בתשובה לדובי קננגיסר, 10/12/03 12:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפער התועלתי בין לא לעבוד (כלומר, לעבוד באופן לא חוקי ולא לשלם מס וגם לקבל קיצבאות) ובין לעבוד בעבודה חוקית בשכר שהוא קצת יותר משכר מינימום הוא עצום לטובת האופציה הראשונה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שיש עדיין במדינה גם כמה עובדים חוקיים. נדמה לי שרבים מהמתנדנדים בין עבודה לאבטלה, אפשרויות התעסוקה שלהם הן בעיקר כשכירים בחברות מסודרות - ואז, תקנני אם אני טועה, אין להם אופציה של עבודה לא חוקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי בדיוק מלכודת העוני. הרעיון הוא להפוך את העבודה החוקית לכדאית יותר. זה כולל צמצום הקצבאות ללא-עובדים שמסוגלים לעבוד, ענישה משמעותית למי שעובד בלי לדווח, ויצירה של מס הכנסה שלילי, כך שבשום שלב לא יווצר מצב שעלייה ברמת ההכנסה של אדם תביא לירידה בשכר שלו. אגב, התוכנית הנוכחית של האוצר, לתת קצבה לכל עובד עם שכר מתחת להכנסה הממוצעת, תיצור בדיוק מצב שכזה: אדם שמרוויח שקל אחד מתחת להכנסה הממוצעת, יקבל קצבה של, נגיד, 100 שקל. עכשיו המעסיק שלו רוצה להעלות לו את השכר ב-50 שקל, אבל העובד יסרב. למה? כי ככה הוא יאבד את הקצבה, ויפסיד 50 ש"ח בסה"כ. המשמעות של זה היא שאלא אם המעסיק מסכים להעלות את השכר ביותר משווי הקצבה, עדיף לעובד להמשיך לקבל כסף מהמדינה (כלומר, ממשלמי המיסים, כלומר, בסופו של דבר, בעצמו). זה אדיוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי נותן להם קצת יותר קרדיט. אני מנחש שעובד שמשכורתו נמוכה בשקל אחד מהשכר הממוצע במשק, לא יקבל יותר מחצי שקל מהמדינה. כך כל העלאה בשכר מצד המעסיק תקטין את ההוצאה של המדינה ותשפר את מצב העובד. מצד שני מעסיקים יוכלו לתת לעובד שכר מינימום על הנייר, ועוד סכומים נכבדים מתחת לשולחן. וכך גם העובד וגם המעסיק חוסכים (נדייק - גונבים) לעצמם כספי מיסים. עם התוספת הזו של מס הכנסה שלילי, העסקה אפילו יותר משתלמת למעסיק ולעובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2836604,00.h... הם מתכוונים לתת כ-150 ש"ח לכל אדם. לא מצויין שום דבר לגבי מדרגות של התוספת. לגבי הגנבים - כאמור, אכיפה וענישה מחמירה. וזה אפילו יהיה כלכלי, כי בכל זאת מדובר בכסף שמגיע למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין הייתי נותן להם קצת קרדיט, ומניח שהפרסום לא מדוייק. אבל אם הפרסום מדוייק, משהו דפוק אצל מקבלי ההחלטות ו/או יועציהם. לגבי הגנבים, צריך אכיפה חכמה ואז הענישה לא חייבת להיות מחמירה. לדוגמא - מעקב אחר חשבונות בנק (יכול להיות מגנון אוטומטי שידווח על תנועות חשודות), כרטיסי אשראי, רכוש משותף של אנשים שאינם נשואים וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ ממה שעוזי אמר (אלוהים, זה באמת ככה?!), אני חושש מהחדירה לפרטיות שגלומה באכיפה החכמה. אני חושב שענישה מחמירה נותנת את אותה התוחלת הכלכלית לעבירה, בלי לסכן את הפרטיות של אזרחים שומרי-חוק בפני האח הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי זה לא כל כך מטריד, החדירה לפרטיות. צריך למצוא את האיזון שבין חדירה לפרטיות לבין התעלמות מהבעיה. ישנם מספר פקידים בבנק שכל המידע הפיננסי שלי גלוי לפניהם, אם היה עוד פקיד (או חוקר) מעיין בחשבונות שלי, זה לא היה מפריע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרדיט לא מוצדק. מנגנון הקצבאות של ביטוח לאומי כולו עמוס בדוגמאות ללוגיקה של 0-1, סכומי גמלאות ו"נקודות איפוס גמלה". לדוגמא, הביטוח הלאומי נותן לזכאית עם שני ילדים דמי מזונות בגובה 2716 ש"ח לחודש - בתנאי שהכנסתה נמוכה מ- 5012 ש"ח לחודש. משכורת של 5000 ש"ח הופכת להכנסה של 7716 ש"ח. משכורת של 5050 ש"ח נשארת כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא לגבי מזונות אני יודע שיש מדרגות, רק שלא הצלחתי לברר מהן. בביטוח לאומי אומרים לך שהשכר גבוה ולכן אתה לא מקבל, אבל לא יגידו לך "אם תרוויח Y, תקבל קיצבה של X". את המידע הזה אתה צריך לגרד ממקורות שאינם פקידי הביטוח הלאומי. (גם בחוברות המידע שלהם לא מצאתי את המידע הזה) דוגמא נוספת: סיוע ממשרד השיכון, בשכר דירה לאמהות במשפחות חד הוריות. אני לא הצלחתי לברר האם כדאי לעזוב את החצי משרה הנוספת ולקבל סיוע, או להחזיק את החצי משרה הזו ולוותר על הסיוע. הדרך היחידה לדעת לטענת הפקידה היתה: "תתפטרי ותגישי בקשה". יתכן שהמידע הזה כל כך סודי, כדי אני אתן להם קרדיט גדול יותר ממה שמגיע להם. ---- לכל מי שתוהה - אני לא אם חד הורית, לא הייתי מעולם וגם אין לי כוונה להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הנתון שהבאתי קודם שלפתי באקראי מן החוברת של הביטוח לאומי; בעמוד 7 יש טבלה מפורטת, שכתוב בה במפורש שיש שתי מדרגות: הכל או כלום. כנ"ל לגבי הבטחת הכנסה (עמוד 10), "קצבת תלויים" (עמוד 12) וקצבת נכות (עמוד 13). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמחלקים לשאריהם של פושעי אוסלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו החוברת שאתה מחזיק: וזו חוברת ספציפית לגבי דמי מזונות: בע"מ 8 בחוברת השניה יש הסבר מדוייק על מהי נקודת איפוס גמלה. נקודת האיפוס היא נקודה ממנה לא מקבלים כלום, אבל עד אליה מקבלים חלק מהקצבה, ביחס הפוך למרחק ממנה. כך למעשה אישה עם 2 ילדים המשתכרת 5000 ש"ח לחודש תקבל פחות מ-12 ש"ח קצבה. אם אותה אישה תעבור לחצי משרה ותרוויח 2500 ש"ח לחודש היא תקבל קצבה של כ- 1500 עד 2000 ש"ח (להערכתי) וההכנסה הכללית שלה תהיה 4000-4500 לחצי משרה במקום 5000 למשרה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם הכנסת הזוכה מעבודה... נמוכה מסכום 'נקודת איפוס הגמלה', ינוכה חלק מסכום הההכנסה (על-פי כללים שנקבעו בתקנות) מהסכום המגיע לה על-פי התקנות. "להסבר מפורט בעניין זה, נא לפנות לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי". בחוברת הראשונה, שהם שולחים לכל דורש, אין אף מלה על הפטנט של ניכוי חלקי (כמובן, עדיף שהבאג יהיה בתעוד מאשר בתוכנה). קצת מרגיז שהם לא יכולים לספר מהי הפונקציה המסובכת שלפיה נקבע הניכוי. איך אמורה מקבלת קצבה להחליט אם כדאי לה להשאר בעבודה עוד שעתיים (ולשלם למטפלת)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להסבר מפורט בעניין זה, נא לפנות לפקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי" והוא יגיד לך להגיש בקשה והועדה תחליט. ציטוטים כמעט מדוייקים: (מול נציגה של משרד השיכון בבקשה לסיוע בשכר דירה) "אני עובדת במשרה וחצי ולא יכולה להחליט אם לעזוב את החצי משרה או לא. אני בקושי רואה את הבת שלי." "אם תחליטי להתפטר אז תגישי שוב בקשה והוועדה תקבע!" "איפה אפשר לברר פרטים לפני פניה לועדה?" "לא יודעת" |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |