בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/11/03 12:41
הזדחלותו של הבלתי נתפס 181602
אנחנו אכן חריגים. נדמה לי שמבחינה זו (ועוד כמה) ישראל היא הטובה שבמדינות תבל - לפחות עליהן שמעתי אני.
בכ"ז, אם לחזור למקרה הנדון, כפי שמצויין בכתבה "כמה חודשים לאחר מכן, בוויכוח בפרלמנט, דחה צ'רצ'יל הצעה להפציץ מטרות בגרמניה", כך שזה לא שישה פה אחד שם והיתה יכולת כזו. אם זה קריטי, אבדוק זאת במחלקת התמיכה ההסטורית שלי.

באופן כללי, למיטב הבנתי, שיקולים מוסריים תופסים מקום חשוב, גם אם לא תמיד מכריע, במעשיהן של מדינות המערב (בלבד). גם בזמן מלחמה. את הפגיעה בלכידות הפנימית ותמיכתה הכללית של דעת הקהל, אני מכניס לקטגוריה זו של שיקולים מוסריים.

אגב, בכותרת כוונתי היא לאפשרות הולכת וגוברת לשואה חדשה המתרגשת עלינו, אם כי לא במימדים הקודמים (הסיכוי עלה בעיניי לאחרונה מ5% ל15%). אך על זאת בהזדמנות אחרת.
הזדחלותו של הבלתי נתפס 181612
כשאמרתי שישה פה אחד כאן היה זה על דרך ההגזמה, ובודאי לו רצו הבריטים לפגוע במטרות אזרחיות בגרמניה בשלבים הראשונים של המלחמה, יכלו לגרום נזק גדול יותר. אבל שוב (כל מה שאני אומר הוא השערה, מתוך ידע מאד כללי על מהלכי המלחמה), חוץ מעניין ההתחמשות שהזכרתי קודם גם המצב הקרקעי השתנה. כשגרמניה שלטה בכל אירופה אני מניח שמטוסיה יצאו משדות קרובים לתעלה כדי לפגוע בבריטניה וזה נתן לה יתרון עצום, לעומת מטוסים שיצאו מבריטניה כדי לפגוע ביעדים בגרמניה. בסוף המלחמה, בעת שבצעו הבריטים את ההפצצות הגדולות המצב היה הפוך, כי הייתה להם אחיזה בתוך אירופה סמוך לגרמניה והם יכלו להוציא את מטוסיהם משם, בעוד שהיתרון הגרמני הקרקעי הזה שוב לא היה.
לכן, גם אם לא דובר ביכולת לפגוע בשישה בלבד, עדיין המאזן הכולל הצביע על יתרון לגרמנים בתחילת המלחמה, ולכן לא היה כדאי לבריטים להיכנס לסוג מלחמה שבו הם נחותים. בעיניי זה אלף בית.
מאחר שכפי שאמרתי דבריי מבוססים על השערות אשמח לשמוע פרטים יותר מדוייקים (מהמקורות ההיסטוריים שלך) כדי לאושש או להפריך את דעתי.

לגבי הקטע המסיים בדבריך, תיזהר מאיזי. פעם, בזמן פיגוע התיאומים העליתי השערה מסויימת (שהתגלתה כלא נכונה) ונתתי לה אחוז סבירות מסויים. זה לא מצא חן בעיני איזי תגובה 34771. וכאן אתה עולה מ 5.0 אחוז ל 15.0 אחוז. תצטרך לספק לו בדיוק את הנוסחאות.
(אגב, לגבי ההשערה ההיא שלי, לפחות הוכח שקיומם של מטורפים אמריקאיים כאלה אפשרי, ונמסר על כך שטייס אמריקאי הטיס בכוונה מטוס קל לתוך בניין רב קומות. אבל המטוס היה קטן, ולכן גם הנזק קטן.)
הזדחלותו של הבלתי נתפס 183272
טוב, בררתי והדעות חלוקות.
האחת מסכימה עם כל דבריך. היא טוענת כי לבריטים לא היתה יכולת לפגיעה אזרחית יעילה במשך רוב שנות המלחמה. זאת משום שהסכנה למטוסיה ביחס למידת הפגיעה באויב שתיגרם ויותר מכל - הצורך במטוסים לצרכים דחופים הרבה יותר כמו הגנה על שמי בריטניה והמלחמה באזורים רחוקים יותר של העולם, פסלו אפשרות זאת, ולא שיקולים מוסריים כלשהם. היא טוענת שנאומו של צ'רצ'יל בפרלמנט היה לצרכי תעמולה ומוטיבציה בלבד. אבל מה נשים מבינות במלחמות ושיקוליהן?

השניה, שהיא אשה אמיצה, משכילה ובהירת מחשבה ‏1 מסכימה עימי. לטענתה דווקא היתה יכולת כזו בידי בריטניה בכל שלב. היא לא עשתה כן למען הלכידות הפנימית (שזה שיקול מוסרי) ובייחוד כדי לנסות להוציא את ארה"ב מקונכיית דוקטרינת מונרו ולהצטרף למלחמה. לשם כך צריכה היתה היא לצאת נקייה מביקורת דעת הקהל האמריקאית, כטוב המותקף ע"י הרע ולא כצד הסימטרי לאויבו. למען הטוב ונגד הרע אמריקאים מתגייסים בקלות רבה יותר.

אני חושב שאפשר להכריע בשאלה שהעלית. צריך לשאול מישהו שהתמחה בתקופה זו.

1 גם אם אין לה מסמכים כלראשונה כדי לבסס את טענותיה והיא בעלת שני תארים פחות ממנה...
על תלותם של מידת בהירות המחשבה והאומץ במקום שעליו יושב המתבונן 183384
המשימה שנותרה לך היא לחפש מומחה לתקופה, ורצוי שלא יהיה ממין נקבה, מסיבות ברורות, אלא אם כן מדובר באישה אמיצה משכילה ובהירת מחשבה (וגם רצוי שאני אהיה המכריע בשאלתה מידת הבהירות [והמלים האחרות] הנ"ל).
על תלותם של מידת בהירות המחשבה והאומץ במקום שעליו יושב המתבונן 183385
ההערות לגבי הנשים היו הומור ( - משובח עד כדי אי הבחנה) ותו לא, כדי לחפות על נטיית הכף לצידך במקרה זה.
על תלותם של מידת בהירות המחשבה והאומץ במקום שעליו יושב המתבונן 183402
הבנתי ונהנתי. רציתי להוסיף עוד דובדבן, אבל כיוון שעמדתי לפני יציאה מהבית, בגלל החופזה הדובדבן הזה לא יצא משהו . . .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים