בתשובה לארז לנדוור, 18/10/03 17:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זאת אומרת על סמך מה? על סמך הפעולות שנעשו בשנים האחרונות. אפשר שהדבר נעשה באי רצון אבל אי אפשר להכחיש את השיחות עם הפלסטינים, כאשר אלה כן התנהלו. טוב היו עושים מחברי ההסכם הזה אם תחת להציע ויתורים הולכים וגדלים היו לוחצים על ממשלתם לבצע הסכמים שכבר נחתמו. הרי הבעיה (מבחינת שוחרי הנסיגה) אינה כמה ניסוג אלא העובדה שלא נסוגים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. השיחות אכן נעשו באי רצון ומגמתם היתה לעכב ולקבור כל התקדמות מדינית ולא לזרז ולקדם. ב. בהחלט חשובה גם כמות הנסיגה, כי נסיגה שלא תתבסס על קוי יוני '67 (כפי שברק ניסה לעשות בקמפ-דיוויד) לא תביא לפתרון אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש האומרים, כי נסיגה שלא תתבסס על קווי 48' לא תביא לפתרון האמיתי. ויש המחמירים ואומרים, כי לשם הבטחת פתרון אמיתי של ממש רצוי מאד למסור את הארץ לידי הערבים לאלתר ביחד עם התנצלות על 50 שנות כיבוש ובצירוף פיצויים מלאים על עוגמת הנפש שגרמנו להם. מה משניהם נראה לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ומתי שמעת אנשים האומרים אחד משני הדברים האלה? זה מה שנקרא בפסואדו-לוגיקה 'גישת המדרון התלול'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |