בתשובה ליובל רבינוביץ, 22/02/01 21:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם ענישה כזו עומדת במבחן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (שכמובן טרם נחקק בתקופה בה נאסר האיש)? האם המעמד החוקי המיוחד הניתן לבתי-הדין של העדות השונות מעמיד אותם מעל החוק? מהעובדה שהאיש לא ספג מלקות (היות שמי שהיה מלקה אותו היה נאשם בתקיפה ובגרימת חבלה) ניתן להסיק שלא. מדוע, אם כן, נאסר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הוא שמסמיך בית דין לאסור סרבן גט. בניגוד לדבריו של יובל, אין כאן מאסר עולם, אלא מאסר של יום אחר יום. כוונתי היא שבכל יום שבו מסרב האדם לתת גט הוא עובר מחדש על החוק, בסרבו לקיים את צו בית הדין. הוא נידון איפוא למאסר לאותו היום. למחרת הוא מסרב בשנית, ושוב נידון למאסר. וכך הלאה והלאה. למה הדבר דומה ? לעבריין תנועה החוזר שוב ושוב על מעשהו, מקבל קנסות בזה אחר זה,וטוען שהעונש הכולל חמור מהעונש הסביר על עבירת תנועה. טענתו אינה ראויה להישמע, שכן אין בקנס על עבירה קודמת כדי לפטור מקנס על עבירה שאחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זהו אולי התירוץ, אך פלפול משפטי מתחסד. האדם ישב בכלא שלושים שנה רצופות עד ליום מותו, בשל עבירה שאינה עבירה. זהו מאסר עולם, ולא משנה מאיזה כיוון תבחר להביט עליו. האם יש דוגמאות למאסר "יום אחרי יום" שהצטברו לתקופה ממושכת כשמעורב בית דין שאינו מנוהל על ידי מיזנטרופים פרימיטיביים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמכות בית הדין לעצור את הבעל היא כנראה בשל ביזוי בית הדין, בסרבו לקיים את פסיקתו. על עבירה זו, כאמור, עובר סרבן הגט כל יום מחדש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |