בתשובה לרן בר זיק, 27/02/01 16:37
ההבדל הוא בכמות בלבד? 18271
דורון הגלילי • בתשובה לרן בר זיק יום ד', 28/2/2001, 9:25
אם אתה מגדיר את הכלכלה הקפיטליסטית כשיטת השוק הקפיטליסטית, הכוללת לעיתים התערבות ממשלתית ומערכת סוציאלית, אך עדיין קפיטליסטית באופייה, דהיינו סחר חופשי, אז מה ההבדל בינה לבין מה שמכונה "סוציאליזם", או "מדינת רווחה" או "סוציאל דמוקרטיה"?
ההבדל הוא בכמות בלבד? 18274
רן בר זיק • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 28/2/2001, 10:33
עד כמה שאני יודע, כן, ההבדל הוא בכמות. כל השיטות שציינת משתמשות בשיטת השוק הקפיטליסטית כבסיס, אך מווסתות את חלוקת ההכנסות בצורה זו או אחרת. כשקפטליזם טהור מוגדר כמינימום התערבות בעוד שסוציאליזם טהור מוגדר כמקסימום התערבות ומקסימום שיוויון שניתן להשיג, *תוך כדי שמירה* על עקרונות הקפיטליזם.

כמובן שידיעותי אינן מושלמות, כיוון שלצערי, במהלך גילגוליו השונים, מדע הכלכלה שכח את יסודותיו הפילוסופיים והפך למדע טכנוקרטי מאד, אני בטוח שחלק גדול מהכלכלנים היוצאים משערי האוניברסיטאות יודעים איך לחשב 'עקומת תועלת', אך למרבה הצער לא יודעים מה ההגדרה של קאפיטליזם. כל הידע שרכשתי על 'הפילוסופיה של הכלכלה', הוא ידע כללי ולא נובע מידיעותי ככלכלן. אשמח אם מישהו שידיעותיו רבות משלי בנושא זה ירחיב על כך. (אולי מר שרעבי יואיל בטובו..?)
ההבדל הוא בכמות בלבד? 18324
עדי • בתשובה לרן בר זיק יום ד', 28/2/2001, 19:31
שוב, הויכוח בינינו הוא לא לגבי הבסיס (שוק המאפשר סחר חופשי הוא יעיל יותר ממתחריו), אלא לגבי הקיטלוג.
קפיטליזם היא הגישה, או השקפה, ששיטת השוק הקפיטליסטית היא הנכונה/טובה/ראויה. אי אפשר לומר שאתה דוגל בשוק קפיטליסטי אך נגד הקפיטליזם, אלא אם כן אתה רוצה לומר משהו כללי נגד ה- 'איזמים' למיניהם, קרי, נגד כל אמונה חזקה בגישה אחת באופן המוציא את האלטרנטיבות.
אם זאת אתה רוצה לומר, בסס, נמק ופרט.
לא כל קפיטליסט חייב לדגול בשוק קפיטליסטי לחלוטין (ללא מעורבות ממשלתית), אך אז עליו להסביר מהם החריגים להם הוא מסכים, מדוע הם מוצדקים, והאם קיומם אינו פוגע בתשתית הרעיונית והפרקטית של 'שאר' השוק שאמור לפועל באופן חופשי.
להמחשה, אם אתה מסכים לשכר מינימום מסוים (ללא קשר לגובהו), אין ספק כי זה יוריד את התימרוץ לעבודה ברמות הכנסה מסוימות, יכניס אלמנט של פרזיטיות הפוגע במוטיבציה של אחרים המממנים את הסובסידיה, יעלה את האבטלה וכו'.
כנגד אלו, ישנו היתרון של התייחסות לבני אדם כאל יותר מאשר משאבים, ומניעת מצב בו אנו צריכים להתמודד עם עוני מחפיר - הן בפן הערכי והן בפן האינסטרומנטלי (הורדת התמריץ לגניבה וכו').
ההתייחסות שלך עד עכשיו היתה כאילו מובן מאליו שהממשלה צריכה להתערב במקרים מסוימים ובכך אין פגיעה בשוק החופשי.
כל התערבות פוגעת במנגנוני השוק. אולי יתרונות ההתערבות עולים על חסרונותיה, אך שוב - זאת יש לבסס.
גם כשלי שוק אינם מצדיקים בהכרח התערבות. ע"מ שזו תוצדק (מבחינת היעילות), יש צורך להראות לא רק את הפגם הקיים - אלא שההתערבות תפתור אותו, ושעלויות ההתערבות (כולל עלויות עקיפות, כמו פגיעה בתמריצים, ויצירת מצב של רבים המשקיעים משאבים בשכנוע פוליטיקאים שדווקא ההתערבות *שלהם* היא המוצדקת) לא מאיינות כל יתרון שהופק.
איני מבקש ממך כעת ניסוח מלא של כללי 'מתי מותר/אסור להתערב' (למרות שזה יהיה מאוד מעניין), אך כן הייתי מצפה שלא תטען ששוק בו הממשלה מתערבת = שוק קפיטליסטי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות