בתשובה להאייל האלמוני, 01/12/03 20:14
שנייה, זה דווקא מעניין 182919
אלון עמית • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/12/2003, 20:25
מה הכלל שאמור לומר כאן, תנועה גדולה בסוף פסוק, תנועה קטנה אחרת? והאם הפסיק לא משול לאתנחתא?
מה הוא קופייץ 182967
האייל האלמוני • בתשובה לאלון עמית יום ג', 2/12/2003, 21:02
כאשר יש סגול או פתח בהברה מוטעמת באתנחתא או בסוף פסוק, הם הופכים פעמים רבות לקמץ.

למשל: "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי", "רֶגֶל תַּחַת רָגֶל".

בספרי אמ"ת - איוב, משלי ותהילים - תשתנה התנועה רק אם הטעם הוא "עולה ויורד" או סוף פסוק, או אם הטעם הוא אתנחתא ואין "עולה ויורד" בפסוק זה.

הכלל תקף רק במקרא, פרט למקרים נדירים, כמו "בורא פרי הַגָּפֶן". בעברית מודרנית אין משתמשים בכלל זה, אך מובן שלמשורר שמורה החרות לכתוב כראות עיניו. מכיוון שבכל "פסוק" משתנה התנועה רק בהפסקה העיקרית, מוטב היה להשאיר את ה"בז" בפתח.

ועוד הערה אחרונה: למרות מה שכתבתי, בתנ"ך תמיד יש פתח ב"לבז", גם כאשר היא מופיעה בסוף הפסוק או מוטעמת באתנחתא.
חבררררררר 182973
אלון עמית • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/12/2003, 23:12
תודה - מוזר ומעניין.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות