בתשובה לברקת, 26/12/03 13:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(ולא פעם אחת). אני עישנתי בערך מגיל 19 (במהלך השרות הצבאי), ועד גיל +35, לרוב קופסא ליום, אבל בתקופת השיא (או השפל, שאלה של השקפה) הגעתי לשלוש קופסאות ביום (נלסון, בלי פילטר עד שהפסיקו ליצר אותן). את ההפסקה הראשונה עשיתי כאשר נסעתי באוטובוס(1), בתקופה בה המנהג לעשן במקומות ציבוריים, כולל כלי רכב, היה נפוץ ומקובל, וכאשר ביקשתי להצית סיגריה, מישהי פלטה משהו בסגנון "אוי, לא". מתוך התחשבות באותה נערה, ויתרתי על העישון למשך כל אותה נסיעה (כשלוש שעות). נדהם מהעובדה שלא נכנסתי לקריז, החלטתי שאני יכול לוותר על הסיגריות. זה החזיק מעמד כחצי שנה, או קצת יותר, עד שרות המילואים הקרוב. מאז, כמו מרק טווין, הפסקתי לעשן פעמים רבות. הפעם האחרונה היתה לפני כעשר שנים. מאז אני מגדיר את עצמי כ"לא מעשן", אם כי בנסיבות מסוימות אני מעשן. כך במילואים ובנסיעות לחו"ל (ואז אני מעשן "מן המנין, כלומר כ 1÷¼ קופסאות ביום), ואם בארועים חברתיים מזדמנים (אז אני מעשן סיגריה בודדת עד שתיים, בסה"כ לא מצטבר לכדי קופסא בשנה). בכל מקרה, אינני רודף את המעשנים, בד"כ לא מפריע לי שמעשנים לידי(2), אבל אני בהחלט מבין את אלו שזה מפריע להם. ___ (1) למעשה זאת היתה "טיולית" - משאית להובלת נוסעים, אבל לא חשוב. (2) גם בתקופת העישון הכבד ביותר שלי, הפריע לי לשהות בחדר סגור, דחוס בעשן. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |