בתשובה לערן בילינסקי, 22/10/03 22:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתגובה שלך יש התעלמות (מכוונת?) מתהליכים אנושיים והיסטוריים. "הסכם שלום" אינו תלוי באוויר ונגזר מהגדרות מילוניות. חתימה על הסכם לא משכיחה את האיבה בין צדדים יריבים שהקיזו דם רב. אפשר להניח שגם אחרי חתימה על הסכם כזה, יעבור זמן רב (שאולי נמדד בדורות) עד ששני העמים יוכלו לחיות בשלווה אחד לצד השני. זה לא עושה את ההסכם לחסר-ערך. יהיו שיתופי-פעולה ברמות שונות, בתקווה שהם יצמחו עם הזמן לחיים בטוחים של אזרחי המדינות. מצד שני, כמות גדולה של מיעוטים לאומיים היא מתכון בטוח לחיכוכים ולהגדלת היריבות, במיוחד בהתחשב בהבדלי התרבויות ובמיליטנטים בשני הצדדים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם ערן רוצה דווקא הסכם-שלום שבו מתנחלים יכולים לחיות בבטחון וללא הגנה בלב הערים הפלסטיניות (וכפי שאתה כותב זה ידרוש דורות), סימן מובהק שהוא לא רוצה הסכם-שלום (אחרת, לשם מה התנאים שאינם מתקבלים על הדעת?). בדלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו כבר הולכים לשם, השאלה אינה למה ערן רוצה את זה, אלא למה הוא כתב את זה. ברור שהוא צפה את תגובותינו (אני לא יכול לחשוב על מומחה רציני יותר לאייל מערן) שימחישו עד כמה התנאים שהוא מעמיד להסכם הם בלתי מתקבלים על הדעת. משתלב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |