בתשובה לברוך סטרין, 12/11/03 10:42
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180410
2. הדגשתי כבר בתגובתי הקודמת שזיקית על שלל צבעיה (או חיה דרקונית אחרת) מטפסת על ענף איננה חדשות במובן שאני מדבר עליהן, גם אם הצילום הזה זכה בפרס של אגודה עיתונאית. אני חושב שברור ההבדל.

3. האישה אכן פוכרת ידיה והבית הרוס, אבל השימוש בעדשה הרחבה נועד להעצים את הדרמה וללכוד את כל תשומת הלב של הקורא כדי שהתמונה תאפיל אפילו על מעט הכיתוב (המטעה כשלעצמו כפי שתארתי לעיל). אתה כנראה מבין בצילום, אך להערכתי רוב הקוראים אינם ערים לפעלול הזה.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180493
1. צילומי עיתונות מהמעלה הראשונה, אל תסתכל על קטגוריות הספורט, הטבע והאומנות, תסתכל בקטגוריות החדשות המקומיות והבינלאומיות.
2. במילים אחרות, אתה מוחה על כך שהצלם טוב ושסוכנות הידיעות מפיצה צילומים מעניינים שמושכים את העין. כלומר, לדעתך, א"ב של אתיקה מקצועית הם צילומים משעממים וחסרי כל יחוד ?

3. גם הביקורת על הכיתוב תחת התמונה היא קטנונית. כתוב במפורש שהחגורה נמצאה בביתה של האישה, ואין שום חשיבות היכן הוחבאה החגורה כיוון שהיא אינרטית עד להפעלת המטען.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180494
נו טוב, אני מניח שאתה תחזיק בדעתך, ואני בדעתי.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180495
לגבי השעמום - אם הבנתי ואם יורשה לי לפרש את שמעון, הוא מכוון לומר שלצילום עיתונות יש תפקיד *תיעודי*. ומתוך כך, שהם צריכים להפוך את הסובייקטיביות לזניחה ככל האפשר (עד כמה שזה קשה בצילום, באמנות ובכל אמירה בעצם). עניין השעמום לא תופס כאן - אם זה חדשותי, זה מעניין. ואם זה תיעודי, זה אמור להיות נאמן למציאות.

ידיעות חדשותיות שמביאות את המציאות בעדשה רחבה נמצאות לרוב בעיתונות הצהובה. משום מה, ההתייחסות אליהן נוטה להיות מחמירה יותר מאשר לצילומים מעוותים. הצילום נחשב לאמנות יותר מאשר הטקסט החדשותי, ואולי לכן לצילום המעוות נוטים לסלוח, "כי זו אמנות" ו"כי זה מעניין".

(כל זה, בלי אף מילה על המקרה הספציפי).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים