בתשובה לקורא נבוך, 16/11/03 15:03
אגב סיפורים מהחיים 180824
לפני הרבה שנים, כעולה חדש וצעיר ממדינה אתאיסטית (שלא נזכיר כאן את שמה, אבל אפשר לנחש) עומד אני ברחבת המשחקים של בית-הספר היסודי שלי. מסביבי מתגודדים כעשרה ילדים וכולם שואלים "תגיד, זה נכון שאתה לא מאמין באלוהים?" ובכן, נאלצתי להודות שזה נכון. באמת לא האמנתי. אבל הם הקשו שוב, והתעקשו, ושאלו מספר פעמים. איני יודע, אולי היה כדאי להגיד להם שאני מאמין, רק כדי שיעזבו אותי לנפשי. אבל אני, עצם השאלה נראתה לי מוזרה ומגוחכת – למה שאאמין? יותר מזה, למה הם חוזרים ושואלים? אני חושב שמעולם לא הייתי יותר נבוך. בסוף הם ויתרו וקיבלו אותי למרות כפירתי העיקשת (או שכחו מכל העניין). אני מקווה שכך היה נגמר העסק גם אם היה זה בית-ספר יותר דתי, או יותר אלים, אבל בינינו - לא הייתי מהמר על זה.

אני מאמין שהילד שלי ישאל אותי את זה גם כן, בערך בגיל הזה. הוא ישאל אותי את זה למרות שהבית בו הוא יגדל יהיה בית חילוני לכל דבר. הוא ישאל אותי את זה כי זה המסר המתקבל מהחברה במדינה הזו, ומערכת החינוך שלה מיטיבה להעביר את המסר הזה אגב אורחא. איני יודע מה אומר לו. אני חושב שיעניין אותי לדעת למה הוא מאמין באלוהים – אז כנראה שאשאל אותו, כמו שאשאל אותו (כך אני מקווה) גם על דברים אחרים שהוא למד.

(הממ. מעניין באיזה גיל בערך נוצרת/משתרשת אמונה דתית. מחקרים, מישהו?)
אגב סיפורים מהחיים 180826
במקרה שלי זה היה בגיל 5.
דווקא במדינת ישראל 180837
מתקבלים אתיאיסטים בהבנה רבה יותר מאשר במדינות רבות אחרות.

ראה כאן, בעניין היחס לאתיאסיטים במקומות מסוימים בארצות הברית לעומת היחס בישראל:

אגב סיפורים מהחיים 181036
אצלי בבסיס שאלו אותי את השאלה הזאת עשרות פעמים, כולל טענות ש''לא יכול להיות שאתה לא מאמין'' ו''כולם מאמינים, אתה סתם אומר'' ו''אי אפשר לא להאמין באלוהים''. מסתבר שלא רק ילדים חושבים ככה.
אגב סיפורים מהחיים 181038
משונה ביותר. אני מעולם לא נתקלתי בשאלות כאלה, למרות שאני אתאיסט מחוץ לארון מגיל 5.
אגב סיפורים מהחיים 181046
אתה לא היית האתאיסט המוצהר היחיד בבסיס שלם שרוב המשרתים/עובדים‏1 בו מסורתיים/דתיים חובשי כיפה.

1 חלק נכבד מהכ"א בבסיס היה אזרחים עובדי צה"ל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים