בתשובה לקורא נבוך, 30/11/03 18:29
אל תמהרו לפסול 182792
שקיף שביקוע גרעיני והיתוך גרעיני הם שני דברים שונים. אולם שתי התגובות נקראות אנרגיה גרעינית, מפני ששניהן רותמות את האנרגיה שיש בגרעיני האטומים.
ביקוע גרעיני הוא לא מזהם בכלל, אלא מייצר פסולת מסוכנת.
כמות הפסולת המיוצרת היא זניחה לחלוטין ביחס לדלקים אחרים, גם אם מתחשבים בקושי המיוחד שיש להפטר מאותה פסולת. כלומר, אם היו מחליפים את כל תחנות הכח הקיימות בתחנות גרעיניות, עלות סילוק הפסולת היתה יורדת פלאים אם היו מסלקים אותה בצורה הכי בטיחותית שניתן (נניח קבירה בבטונדות עצבניות).
אם אתה מתכוון לסכנה של דליפת קרינה, הרי שיש designs לכורים שבהם אין כלל אפשרות כזו (לדוגמא, כורים עם ריאקציות החודלות מעצמן ברגע מעבר סף של טמפ' מסוימת). זה שהכורים של היום תוכננו בשנות ה-‏70 ושלא נותנים כסף למחקר, זה לא אומר שיש פה בעיה זיהומית אינהרנטית.
לגבי פוט' מלחמתי - לנפט יש פוט' מלחמתי הרבה יותר גדול, ברגע שהוא יתחיל לאזול. האלטרנטיבה היחידה זה דלק גרעיני - ביקוע או היתוך. זה בכלל לא מעשי לספק את צורכי האנרגיה של העולם ע"י אנרגיית שמש/מים.

היתוך אינה טכנולוגיה "ספקולטיבית", מבצעים את זה בתנאי מעבדה כל הזמן. הבעיה היחידה היא שכרגע אין טכנולוגיה המאפשרת להפיק יותר אנרגיה מאשר הריאקציה צורכת.

לקינוח, אני רוצה לציין שאם היה אפשר להפיק אנרגיה מהלהט של הויכוחים באייל, היינו יכולים להאיר איתה את כל גוש דן, מה גם שמדובר באנרגיה בלתי נדלית ומזינה את עצמה.
לגבי הרעיון האחרון: 182793
זה לא רעיון מעשי. *תמיד* קיימת הסכנה (הודאית) שאיזה דמגוג יזכיר את הנאצים ויגרום להפסקת חשמל כללית.

(חוק גודווין לשימור האנרגיה?!)
אל תמהרו לפסול 182817
0) שקיף ? מחידושי המחבר?

1) היתוך הוא *טכנולוגיה* ספקולטיבית. לא *מדע* ספוקלטיבי. הבעיות הן טכניות והשמועה אומרת שגם מאוד קשות.

2) מה ההבדל בין הנימוק "ביקוע גרעיני הוא לא מזהם בכלל, אלא מייצר פסולת מסוכנת" לבין
"שריפת פחם לא מזהמת בכלל, אלא מייצרת פסולת מסוכנת"?

3) העניין עם הכורים שסוגרים את עצמם הוא יפה, ונדמה לי שאפילו היה רעיון לבנות כורי תוריום על בסיס בנית ליבה תת קריטית ושימוש במאיץ כדי להביא חלקים קטנים מהכור למסה קריטית לזמנים קצרים. נדמה לי שמנכל צר"ן(רוביה?) הציע את זה. בכל אופן, אני בעד.

4) אני לא יודע איזה פוטנציאל מלחמה יהיה לנפט כשהוא יאזל, אבל אני יודע שהפצה של טכנולוגיה לייצור פלוטוניום זה לא ויטאמינים.

5) לגבי הפקת חשמל מדמיון אנושי, לא עשו על זה איזה סרט (או שלושה?).
אל תמהרו לפסול 182901
0) ז'רגון צה"לי מפורסם.
1) אוקיי
2) הניסוח שלי אכן מטעה (אבל גם הניסוח המוקדם שלך היה כזה). המילה זיהום בדרך כלל מתייחסת לפגיעה סביביתית, במובן שבו שריפת דלקי מאובנים משחררת גזים רעילים וגזי חממה לאטמו' (או לביוספירה ככלל) בכמויות גדולות מאוד. מה שרציתי להדגיש היא שכור אטומי מזהם בצורה שונה ביותר (כפי שפירטתי לעיל) שלדעתי היא הרבה יותר קבילה מבחינת איכות-סביבה (חייבים כבר למצוא לזה מילה, greenable?).
3) אוקיי
4) למשל, מה לדעתך יקרה אם וכאשר נגלה שכל הנפט שנותר בעולם מספיק לדלק למכוניות למשך שנה אחת, אבל רק למכוניות במדינה אחת?
5) מה זאת אומרת *איזה* סרט? אני רואה שאתה עדיין בהכחשה, ואולי אפילו סוכן.
אל תמהרו לפסול 182909
4) שקיף- נפציץ את המדינה הזאתי בפצצות אטום שייצרנו מהפלוטוניום מהתגובה הקודמת(בהנחה שעוד ישאר לנו דלק לטילים).
אל תמהרו לפסול 182911
בדיוק, אלא שלרוב המדינות אין נשק אטומי ולכן הן ישתמשו בנשק אחר (קונבנציונלי או בלתי קונבנציונלי) כדי להשיג את אותה מנת נפט נותרת. מה שאומר שהמשך השימוש בנפט הוא לאין ערוך יותר מסוכן מבחינת פוט' למלחמה, מאשר שימוש באנרגיה אטומית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים