בתשובה לגילית, 25/11/03 10:53
טיפוסי 181959
האם את מוכנה להסביר את המושג תינוק שנשבה?
הרי שלך לפניך 181964
שבת, דפים סח.-סט:

רב ושמואל דאמרי תרוייהו מתניתין בתינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים אבל הכיר ולבסוף שכח חייב על כל שבת ושבת תנן השוכח עיקר שבת לאו מכלל דהויא ליה ידיעה מעיקרא לא מאי כל השוכח עיקר שבת דהיתה שכוח ממנו עיקרה של שבת אבל הכיר ולבסוף שכח מאי חייב על כל שבת ושבת אדתני היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת ליתני הכיר ולבסוף שכח וכ"ש הא מאי היודע עיקר שבת מי שהיה יודע עיקרה של שבת ושכחה אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה אדתני היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה ליתני היודע עיקר שבת וכל שכן הא אלא מתניתין כשהכיר ולבסוף שכח ודרב ושמואל נמי כהכיר ולבסוף שכח דמי והכי איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו אפילו תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים פטור מיתיבי כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת כיצד תינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר בין הנכרים ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וחייב על הדם אחת ועל החלב אחת ועל ע"ז אחת ומונבז פוטר וכך היה מונבז דן לפני רבי עקיבא הואיל ומזיד קרוי חוטא ושוגג קרוי חוטא מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה אמר לו ר' עקיבא הריני מוסיף על דבריך אי מה מזיד שהיתה הידיעה בשעת מעשה אף שוגג שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה אמר לו הן וכל שכן שהוספת אמר לו לדבריך אין זה קרוי שוגג אלא מזיד קתני מיהא כיצד תינוק בשלמא לרב ושמואל ניחא אלא לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש קשיא אמרי לך רבי יוחנן וריש לקיש לא מי איכא מונבז דפטר אנן דאמרינן כמונבז מאי טעמא דמונבז דכתיב (במדבר טו) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וסמיך ליה והנפש אשר תעשה ביד רמה הקיש שוגג למזיד מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה ורבנן האי תורה אחת מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשו כולם לע"ז מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ושגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ואלא מונבז שגגה במאי כגון ששגג בקרבן ורבנן שגגת קרבן לא שמה שגגה ורבנן שגגה במאי רבי יוחנן אמר כיון ששגג בכרת אף על פי שהזיד בלאו וריש לקיש אמר עד שישגוג בלאו וכרת אמר רבא מאי טעמא דרשב"ל אמר קרא אשר לא תעשינה בשגגה ואשם עד שישגוג בלאו וכרת שבה ורבי יוחנן האי קרא דרשב"ל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא מעם הארץ פרט למשומד רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי שמעון אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו
טיפוסי 181965
נדמה לי שהאייל הדתי בתגובה 181909 עשה את זה לא רע.
טיפוסי 181969
אופס, ועשה את זה שוב בתגובה 181964 , אבל קצת אחרת...
והכותרת? 181974
''לנו הדתיים'' יש שפה סודית, שאתם לא מבינים. מי שלמד פעם בבא מציעא (למשל, היה בכתה ד' בבית-ספר דתי) יודע מה מקור הביטוי ''הרי שלך לפניך'', מה פירוש ''שלך'', ועד כמה אירוניה יש בכך שהוא מונח לפניך.
והכותרת? 181980
כן, גם לצופי "מופע האימים של רוקי" יש שפה סודית משלהם, ולפעמים תוכל להיות בחדר עם קבוצה של אנשים כאלה, ומישהו יגיד לך משפט שישמע תמים לגמרי, אבל כולם מסביב יתפקעו מצחוק ואתה תבין שאיכשהו, נדפקת.
נו, אז מה? יופי. אז כתבת הסבר בלשון לא ממש נהירה עבורי, עם כותרת שנושאת בחובה אירוניה הנסתרת מעיני. פור אול איי קר, היית יכול לכתוב בשפת הבי"ת, והיית יוצא מגניב באותה מידה (כלומר, בכלל לא).
והכותרת? 182045
אני כותב בעברית צחה, בלי בדיחות פרטיות משום סוג, וזה עובר לך מעל הראש. לא מציק לך, אפילו קצת? וכשדרויאנוב עושה אותו דבר, גם אז לא? טוב, אז לא.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 182049
רגע, "דאמרי תרוייהו מתניתין" זה בעברית צחה או בארמית צחה?
הצ'ופצ'יק של הקומקום 182108
ארמית, ובאמת לא לזה אני מתכוון. אבל אם כבר (אני מוכרח), שברת את הציטוט במקום די מוזר.
הצ'ופצ'יק של הקומקום 182111
ומדוע לדעתך הישראלי הממוצע צריך לדעת ארמית?

האם לדעתך על *כל* האזרחים באמריקה ואירופה ללמוד לטינית ו/או יוונית עתיקה?
הצ'ופצ'יק של הקומקום 182363
הבאתי רק את המילים הארמיות. זה היה נושא השאלה שלי.
והכותרת? 182070
למה לא בדיחה פרטית? תלוי איך מגדירים פרטית. לך תצפה ברוקי, ותבין את הבדיחה (שנאמרה באנגלית צחה). מה ההבדל בין זה לבין "לך תלמד יהדות ותבין את הציניות"?

הרבה דברים מציקים לי. להקדיש את חיי ללימוד יהדות כדי לדעת מתי אתה צוחק עלי - נו, אני מעדיף שיצחקו עלי מאחורי הגב מאשר ישר בפנים.
והכותרת? 181982
האירוניה הובנה ואף שקלתי כיצד לשלב התייחסות אליה באותה תגובה. בסוף התפשרתי על ''בצורה קצת אחרת...''

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים