בתשובה לאורי, 16/12/03 3:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''ילדים שלא חטפו פליק או סטירה היו יקר המציאות''. נו, גם לא כתבו שיר על כל ילד. אבל בדיוק בשל אותן ספקולציות עליהן אתה מוחה, אני מעדיפה לראות את השיר כעדין ויפה כמו שהוא ולראות את יוסי כנאיבי וכמרחף ולא כילד מפגר. (הרי לשנינו אין נתונים בנוגע לאחוז הילדים המוכים באותן שנים). אני גם מוחה על ההכללה הגסה שלך שילדים מוכים היו דבר שבשגרה. איני יודעת בכמה שנים אתה מבוגר ממני, אך גם לי ידועים סיפורים מימי עבר על אופן גידול ילדים. הילדים שבד''כ הוכו היו דווקא השובבים ביותר וה''מופרעים'' ולא הנאיביים והמרחפים. להם, ע''פ רוב היו סולחים ומוותרים, מה גם שבין כה היו נתונים להתעמרות מצד הילדים החזקים יותר בחברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מדוע נראה לך שכשיוסי הוא נאיבי ומרחף השיר הופך עדין ויפה יותר מאשר הוא ילד מפגר? לטעמי האישי, דווקא ההיפך הוא הנכון. חוסר הישע של יוסי מול הגירויים, והשכחה המוחלטת של צו האם ("לך ישר, אך אל תשכח") כמו גם קבלת הדין של האם בסוף השיר נוגעים הרבה יותר ללב כשמדובר בילד מפגר מאשר בעוד חולמן מן השורה. לגבי ההכללה "הגסה" שלי: כשטיעון הנגד שלך הוא שידועים לך סיפורים מימי עבר (מול מי שחי באותה תקופה) עמדתך מתפוררת עם הצגתה. מכות בשכונת ילדותי חולקו באופן כללי לא לפי מפתח שובבות או נאיביות אלא לפי גישת הילד השקט (זה שעושה מה שאומרים לו ולא נכנס עם בוץ לסלון) והילד שעושה בעיות בבית. אין בהכרח הקבלה בין שובבות לבעיות, כיוון שרוב השובבים ייחדו את שובבותם לענייני חוץ (שהתמצו, כאז כן היום, בהתעללות והכאה של ילדים חלשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובתך (מי שחי באותה תקופה) אני למד כי גדלת, יחד עם עץ הלל, במשמר העמק של שנות השלושים, וידוע לך (מידע אישי!) כי במשמר העמק של שנות השלושים נהגו להרביץ לכל הילדים אשר נכנסו עם בוץ לסלון. זה בהחלט מסתדר לי עם המעט שידוע לי על שנות השלושים במשמר העמק, אבל לא סותר את ההנחה שלא רק המפגרים לא הוכו, ולו רק מתוקף כך שבשנות השלושים לא היו במשמר העמק "סלונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גדלתי בתחילת שנות השישים, בהן התפרסם השיר. הנחתי, הנחה לא ממש מופרכת, כי האיזכורים לקנייה במכולת ושדרה מרמזים לנוף עירוני דווקא, ולא למשמר העמק בשנות השלושים. אם אינני טועה, ע. הילל גר בתל-אביב בעת כתיבת השיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנשווה גישות הוריות ונתחיל לבדוק סטטיסטית מי יותר צודק? :) בשכונה שלך ילדים חטפו מכות בגלל שהכניסו בוץ הביתה. בשכונות התפר בירושלים, היו הורים שלא החטיפו על בסיס קבוע אלא רק כשהילד סיכן את עצמו (כמו למשל התקרב לגבול). מכאן ועד לקבוע שילדים בשנות החמישים והשישים היו רובם ככולם מוכים, זו קביעה לא נכונה. האמפתיה שנוצרת אצלי בעקבות יוסי, מתחזקת יותר כשאני חושבת עליו כעל מרחף ולא כעל מסכן. אבל זו אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לומר את האמת, אני לא מת על ההתייחסות לילד מפגר כאל מסכן או כאל משהו נחות ופחות. חזרתי וציינתי זאת בעדינות במספר הודעות, אך מן הסתם הציון נתקע במעבה דיעות קדומות בנושא. ואכן, זאת את. אשר לסטטיסטיקת ההכאה. מבין מאות הילדים שהכרתי בילדותי רק על אחד ידוע לי בוודאות שלא חטף סטירה מעולם (סטירה מבחינתי הופכת את הילד לילד מוכה), אבל מהם הזכרונות שלי מול האין-סטטיסטיקה הענפה שהבאת שמאפשרת לך לקבוע ''זו קביעה לא נכונה.'' אין מה להגיד, הוכחת את טענתך בצורה מושלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הה, והזכרונות שלך הם כן הוכחות סטטיסטיות? וילד מפגר הוא לא מסכן בעיניך? הוא דמות הוליוודית ומקסימה? דסטין הופמן ב"איש הגשם"? בטוח. כך נראו כל הילדים המפגרים בישראל של שנות ה-60, אני אתעלם מההערה שלך בנוגע לדעות הקדומות שהמצאת לי על מפגרים. ואגב, את הילדים שסבלו מפיגור, באותה תקופה, נהגו לשלוח לגדול במוסדות משום שבמשפחות, לא יכלו להתמודד עימם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרונותי אינם הוכחה סטטיסטית, ממש כמו שהדברים ששמעת אינם כאלו ולכן אין מקום בכלל לטענות עובדתיות. הנחת הבסיס היא שכל אחד מדבר מנסיונו ומתאר מתוך התבוננותו האישית על השיר. לא ברור לי על מה ולמה את מתגוללת כשנסיוני האישי והתבוננותי אינם חופפים לשלך. אשר לדיעותיך הקדומות. כתבת קודם: "אני מעדיפה לראות את השיר כעדין ויפה כמו שהוא ולראות את יוסי כנאיבי ומרחף ולא כילד מפגר“ ”האמפתיה שנוצרת אצלי בעקבות יוסי, מתחזקת יותר כשאני חושבת עליו כעל מרחף ולא כעל מסכן.“ מן ההיפוך משתמע לדעתי שאם יוסי הוא ילד מפגר השיר יהפוך פחות ”עדין ויפה“ והאמפתיה שלך ליוסי תחלש אם יתברר שהוא ”מסכן“ (כלומר, מפגר) ולא ”מרחף“. על אמפתיה אין לנו דרך לשלוט – אנחנו נוטים להזדהות עם אלו הקרובים ללבבנו, אבל האמירה שאם יוסי מפגר השיר יהפוך פחות ”עדין ויפה“ מבטאת דיעה קדומה מסוימת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |