בתשובה לאייל ארסי, 17/12/03 19:34
Xים. 185179
ביטוי השבועה "כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף" חוזר בתנ"ך פעמים רבות. שמתי לב שתמיד נזכר אלוהים בלשון יחיד, חוץ משתי הפעמים בהן באה השבועה בפי גויים: בן הדד אומר "כה יעשון לי אלהים וכה יוסיפו", ואיזבל אומרת "כה יעשון אלהים וכה יוסיפון".
ומחדד את עצמו 185186
תודה, זה מחזק את הטענה שלי והיא:
בתקופה העתיקה בה היהדות היתה דת מונותאיסטית יחידה, קללות וברכות האנשים היו לכל האלים- לאלוהים, כמו שהיום אומרים בעזרת השם, או בחיית אללה וכו'

כאשר הגויים מדברים אל האלוהות הם מדברים למספר רב של אלים ולכן דיבור לרבים- אלוהים; והעבריים מדברים לאל היחיד, אך לא שינו את הביטוי לאל אחד ולא לרבים, ועדין אומרים- אלוהים
Xים. 185759
מה קורה כשהנחתומים מעידים על עיסתם? "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"?

אני ממש לא יכול להתחייב על זה, אבל אני זוכר שבראשית מלאה הפתעות של התייחסות אל האלוהים ברבים.
Xים. 185772
''נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'', אאל''ט, זוהי עדות העיסה על נחתומה.
אמרו את זה קודם, לפניך 185959
בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: נעשה אדם -
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אתה נותן פתחון פה למינים לטעות?
אמר לו הקב"ה: כתוב והרוצה לטעות - יטעה.

אמרו את זה קודם, לפניך 185963
איזה תירוץ עלוב. כתוב גם לא לשים מכשול בפני עיוור, לא?
לא הכחשתי 185969
נכון, אמרו 186012
לא המצאתי את הבעיות, ואני מודע שיש תירוצים. אבל ההסבר שהתיבה ''אלוהים'' היא בעיה שאפשר לפתור במישור הלשוני -- פשטני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים