בתשובה להאייל האלמוני, 23/10/03 15:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. איך הגעת מ"יותר תלמידים מהחינוך החילוני עוברים רף מסויים, אבל הממוצע של התלמידים מהחינוך הדתי לאומי גבוה יותר" למסקנה "שהחינוך הדתי לאומי הוא יותר אליטיסטי, והחינוך הממלכתי יותר שוויוני"? 2. תודה על הקישור. מצאתי שם את "הסקר המהיר" של Walla, שמערכת האייל יכולה ללמוד ממנו רבות על עריכת סקרים. "האם לאור הפירסומים על נסיבות חטיפתו של אלחנן טננבוים השתנתה דעתך ? לא, יש לעשות הכל כדי לשחררו כן, עכשיו אני משוכנע/ת שאסור לבצע את העסקה " |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(פיו... בהתחלה חשבתי שאתה מותח עלינו ביקורת...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הגעתי, שאלתי האם אפשר להגיע. אני חושב, ותקן אותי איפה אני טועה, שבהנחה שהיחס בין ההשקעה בתלמיד לציוניו הוא פחות או יותר יחס ישר כשכשרונו של התלמיד הוא המקדם, וכאשר חינוך אליטיסטי מוגדר כחינוך שמשקיע יותר משאבים במוכשרים ופחות בחסרי הכשרון, וחינוך שיוויוני מוגדר כחינוך שמשקיע יותר משאבים בחסרי הכישרון ופחות במוכשרים, ככל שהחינוך יהיה יותר אליטיסטי, הממוצע יגדל, וככל שהחינוך יהיה יותר שיוויוני, מספר העוברים את הרף יגדל. האם צריך להוסיף איזו שהיא הנחה על התפלגות הכשרון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה לנסות להסביר - ההיקש הלוגי שלך הוא שגוי, כיוון שאתה לוקח את המשתנה התלוי וממציא לו משתנה בלתי-תלוי (''רמת האליטיזם''). בה במידה יכול היית להסיק, לדוגמא, שלבתיה''ס הדתיים יש ציוד יותר מתקדם, או מנהלים יותר מנוסים, או שההורה הדתי מתעניין יותר בחינוך ילדיו מאשר ההורה החילוני. כולם יכולים פוטנציאלית להיות נכונים, אך הם שגויים בה במידה, כיוון שמהנתונים בכתבה לא ניתן לבסס אף אחד מהם. כל מה שאנחנו באמת יודעים הוא שקיים פער בתוצאות, אבל עד שלא נחקור בצורה יסודית לא נדע באמת למה. הניחוש שלך הוא רק ניחוש, ולא נכון מבחינה הסקתית להגיע אליו בדרך בה הגעת אתה (לקרוא על הפער בתוצאות ולהתחיל לנחש פרמטרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לבתי הספר הדתיים היה ציוד יותר מתקדם, מנהלים יותר מנוסים או אם ההורה הדתי היה מתענין יותר בחינוך ילדיו, זה היה סותר את התוצאה הראשונה (''יותר תלמידים מהחינוך החילוני עוברים רף מסויים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, חשבתי שמדברים רק על המאמר השני - התגובה שלי היתה יותר הסבר תיאורטי בלוגיקה מאשר תגובה שמתייחסת לתוכן הכתבה. אל תגרום לי להתחיל בכלל על הסיבות לדיווחים ההפוכים בין שני המאמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה תתחילי, זה בטח יהיה יותר מעניין מדברים אחרים שאפשר למצוא באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה יש לנו? מן הצד האחד, עיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ומן הצד האחר, וואלה חדשות http://news.walla.co.il/?w=//455681 המאמרים מתייחסים לשני מבחנים בינ"ל שונים במתמטיקה, ובכל מאמר התוצאות שונות - באחד עברו התלמידים החילוניים את הדתיים, ובשני - להיפך. מה יכול להסביר את ההבדלים? - ייתכן שאוכלוסיות תלמידים שונות נבחנו בשני המקרים. ז"א, תוצאותיו של כל מבחן בודקות רק מדגם של הסטודנטים, ולא את כולם. ייתכן שמבחן אחד נערך רק בקרב התלמידים המתקדמים יותר; ייתכן שמבחן אחד נערך כשבמקרה חלק גדול מהתלמידים היה חסר - וכו' וכו'. אם אכן המבחנים בדקו רק מדגמים מקרב אוכלוסיית הסטודנטים, הרי ש"אחוז העוברים" או "אחוז התלמידים שעברו ציון מסויים" הוא לאו דווקא המדד הנכון. אם מדובר רק במדגמים, ייתכן שאם נבדוק מובהקות, הקבוצות לא נבדלות באופן מובהק (כשמכניסים לחישוב את גודלה של כל קבוצה ואת סטיית התקן שלה). - ייתכן שכל מבחן בדק דברים אחרים, ואז אפשר לומר שהתלמיד הדתי יודע, למשל, גיאומטריה יותר טוב, והתלמיד הממלכתי יודע אלגברה יותר טוב. במקרה כזה, כותרות שני העיתונים הן טועות ומטעות. - וייתכן, כמו שקורה בכל-כך הרבה מקרים, שמתוך שלל אינפורמציה שנמסרה על כל מבחן, בחר הכתב לדווח רק את האינפורמציה המשרתת את האג'נדה שלו, שהיא סנסציוניות (וכאן אני מניחה את הקלפים). למשל, ייתכן שממוצע קבוצה א' גבוה מממוצע קבוצה ב', אך אם נביט על אחוז התלמידים מקרב קבוצה א' שקיבל ציון שבין 81 ל-100, הוא יהיה נמוך מאשר בקבוצה ב'. שימו לב איך מאמר אחד מדווח אחוזים בתוך כל רף ציונים, והשני מדווח ממוצעים. כבר קרה לי כ"כ הרבה פעמים בעבר שעיתונאים עיוותו לגמרי תוצאות מחקרים אקדמיים, לרוב פשוט מתוך חוסר הבנה, כשדיווחו אותם לציבור הרחב; קרה לי גם עם דברים שכתבתי בעצמי והוצאו לגמרי מהקשרם. אבל מכוני מחקר פונים לעיתונים כדי שיפיצו את תוצאות המחקרים, כדי להביא אותם לידיעת הציבור הרחב (שלרוב מממן את המחקרים באופן עקיף מכספי המיסים שלו), והרי זוהי מין צפרדע שיש לבלוע - עדיף פרסום שגוי ומטעה על-פני חוסר פרסום בכלל. הנה, התחלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהפונקציה שאתה מציע (ציון = השקעה * כשרון) רחוקה מלהיות מודל מוצלח. במסגרת סולם המדידה של בית-הספר, התלמידים הטובים ביותר אינם דורשים שום השקעה (הם ממילא בקצה הסקלה), והגרועים ביותר צריכים תשומת לב מעל ומעבר ליחס בין הציון שלהם (נאמר, 40) לממוצע (70?). חוץ מזה, אני די בטוח שההבדלים בתוצאות המבחן בין החינוך הממלכתי לממלכתי-דתי נובעים מאוכלוסיות מדגם שונות, ולא מגישה חינוכית שונה (למרות שגם זו מן הסתם משפיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הדוגמאות שנתת לא מתישבות עם המודל של (ציון= השקעה * כשרון)? נניח שהתלמיד הטוב ביותר הוא תלמיד בעל כשרון 100 (אחוזים לש"ח), ולכן השקעה של רק ש"ח אחד או יותר תיתן ציון מאה. להבדיל, לתלמיד הגרוע ביותר יש כשרון 0.5, ולכן הוא צריך השקעה פי שמונים מזו שבתלמיד הקודם כדאי להגיע לציון 40. אבל, כמובן שיכול להיות, כמו שציינתם, שמדגם התלמידים שנבחר למבחנים, או החומר הנבחן, לא מייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תלמיד בעל "מקדם כשרון" 100 צריך השקעה של שקל אחד כדי לקבל 100, מה יקרה אם נשקיע בו (כמו בשאר הכיתה) שני שקלים? מן הסתם הוא עדיין יקבל אותו ציון, כך שההשקעה העודפת "התבזבזה" מנקודת המבט של המבחן הזה. בכיתות עם השקעה אחידה, התלמידים הגרועים מקבלים ציונים באזור 40-50 נקודות (משום מה המבחנים משכתבים את עצמם כך שזה יקרה), ולא חצי נקודה (ממאה). אילו מודל המכפלה היה נכון, היינו צריכים להסיק מכאן ש"מקדם הכשרון" שלהם הוא בערך מחצית מזה של התלמידים המצטיינים - ומכאן שאם היינו משקיעים בהם כפליים מאשר קודם, הם היו מגיעים ל- 100. גם זה לא קורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, יש קטימה מלמעלה (100), ומלמטה (40~). וכמובן שבכיתה רגילה לא תמצא תלמיד בעל מוכשר פי מאתיים מחברו. וכמובן, שמדובר במודל, ולא בתיאור מדוייק של המציאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |