בתשובה להנרי קאו, 15/01/00 23:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נכון. גם במיסיונריות קשה להאשים את היהדות (לפחות עד מאה השנה האחרונות, אבל זו מסיונריות של יהודים כלפי יהודים). תתקשה גם למצוא ביהדות משהו שדומה, ולו במקצת, לאינקוויזיציה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסיונריות יהודית פעילה הייתה קיימת בין המאה החמישית לפנה"ס ועד המאה השניה לאחריה; יש עדויות רבות לכך. אפילו בזמן ישוע - המאה הראשונה לספירה - מסופר על רבנים ש"חצו ימים כדי לגייר נפש אחת". רק במאה השניה, עם הצו של הקיסר אנטונינוס פיוס, שאסר על היהודים לגייר פגאנים, השתרש הפסוק ש"קשים גרים לישראל כספחת". אשר לאינקוויזיציה, הרי שיהודה המכבי גייר בחרב את האדומים, והרג את מי שלא הסכים להתגייר. כאשר ניתנו, במדינות נוצריות, סמכויות לשלטונות היהודים כלפי בני קהילתם, הם הפעילו כוח ברוטלי - ראה המקרה של אוריאל א-קוסטה, למשל. עם זאת, נכון שבידי היהודים לא היה אותו הכוח הנדרש להפעלת אינקוויזיציה יעילה. עם זאת, ראה משמרות הצניעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה המקורות שלך? לגכי יהודה המכבי מה שכתבת פשוט לא נכון הוא לקח אדומיים כעבדים ופועל יוצא של שחרורו של העבד זה גיורו. בכל מקרה להציג את הדת היהודית ככזו ששאפה לגייר גויים זה מגוכח. רק חסר שתטען שהערב-רב שעלה ממצרים - אחד מהגורמים השלילים ביותר בתוך היהודים הם גם תוצאה של כפיה יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות שלי - לעניין הגיור בחרב של האדומים - יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר י"ב. אם תתעקש, אחפש ואמצא לך את המקום המדויק. לעניין תנועת הגיור היהודית בימי בית שני - בועז עברון, "החשבון הלאומי". אני לא יודע שום דבר על "ערב רב". השלילה היהודית כלפי גיור היא מאוחרת ביחס, ונובעת מאותו צו של אנוטנינוס פיוס, שהוצא בשנת 160, לערך. אי ההבנה שלך נובעת מהיחס היהודי להסטוריה, שהוא יחס מבטל. אי אפשר ללמוד הסטוריה יהודית מתוך התלמוד בלבד. ספר תרגום השבעים (או בשמו המקובל יותר, הספטואגינטה נשמר בעותקים רבים מאד, מה שמעיד על הפופולריות שלו בקרב יהודים ומתייהדים בעולם ההלני. ידועה גם העובדה שבבתי הכנסת של העולם העתיק - טרם התחלת הנצרות - הסתופפו גם פגאנים רבים, שעם שלא קיבלו את המצוות (במיוחד את המילה) הרי הביעו עניין רב ביהדות. אל קהל זה בדיוק פנתה הנצרות הפאולינית, וסוד הצלחתה הוא הויתור על המילה כדרישת כניסה ליהדות. נטיה ליהדות הייתה נפוצה בעיקר בקרב נשים - כך, מספר יוספוס, ניצלו יהודי אנטיוכיה מטבח, בעת המלחמה הגדולה ברומאים, משום שנשות העיר גילו להן כי הטבח ממשמש ובא. ודוק - אם לא היתה תנועת גיור יהודי, מדוע צריך היה קיסר רומאי לאסור עליה? לא אוסרים על דבר שאיננו קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שגייר בכוח את האדומים היה יוחנן הורקנוס, לא יהודה המכבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו המציאו לזב מושג-ע''ע גרי אריות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |