בתשובה לדורון יערי, 09/11/03 14:54
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 179994
לנתק? לא תודה :)

את זה אני ממש לא מסוגל לעשות. גם "אני הולך לנתק, קליק" זה משהו שאני ארגיש לא נוח איתו‏1. בכל זאת מדובר באדם בצד השני שבסה"כ עושה את העבודה שלו. הטענות שלי הן למעסיק ולא למועסק (וכנגד אלה אני תומך בחקיקה מתאימה).

_________
1 אגב, שמתם לב שבברוב המוחלט של הסרטים האמריקנים הם אף פעם לא אומרים שלום, ביי, להתראות או כל מילה אחרת שמציינת את העובדה ששיחת הטלפון הגיעה אל סיומה? זה מנהג אמריקני מוזר שכזה (איך הם יודעים שנגמרה השיחה?) או שזה סתם קולנוע בלתי אמין?
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 180019
לא מנהג מוזר בכלל, אבל יש ויש: תלוי באופי השיחה ובקשר בין האנשים המדברים. כאשר מדובר בקולגות, ובמצבים תוך כדי עבודה, תתקל בתופעה כזו יותר. יש להם קודים אחרים להראות שהשיחה הסתיימה, בטון הדיבור או במשפט שרומז על מיצוי הנושא לשיחה. בד"כ, מתוך נימוס, המטלפן הוא גם המסיים.
זאת כלל לא הייתה הכוונה שלי 180022
לא קרה לי עדיין ששיחה הסתיימה לה סתם כך. המצב הקיצוני ביותר העולה בדעתי הוא שיחה בטלפון עם קולגה מהמשרד ליד, המסתיימת ב"I'm coming over" ואז שניה אח"כ אני מופיעה אצלו בדלת. ב-‏99% מהמקרים שיחות מסתיימות ב"ביי", כמו בארץ, אני מניחה.
סרטים אמריקניים 180088
זו קלישאת סרטים מוכרת. יש באיזה מקום אפילו מילון של קלישאות סרטים כאלו. כמה כאלו שאני יכול להנפיק בשלוף:
1. כל מספרי הטלפון מתחילים ב-‏555
2. גם בשיחה ראשונה לאדם לחלוטין לא מוכר, המחייג תמיד מתקתק את המספרים במהירות מסחררת, כאילו מדובר בחבר-נפש קרוב שהוא מדבר עמו מדי יום.
3. רוב השיחות גם נפתחות בצורה משונה. אחרי הלו ראשוני, העונה כמעט אף פעם לא מזדהה ועובר מייד להממ, הממ, הממ לאישור קבלת המידע.
4. כשהדובר בצד השני אינו שחקן חשוב, אך המידע שהוא מעביר כן חשוב, המשוחח עמו יחזור על דבריו: "אתה אומר לי שמצאו את הרוצח? איפה הוא? ברציף שלושים?"
5. כשמישהו מתקשר, רק לעתים נדירות הוא מצמיד את השפורפרת לאוזנו ומחייג. לרוב הוא מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידו – בחיים אנחנו כמעט תמיד מקשיבים לרגע כדי לשמוע ש"יש קו".
6. כשהמתקשר מחייג מתוך מקום עבודה, כמעט אף פעם הוא אינו לוחץ 9 (או משהו דומה) ומחכה לקבל קו אלא מתחיל לחייג את המספר מייד.
7. בכל מקרה, עם תום החיוג מתחילה מייד השיחה, בלי הקדמות מיותרות ובלי לחכות צלצול או שניים שירימו את השפורפרת. אין "שלום מדבר יוסל'ה, אני מדבר עם מוישל'ה". המחוייג חיכה בנשימה עצורה לטלפון והרים אותו מייד עם השלמת החיוג וכך אפשר להודיע לו בלי הזדהות "הם הגיעו!" או "הרוצח נתפס ברציף שלושים"
8. כשמישהו מקבל שיחה חשובה התובעת שיחת המשך, הוא לוחץ על הפיק-פיק ומייד מחייג מספר נוסף. במציאות צריך לחכות כמה שניות עד שהמחייג אליו יוריד את השפורפרת.
סרטים אמריקניים 180198
7. אבל אתה שוכח שבסרטים השיחות האלה תמיד נורא חשובות. אם היית צריך להודיע למישהו ש"הרוצח נתפס", מן הסתם היית מתקשר למספר מוסכם, וודאי לא היית מתעכב על נימוסים.
סרטים אמריקניים 180199
נימוסים אולי לא, אבל ההעדר המוחלט של קודים מקובלים בשיחת בני אדם הוא המעניק את הצביון המלאכותי לכל העניין. לדוגמה, שיחה מקובלת בין חוקר למפקח המחכה למידע המכריע על מקרה רצח הייתה נשמעת במציאות בערך כך:

חוקר (מחייג, ממתין כמה שניות): אברום, זה מושון.
מפקח: היי מושון, מה קורה?
חוקר: שמע, סגרנו עניין. הוא הודה.
מפקח: מה אתה אומר! מצויין. הוצאתם הכל?
חוקר: כן. הלך קצת קשה בהתחלה, אבל אחר כך הוא נשבר ושפך הכל.
מפקח: הוא עכשיו באבו כביר?
חוקר: לא, הוא עוד כאן. השארתי אותו עם חיימון להשלמות. אנחנו מוציאים צוות לשחזור.
מפקח: הלילה, כן?
חוקר: הלילה.
מפקח: טוב. תודה. עשית לי את היום. ביי.
חוקר: ביי.

ובסרט זה ישמע כך:
חוקר (מחייג כשהשפורפרת אחוזה בידיו): הוא בידנו.
מפקח: מתי יוצא שחזור?
חוקר: בעוד שעה.
סוגר את הטלפון.
סרטים אמריקניים 180367
סרט זה ~ שעה וחצי. החיים זה יותר.
מצד שני - 24 זה מספר השעות ביממה. על המסך זה עונה שלמה (ואפילו שתיים).
סרטים אמריקניים 180378
אכן כן. היצ'קוק אמר שסרט הוא החיים בלי הקטעים המשעממים. אין ספק שכדי לחוות שיחות טלפון במהלכן ואורכן הטבעי אנחנו יכולים פשוט להרים טלפון בעצמנו או לראות סרט של קאסאווטס.
ובכל זאת, יש משהו שמעניק תחושה מזויפת להפליא בשיחות הטלפון הללו בסרטים. ממש כמו הרגעים המביכים ברוב הסרטים כשאתה מרגיש ש''דוחפים לך את האקספוזיציה''.
ההפך 180381
סרט הוא הקטע המשעמם שבחיים.
בשם ההגנה 180658
לא שסרט הוא החלק הכי מלהיב בחיים, אבל סרט טוב (כמו כל סיפור טוב) הוא בהחלט לא החלק המשעמם בחיים.
בשם ההגנה - נ.ב. 180838
ואחרי שאתמול ראיתי (שוב) את "פישר קינג" של טארי גיליאם, כל מה שנשאר לי להגיד זה "Hear, Hear!" לעצמי, על מה שאמרתי בתגובה למעלה.
בשם ההגנה - נ.ב. 180873
ואם זה הסרט שהופך את חייך למעניינים, לו יהי ויהיו משעממים לנצח.

(איילת שחוותה את פישר קינג, הרבה פעמים כסרט ויותר מדי פעמים כמציאות).
בשם ההגנה - נ.ב. 180876
אבל זה לא הסרט (וגם אין סרט אחר) שהופך את חיי המעניינים לכאלה.

ואם הבנתי נכונה את האיחול, אז תודה.
סרטים אמריקניים 180383
בדיוק היום ניסיתי להבין את המגמה ההוליוודית של הארכת הסרטים. פעם ידעת שתקבל 90 דקות, היום נותנים לך שעתיים, שעתיים וחצי ולפעמים גם סרט המשך בתואנה ש"לא הספיק הזמן" ("קיל ביל").

אולי זה נובע מאיבוד חוט השדרה המרכזי של העלילה, מההתפצלות לעלילות משנה? כשסרט מכיל 10 דמויות, כל אחת מהן חשובה כמו השאר, העלילה תתפוס הרבה יותר נפח מאשר סרט שבמרכזו גיבור אחד, או זוג אחד (או אפילו משפחה אחת).

אז נכון שהרבה סרטים יפים נעשו במתכונת הזאת (מגנוליה למשל), אבל הקו הכללי הוא פומפוזי וגרנדיוזי. הבמאים של היום שכחו מה זה להיות מספרי סיפורים :-)
סרטים אמריקניים 180395
מחד את צודקת, אך מאידך- לפני שהסרטים היו קצרים הם היו ארוכים. מאוד מאוד ארוכים. והסרטים הארוכים ההם היו הכי סיפוריים שאפשר (ספורים תנכים והיסטוריים בד''כ).
סרטים אמריקניים 180504
אני דווקא מעדיף סרטים ארוכים, דרך kill bill שמודה אהבתי מאוד.
ועד התפוז המכני שיחסית לזמן ייצורו היה בהחלט ארוך מאוד. (אם אני זוכר נכון כ3 שעות)

בסרט ארוך ניתן לראות יותר פרטיים ולקבל מסרים נוספים.

אני מתכוון ברגע שתצא הטרילוגיה המלאה של שר הטבעות בdvd לראות אותה ברצף במשך כ10 ומשהו שעות. (אני יודע מטורף אבל אופטימי)
סרטים אמריקניים 180505
''התפוז המכני'' אורך כשעתיים ורבע ''בלבד''.
סרטים אמריקניים 180616
בגלל זה כתבתי כשלו שעות שזה אומר פחות או יותר כי לא ממש זכרתי אולם כן זכרתי שיחסית לסרט שנעשה מתי שהוא נעשה הוא נחשב לסרט ארוך.

אתה בטוח שעתיים ורבע, לי זה ניראטה יותר, אולי כדי לראות אותו שוב כדי להיות בטוח.
סרטים אמריקניים 180618
137 דקות (שעתיים ורבע די בדיוק): http://www.imdb.com/title/tt0066921/
סרטים אמריקניים 180655
טוב יש אמונה
לא, לא, התבלבלת - 180680
"2001: אודיסיאה בחלל" (גם של קובריק) - *זה* הסרט שמרגיש הרבה יותר משעתיים ורבע (או 139 דקות, אם להתקטנן).
לא, לא, התבלבלת - 180790
זה גם סרט שנפתח בכמה דקות של כלום. ממש כלום - המסך שחור, אין סאונד, אין כלום. וזה בא *אחרי* כל הלוגואים והכל.
סרט מוזר.
פה זה עין הדג? 180839
אני דווקא מצאתי את צילומי החלל השקטים חידוש קולנועי מרענן ואמין, אחרי כל הבום, טראח, זבנג, פיצ'יאו פיצ'יאו, מיי דה שוורץ בי וויז יו וכו'.

לזה את קורא סרט מוזר?

נסה לראות (אבל באמת שאתה לא חייב, רק אם אתה מזוכיסט) את Irreversible המעצבן (כמו שרק צרפתים יודעים לעצבן) או לקט של "מיטב" סרטיו של דיויד לינצ' (אוי, כמה שאני שונא אותו).
פה זה עין הדג? 180935
מלבד העובדה שאודיסיאה בחלל נוצר שמונה שנים לפני מלחמת הכוכבים, השוורץ והבום, טראר, וכו'. לא חידוש.
פה זה עין הדג? 180957
מלחמת הכוכבים לא המציאו את הפיצ'יאו והבום החללי. גם במד''בים לפני כן קול עבר בחלל הריק מסיבה לא ברורה.
פה זה עין הדג? 180968
טעות נפוצה. ה"ווישששששש" שאנחנו שומעים כל אימת שעוברת חללית בקרבת המצלמה לא קשור למעבר גלי קול בריק. הסיבה שאנחנו שומעים אותו היא הרעש סטטי של גלי רדיו, שמקורם במנוע ההיתוך ומערכות אחרות של החללית.

כנ"ל גם לגבי הרעש מחריש האזניים של הפיצוצים בחלל: הפיצוץ גורם לרעש סטטי של גלי רדיו. זו גם הסיבה שאין שום פרק זמן בין הרגע שאנחנו רואים את הפיצוץ והרגע שאנחנו שומעים אותו, אפילו כשהפיצוץ מתרחש במרחק של כמה עשרות קילומטרים.

לגבי קולות הירי – ככה אומרים "סרק" באלפא צנטאורי.
פה זה עין הדג? 180977
מכיוון שההסברים כל כך מוצלחים :)

1. למה החלליות בסטר-טרק תמיד מסתכלות אחת על השניה (ותמיד "עומדות" בצורה מאוזנת אחת מול השניה, כאילו מדובר במרחב דו מימדי) בזמן שהקפטנים של החלליות מדברים אחד עם השני?

2. למה האנטרפרייז נוטה ימינה, כאילו היתה מטוס, בזמן שהיא מסתובבת?

3. איך זה כשמפעילים את המתרגם האוניברסלי (כשמישהו בכל זאת מחליט שזה לא ממש הגיוני שמדברים בכל היקום באותה שפה), הגזע החיזרי ישר מתחיל לדבר אנגלית במבטא אמריקאי ותנועות השפתיים מתאימות בול?

4. למה רוב החיזרים נראים כמו בני אדם (בד"כ עם מצח מצ'וקמק)? האם הטבע בזבז את כל היצירתיות שלו על פני כדור הארץ?
פה זה עין הדג? 180981
וואלה, התקלת אותי. אני אנסה.

לעניין הנטייה ימינה של האנטרפרייז, זה די ברור (אני חושב), ומסיבה דומה לזו שמטוסים נוטים בפנית חדות: כדי שהכוח הצנטרפוגלי יפעל באותו כיוון שבו פועלת הכבידה. אמנם באנטרפרייז יש כבידה מלאכותית, אבל היא לא מתמודדת טוב עם תאוצות פתאומיות (למשל, כל החללית מתהפכת כל פעם שיש פיצוץ) ולכן המתכננים העדיפו להעביר כמה שיותר תאוצות לציר מעלה-מטה הטבעי.

החלליות בסטאר-טרק עומדות על מישור טבעי כלשהו, מן הסתם, כי יש להן מישור (או ספרה) מתבקש יחיד כלשהו. המישור הזה יכול להיות המקיף את פני השטח של הכוכב סביבו הן במסלול (ראה פסקה קודמת), או הספרה המקיפה את מקור האור החזק ביותר לתאים הפוטו-אלקטריים שלהן, וכיוצ"ב.

עוד הסבר טוב יכול להיות פשוט קונבנציה. כדי להקל על ההתמצאות ומתוך הרגל, עומדים תמיד עם הראש לכיוון הצפון הגלקטי. יכול להיות שהקונבנציה נקבעה במקור על-ידי תופעה טבעית גלקטית מתבקשת עד כדי כך שגם גזעים זרים מצייתים לו, למשל פולסאר נייטרינו שמשתמשים בו לסנכרון, וכו'. זה לא ממש משנה, העיקר שיש קונבנציה. אגב, גם אייזק אסימוב מתייחס לרעיון הזה ב"פאתי המוסד" או "המוסד והארץ" (לא זוכר איזה). מדברים שם על זה שהקונבנציה היא שתמיד הצד הצפוני-גלקטי של מערכת פלנטרית כלשהי היא "למעלה", והצד הדרומי "למטה", ושחלליות מופיעות ומנווטות תמיד בצד העליון. עד שהגנרל בל ריוז, אחרון הכובשים של הקיסרות הגלקטית, הביא אותה בענק בתמרון טקטי והטעייה פסיכולוגית מבריקים, והופיע עם הצי שלו _מתחת_ למישור הפלנטרי, וניצח את הברברים המופתעים כמעט בלי קרב. כל הכבוד לצה"ל.

הבעיה של המתרגם לא ייחודית למד"ב, ואכן בסרטי ריגול הסובייטים מקפידים לדבר אנגלית. המבטא תלוי בהתקדמות הסרט ובמרכזיות הדמות.

החיזרים נראים כמו בני אדם בגלל מד"ב גרוע.
תודה וצב''ר. 180982
לא, לא, התבלבלת - 180976
טיטניק.

כמה זה מרגיש?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים