בתשובה לקורא נבוך, 29/12/03 10:11
פלגיאט סיגנוני 187066
אני מצטרף לתהיותיך. המאמר מעניין ומאיר עיניים, אך התיזה לא ממש ברורה לי. האם צריך להגן על סגנון אמנותי? האם אפשר? האם כאן צריך לעשות זאת רק בשל ההיסטוריה הקשה של האבוריג'ינים? ומה עם סגנונות מסורתיים אחרים? אני מבין שיש היבטים מיוחדים באמנות האבוריג'ינית, אך אינני בטוח שהם לגמרי ייחודיים או יוצאי-דופן.

"שינויים מתאימים שייערכו בחוק האוסטרלי יוכלו אולי להבטיח כי יצירות אלו יזכו למעמד ולהתייחסות הראויים להן". אני התרשמתי ששינויים כאלה כבר נעשו. האם הם לא מספקים? מה יש לשפר? האם זו בכלל ההתמודדות הראויה עם הבעייה, לאור הטענה שיש פער בתפיסת מעשה האמנות בין הלבנים לאבוריג'ינים?

בכל אופן, שוב - תודה על הצגת נושא מקורי ומעניין.

---- ניטפוק אישי ----

משהו בעריכה של הטקסט הפריע לי, אך אינני איש-מקצוע ואולי זה רק אני. דוגמה אחת ספציפית: "זמן החלום אינו היסטוריה אלא ממשיך להתקיים כל הזמן", ושתי פסקאות אח"כ, "חשוב לציין כי זמן החלום אינו היסטוריה אלא מיתוס, כלומר דבר הממשיך להתקיים ומשפיע על חיי ההווה".
סליחה על הנדנוד.
פלגיאט סיגנוני 187071
1. אני עומדת לגלוש לגמרי מן הנושא, ובכל זאת להתייחס לנקודה שהעלית - האם צריך להגן על מורשת הילידים רק בגלל ההיסטוריה הקשה שלהם? לטעמי, לא נכון להגן על מורשת כלשהי רק בגלל "רחמים" כלפי הקבוצה האמורה, למרות מצפונו המוכתם של האדם הלבן. הילידים הם עברה של אוסטרליה, הם אוסטרליה ההיסטורית, לטוב ולרע. אם נעזוב לרגע את ההבט המשפטי ונעבור לחברתי-תרבותי, נוכל לדבר על כיבוד העבר ותרבות העבר.

והכיבוד הזה החל רק לאחרונה. הדתות והמסורות שהאדם הלבן קיים וכיבד (נצרות, יהדות) או הוקיע בעבר אבל "הספיק לכבד" (בודהיזם), זוכות היום לפארודיות ולשימושים מסחריים מטורפים, ללא שליטה. אם אצור עכשיו פארודיה על המים הקדושים של הנצרות, על טקס ברית מילה יהודי או על שיחה זן-בודהיסטית, כולם יצחקו בלי נקיפות מצפון (אם זה יהיה מצחיק, כמובן).

המסורת האבוריג'ינית נחקרה בידי הלבנים, אבל מעולם לא "כובדה" באותו אופן - פשוט לא הספיקו. כי היסטורית, המסורת הזו הגיעה רק בשנים האחרונות לשלב שבו מפנים אליה את תשומת הלב ורואים את היופי שבה. בקצרה, כיוון שעדיין לא הספיקה להיות "פרה קדושה" של ממש, ההתייחסות אליה עדיין נחשבת רגישה מאוד. לא יודעת עד כמה השופטים שדנו בתביעות שהוזכרו עשו זאת מתוך הסתכלות כזאת בדיוק, אבל הם ודאי לא פעלו בחלל ריק.

ההיבטים המיוחדים באמנות האבוריג'ינית אכן לא מתקיימים באף דת אחרת, אבל בכל דת יש טקסים סודיים שמותרים רק לחבריה. לדרוזים או לבהאים למשל יש חלקים סודיים בתוך דתם. אם מישהו יפיץ אותם ברבים בלי שיוכלו לשלוט על כך, אני מניחה שהפנייה לבית המשפט לא תאחר לבוא.

2. השינויים האמורים בחוק נעשו בהדרגה, המצב השתפר בעשר השנים האחרונות, ועדיין אינו מספק במאת האחוזים (הזיופים שנעשים במזרח הרחוק הם בעיה לא ייחודית לאמנות האבוריג'ינית, ואותם די קשה לאתר ולמנוע). אבל טוב, אולי הוא לעולם לא יהיה מושלם.

3. לגבי העריכה - המאמר קוצר עד מאוד (במחצית) לצורך הפרסום, ואולי בגלל זה נותרו כמה חזרות סגנוניות. כל טענה אחרת נא להפנות למערכת החרוצה :-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים