 |
בחלק מהדברים אתה צודק, ובחלק אחר קצת פחות. אני בודאי איני נוטה לקבל את התפיסה שלשימוש האמריקני בפצצות האטום היה מניע אחד ויחיד, ואני סבור שמבחינה היסטורית מדובר ב"קוקטייל" של סיבות, גורמים ומניעים שהביאו ללחיצה על ההדק.
בכל מקרה, אתה טועה בהנחתך שפצצות האטום נתפסו אז כתחליף לפצצות השטיח. היה ידוע היטב שמדובר בסוג חדש של נשק, שעוצמתו חורגת ממה שהיה נהוג עד אז. יש לזכור שחלק מהמדענים שהשתתפו בפיתוח האטום היו מבחינה פוליטית בעלי נטיות שמאלניות ואף קומוניסטיות, וכמה מהם ניסו להזהיר את הנשיא שהנשק החדש צריך להיחשב "מחוץ לתחום". כמו כן נשאלת השאלה: האם מה שלא היה ידוע עד הירושימה לא נודע בין הירושימה לנגסקי? אם כך, מדוע באה נגסקי?
בסופו של דבר, עד סוף מלחמת העולם השנייה נהרגו כל כך הרבה מיליונים של בני אדם, עד כי במידה מסוימת חושי המנהיגים כבר קהו, והם סברו כי כל מחיר שווה את סיום המלחמה הנוראה אחת ולתמיד. זה עוד חלק מהפאזל הגדול של שיקולי המלחמה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש