בתשובה ליוסי גורביץ, 08/01/00 19:45
מה שלא כתוב ברמב''ם 1820
סימפטי והגיוני על פי תפיסת עולמך הם יחסיים בלבד.

ה"הוכחות" בקונטרסים המגוכחים לגבי התורה שבכתב, כל מה שיש להם לומר זה אנחנו לא יודעים. דוגמת ההסטוריונים שקיבלו בימה בעיתון הארץ לאחרונה, שכל מה שהיה להם לומר זה "אין ממצאים שמאששים את מה שכתוב".
לגבי התורה שבעל פה הבנתם את משמעות הכתובים ואת הדרך שיש להתיחס לכל אימרה היא ממש מעוררת חמלה.
בכלל הייתי מצפה מאינטלקטואל כמוך שלא להפנות אותי לחומר דמגוגי בסגנון הלא-חביב עליך של רבנים כאלו ואחרים.

אני לא יודע למה בדיוק אתה קורא גישה הומניסטית אבל אין שום סתירה בטיפול בבעיות האדם כלפי החברה בד בבד עם טיפול בבעיותיו כלפי בוראו, שוודאי יש להם השפעות גם על מוסריותו הכללית.

אני לא מקבל אף אחד מהטענות שלך כלפי גישה לא אנושית של היהדות גבי גויים או גישה מפלה כלפי נשים. תן לי דוגמא בה מישהו נפגע כתוצאה מ"גישה זו".

הגישה שלי פטרונית-משהו אולי כי אני מאמין שלוויכוח שכלי אין שום משמעות במקום בו קיימות רגשות טעונים כשלך נגד היהדות. זה כמו, להבדיל, להסביר לאדם שמפחד מג'וקים עד כמה הם למעשה טובים אחד לשני ושומרים על חברה מוסרית ומתוקנת. ויכוח שישים את האצבע על הבעיה האמיתית שהיא ככל הנראה פסיכולוגית יהיה יעיל בהרבה.
ואגב הערתך האחרונה אומרת הכל לגבי מה שטענתי על תפיסת עולמך - הרי אין אף יהודי בעולם שחושב הציווי ללבנה: "לכי ומעטי את עצמך" יכול להתפרש כפשוטו. לך לספרי חסידות שונים ותקבל פירוש מובן למאמר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים