמים הגבול בין אכיפה לכפיה הוא דק. לשם כך יש מנגנוני נגד, המאפשרים או אמורים לאפשר להתנגד, לאכיפה זו או אחרת. בג"ץ, ועצם הזכות לדבר נגד חוק זה או אחר. כיוון, שתמיד יהיו חילוקי דעות בין אנשים, יש בכול אכיפה מן הכפיה. אבל; בדיקטטורה יש מנגנוני כפיה, שלא קימים בדמוקרטיה. משטרה חשאית, שהיא משטרת מחשבות, ששולחת לכלא או למעצר בית, כול מי שחושב אחרת מהמשטר. הגליות בתוך המדינה או אל מחוצה לה, גולאגים למיניהם, ועוד זועות. זו כפיה שחודרת למקומות בחיי הפרט שבמדינה דמוקרטית, משטר דמוקרטי, אסור לשלטון להגיע. כגון דעתו הפרטית של האדם, רכושו וביתו, זכותו להתארגן, וכד'. באכיפה הדיקטטורית הכפיה הוא מרכיב דומיננטי, בדמוקרטיה לעומת זאת קימת שאיפה לצמצם את מרכיב הכפיה שבאכיפה, כשהמרכיב הדומיננטי הוא היכולת לקים דיאלוג פומבי סביב אותה אכיפה.
הבדלים אלו, בנוסף לאלו שציינת, הם הבדלי יום ולילה בין דמוקרטיה לדיקטטורה.
הייתי מסכם זאת כך: משטר דמוקרטי הוא גם מנגנון אכיפה, אבל איזה משטר אינו מנגנון אכיפה.
כן 17779
מר תיבון הנכבד,

משטרות חשאיות כנגד דיסידנטים פוליטיים שונים השוללים את הרעיון הדמוקרטי, קיימות למעשה בכל דמוקרטיה המכבדת עצמה.

קיומם של גופים אלו מנומק תמיד ברצון ל'שמירה על ערכי הדמוקרטיה' כנגד אנשים בעלי מטענים ערכיים 'אחרים', ואישית מוצא אנוכי טוב כי כך הוא הדבר.

הדמוקרטיה חייבת לדעת להתגונן על נפשה כנגד אלו הרוצים לחסלה, ולצורך זה עליה להשתמש באמצעים מסויימים, העשויים להתגלות לעיתים כבעייתיים.

בעייה משפטית ופילוסופית קשה - המונחת גם לפני שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל - היא כיצד להתייחס לרעיון ו/או לקבוצה, המכריזה כי תבטל את הדמוקרטיה לאלתר ברגע הגיעתה לשילטון, בהעדר חוק ברור בנדון.

דומה הדבר כי העדר חוקה מסודרת במדינת ישראל אינו מקל הגדרת מצב שכזה.

בברכה

א. מאן
לא 17793
מר מאן הנכבד,
קיומה של משטרה חשאית בדמוקרטיה אינו מטשטש את ההבדלים בינה לבין דיקטטורה. בדיוק כשם שפרלמנט במדינה דיקטטורית אינו מטשטש את ההבדלים הללו. בדיקטטורה פרלמנט הוא בעיקרו אספה של אומרי הן. בדמוקרטיה אמירת הן קולקטיבית בפרלמנט היא דבר נדיר.
אשר למשטרה חשאית, בדיקטטורה היא מנגנון רדיפה. מכיון שכל דעה היא בגדר איום או איום פוטנציאלי, כל דעה נרדפת, או נדחקת לשוליים, כך שלא כל כך הרבה מקרב תושבי אותה מדינה ישמעו אותה. דמוקרטיה סובלת הרבה דעות, כולל אלו המתנגדות לדמוקרטיה, ראה ארה''ב. בדיקטטורה המשטרה החשאית היא מעל לחוק. בדמוקרטיה היא תחת ביקורת ציבורית והגבלות החוק, ולא יכולה לפעול נגד כל אחד.
נכון הוא שדעות אנטי דמוקרטיות מהוות איום פוטנציאלי לדמוקרטיה. ואיום ממשי כשמאמיניהם מנסים לישם אותן. ע''י הפיכה, טרור, וכד'. ונגד איום כזה יש וחיבים לפעול. נכון שברובד הצר והיחיד הזה, של פעולה נגד אויבי המשטר, יש דמיון, אך הוא רק ברובד הזה. הוא לא כולל מרכיבים אחרים, כמו כפיפות המשטרה החשאית למערכת המשפט. פרט שאתה עצמך, הזכרת.

והנקודה העיקרית בדיון נשארה, הדמוקרטיה היא רק ערכים. המשטר הוא הכלי, אך הדמוקרטיה היא הערך אליו הוא כפוף ומחויב.
כן וכן 17859
מר תיבון הנכבד,

חזקה עליך דעתך כי איני מעוניין במיוחד להגן על גופים שאינם דמוקרטיים, אך ההבדלים הבאנאליים בין דמוקרטיה לדיקטטורה קיימים על פי רוב ברמת האכיפה ובסוג טיב העונשים בלבד, וזאת מעבר להבדלים המשמעותיים אשר ציינתי בתגובת האם לשרשרת תגובות זו.

אומנם הדמוקרטיה מעוניינת ומסוגלת לשמוע ולקבל מספר נרחב של דעות נוספות לדיעות הרשמיות - וגם במידה מסויימת קבלתן של דיעות קיצוניות המתנגדות לערכי הדמוקרטיה - אך ברגע שדיעות אלו מתנגשות עם החוק ועם המוסכמות המקובלות, עשוייה להתבצע אכיפה מסויימת כנגד אנשים המשמיעים והרושמים דיעות אלו - דבר המתרחש אף בכל דיקטטורה לשמה, אם כי באופן מהיר ויעיל הרבה יותר.

על כן דואגת המשטרה החשאית בכל ארגון דמוקרטי לאסוף באופן
תמידי - אפריורית - חומר למכביר על דא ועל הא כמעט בכל תחום הרלבנטי לתחום עיסוקה והתעניינותה, ללא כל קשר להיותו של אדם ו/או ארגון נחשד בעבירה זו או אחרת.

דוגמא: יש לשער כי אתר זה מעולעל תמידית על ידי גופים שונים הבוחנים את תוכן כתיבתו, ואשר דולים מתוכו חומר על דברים העשויים לעניינם.

יש להבין כי המשטרה החשאית בדמוקרטיה נלחמת על פי רוב תמידית ב'אויבי הדמוקרטיה' כהגדרתה האינטרנית שלה ושל המערכת המממנת אותה, פעילות אשר אינה יכולה תמיד, למרבה הצער, להתבצע באופן
דמוקרטי - ראה רדיפתם של אנשים אשר נחשדו בפעילות קומוניסטית בארה"ב.

מובן כי ככל מערכת אזרחית מצוייה, כפופה אף המשטרה החשאית בכל דמוקרטיה שהיא למערכת המשפט, אך כפיפות זו הינה בעירבון מוגבל עד מאוד - היות ולעיתים חייבת המערכת הפוליטית-משפטית לכסות ולטשטש פעילויות העשויות לגרום למבוכה רבה, ואף מעבר לכך.

ארגו: הדמוקרטיה אוחזת ומחוייבת לערכים מסויימים, אך לעיתים היא גם מחוייבת להגנתם, גם במחיר בלתי דמוקרטי בעליל - ואולי כאן מתחיל למעשה לבוא לידי ביטוי תפקידה של המעצמה השביעית בתחום
זה, קרי - העיתונות.

בברכה

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים