בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 31/12/03 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז זהו, שהבעיה שאני מעלה היא הבינאריות שבכך. האנרכיסט לייט הוא לא *רק* אנרכיסט, הוא *גם* אנרכיסט ואולי לא בעיקר. הוא מטלטל גדרות בשל ערכיו האנרכיסטיים הקלילים (השתוללות בהפגנה לא הופכת אותך לאנרכיסט במלוא מובן המילה ואפילו לא בחצי מובן המילה) והוא מדבר בלהט על דמוקרטיה בשל ערכיו הדמוקרטיים. שקשוק של גדר לא יוצר דיסונאנס כל כך מהותי בין הערכים השונים כך שהאדם מחויב לזרוק אחד מהם ל-Recycle Bin של האידיאולוגיות (גם לא באופן זמני עד שהוא יכפר על חטאיו). אני יכול לדמיין אידאולוגיה בה מישהו טוען שצריך מדינה *קצת* יותר אנרכית על ציר האנרכיה/טוטליטריות (או ציר אחר), משום שהמשטר מגזים ויצא קצת מאיזון (החוק והסדר הפכו יותר מדי לחזות הכל, והדמוקרטיה עצמה נפגעת בשל כך, בעיני אותו אידיאולוג היפותטי). אז הם קושרים את עצמם באזיקים לשערי אוניברסיטאות, משתוללים קצת בהפגנות, דורשים לבטל כמה חוקים, צועקים "מדינת משטרה", מטלטלים גדרות, מרססים גרפיטי1, מסרבים לשרת בשטחים או בויאטנאם וכל זאת מתוך נימוקים *בעד* הדמוקרטיה. אני מבין שאתה אולי רואה באידיאולוגיות כאלה שטויות במיץ עגבניות (גם אני בעיקר לא שותף להלך מחשבה שכזה), אבל, לדעתי, יש באידיאולוגיות כאלה קצת יותר עקביות וקצת פחות סתירה פנימית ממה שנדמה לך. אתה זה שהמליץ למישהו לרדת מהארץ? באמת שלא שמתי לב (אצבע אלוהים כנראה). אפשר לשאול מה המטרה של ההמלצות המלבבות הללו? איזו מטרה הן משרתות ואיזה סוג של דיון הן אמורות לקדם? לא הבנתי את הקשר בין הזכות של כל אחד להביע את דעתו לבין ההמלצות המלבבות (והפופולריות מן הראוי) של יהודי לחברו להגר למדינות אחרות. (במילים אחרות, לא הבנתי את הפיסקה האחרונה). _____ 1 ללא שום כישרון ישראלי בצורת ההבעה המעניינת/מפוקפקת הזאת, וחבל. אם כבר לכלכת קיר ועברת על החוק, אז לפחות שזה יהיה שנון ויפה, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, זה מאוד נחמד לדבר על ערכים "אנרכיסטים קלילים", אבל אני פשוט לא רואה אותם בתור מייצגים ערכים אנרכיסטיים, אני בכלל לא רואה דבר כזה, "אידאולוגיה קלילה". אני רואה רק תירוצים להתנהג בצורה מסויימת במסווה אידאולוגי. במקרה הזה, הצדקה אידאולוגית לאלימות. יתר על כן, את הדיסוננס המדובר הייתי מוכן לקבל כשהמשתנים היו אחרים, אך כאן הוא צורם מדי - אנרכיה מדברת על פירוק המשטר ומוסדות הפיקוח, וכאן הייתה פנייה ישירה למשטר ולמוסדות הפיקוח, שבסיס האידאולוגיה הוא התנגדות להם. מצטער, אבל אני יכול לראות כאן רק ריקוד על שתי חתונות במטרה להינות מהטוב שבשני העולמות, מבלי להיפגע מהרע שבהן. בניסוח עילג, אני רואה את האידאולוגיה שלהם כ"עשה מה שבא לך בשם האנרכיה, וכשמישהו עושה משהו שאתה לא רוצה שיעשה לך, בקש הגנה בשם הדמוקרטיה". אני בספק אם מישהו מתנהג על פי המשפט הזה, יש לי עדיין הערכה (בסיסית) כלשהי למתפרעים האלה, אבל המשפט הנלעג הזה הוא בדיוק איך שהאידאולוגיה שלהם מצטיירת בעיני, ועל כן אין לה, בשבילי, שום חשיבות. באשר לירידה מהארץ: אם מישהו אומר לי "אני שמאלני, אני שמאלני", או אפילו "אני שמאלני וחושב שצריך לתת את הארץ לפלסטינאים" אני לא אבקש ממנו לרדת ממנה. לעומת זאת, כאשר מישהו יוצא נגד הצבא ונגד השירות בו (ואין הכוונה לסרבנים, שמסרבים לשרת באיזור מסויים, או לעשות פעולות מסויימות, אם כי גם איתם איני מסכים, אבל זה לדיון אחר) הרי שמוטב שירד מהארץ, מכיוון שהישארותו הנוכחית בארץ מושגת מכוחו של אותו הצבא שנגדו הוא יוצא. בניסוח יותר כללי: אם מישהו השייך לקולקטיב מסויים יוצא נגד התרומה הקולקטיבית שמבטיחה את קיומו של הקולקטיב, לא צריך להיות לו (לדעתי) חלק בו. האקסיומה המובלעת במה שאני אומר בהקשר הנוכחי היא שהצבא הוא אכן מה שמבטיח את קיומה של הארץ. זו אקסיומה שבה אני מאמין, ואתה מוזמן להעמיד אותי על טעותי. זה לא אומר שהצבא *במתכונתו הנוכחית* הוא הטוב האידאלי - למעשה, הוא איום ונורא. בהחלט יש מקום לשנות אותו מן היסוד - אך איני רואה שום קשר בין פעולות לשינוי שלו, שאני מזמין כל אזרח לנקוט, לבין השירות בו, שהוא חובה של כל אזרח (בתיאוריה. בפרקטיקה, לרוע המזל, זה ממש לא ככה, מה גם שהרבה אנשים מתבזבזים בשירות שלהם, וגם על כך רצוי דיון נפרד). וכן, גם לימני שאומר שהוא מסרב לשרת בצבא כי (נניח) הצבא מפנה התנחלויות ובכך הופך את עצמו לכלי טרנספר שהוא מסרב לקחת בו חלק, הייתי אומר את אותו דבר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע בעוד אלו כלים רטוריים אוכל להשתמש בשביל להתמודד עם הנחרצות שב-"אני בכלל לא רואה דבר כזה, "אידאולוגיה קלילה"". אני, באופן אישי, דווקא כן רואה רצפים ובלילים של רעיונות מאידיאולוגיות שונות, בעוצמות שונות, בדעות של אנשים שונים. למשל, אינני מבין איך רעיון הדמוקרטיה הליברלית, במובנו הטהור, מסתדר עם ערך נוסף בו אתה מחזיק (חובתו של כל אזרח לשרת את מדינו ע"י גיוס לצבא ושירות צבאי כערך). אני יכול להגיד "סתירה! סתירה! דיסונאנס!", אבל בכל זאת אני חושב שעמדתך היא דווקא בעלת הגיון פנימי משלה. חטאה היחידי הוא שהיא מורכבת ולא נופלת תחת הגדרות בינאריות מוחלטות. הפיסקה השניה מחזירה אותנו אחורה, שוב, לאותם טיעונים שאומרים מהי האנרכיה *באמת* ומה באמת-באמת מאמין (או צריך להאמין) *כל* אנרכיסט באשר הוא, גם אם הוא טוען אחרת (מי שואל אותו). או שאתה אנרכיסט ואתה מעוניין לפרק את כל צורות המשטר, או שאתה לא. אם אתה תומך ברעיון אנרכיסטי כלשהו, אז אתה לא יכול להחזיק בשום ערך דמוקרטי. נקודה. סוף דיון. כן/לא. שחור/לבן. 0/1. בזזז. גם עם פסקנות שכזו אני ממש לא מסוגל להתמודד רטורית (אף פעם לא הצלחתי להבין איך כותבים אחרים באייל עושים זאת בהצלחה שכזו). תגובתי למעלה הניחה שיכול להיות דבר כזה "אנרכיסט לייט". אם אנו לא מסכימים אפילו על הנחת יסוד זו ואנרכיזם הוא לדעתך הגדרה בינארית, אז אי ההסכמה ביננו לגבי הנגרר מכך הוא מובן. כנראה שנשאר בחוסר הסכמה, למרות שזו התנהגות מאוד לא אופיינית לאייל ;-) (בתקווה, אף אחד לא קורא). אגב, המשפט הבא היה אקרובטי למדי, לדעתי (איך קרא מיץ לתרגיל ההוא?): "אני בספק אם מישהו מתנהג על פי המשפט הזה, יש לי עדיין הערכה (בסיסית) כלשהי למתפרעים האלה, אבל המשפט הנלעג הזה הוא בדיוק איך שהאידאולוגיה שלהם מצטיירת בעיני, ועל כן אין לה, בשבילי, שום חשיבות". זאת אומרת שאתה מטיל ספק שמישהו באמת מתנהג ככה, כי אתה נותן להם קרדיט, אבל למרות הספק, זו בדיוק איך שאתה חושב שהם חושבים ומתנהגים (אחרת, מדוע שתודה שזה האופן בו אמונתם מצטיירת בעיניך?). אם אתה מטיל ספק, אז מדוע זה *בדיוק* איך שהאידאולוגיה שלהם מצטיירת בעיניך? אם זה בדיוק איך שהאידאולוגיה שלהם מצטיירת בעיניך, מדוע אתה מטיל ספק שהם מתנהגים עפ"י הדברים בהם הם מאמינים? קצת מוזר. האקסיומה האחרונה היא אקסיומה מאוד בעייתית לדעתי. אכן, צה"ל הוא *אחד* מהדברים שמבטיחים את המשך קיומה של מדינת ישראל (אם כי הוא לא לבד), אבל אני לא מקבל את היות השירות בצה"ל ערך נשגב בפני עצמו. צה"ל הוא הכרח. צה"ל יכול להתקיים בלי שכל אזרחי המדינה ישרתו בו (הוא עושה זאת למעשה, היום). שירות המדינה איננו חשוב בעיני כערך וקיומו של צבא נובע, לדעתי, משיקולים פרגמטיים בלבד (סוג של רע הכרחי, שיש לקימו למרות שיש אזרחים שצריכים לשרת בצבא ולא בגלל). צה"ל מתפקד כצבא, בלי שכל אזרחי המדינה משרתים בו. אני לא בטוח שהוא יהיה צבא איכותי יותר, אם הוא יגייס את כל האנשים שהוא נוהג לא לגייס גם עכשיו. לדעתי ואאל"ט (סתם לפי דברים שקראתי, אם כי אני רחוק מאוד מלהיות מומחה בנושא) המלצות של ועדות שסקרו את מבנה צה"ל, המליצו בדיוק את ההיפך - צמצום כח עבודה מיותר בצבא שגורם רק לאבטלה סמויה ולחוסר מקצועיות. עדיף לצה"ל אם היו קצת פחות ג'ובניקים שמעבירים חלק נכבד מן השירות בטיולים בין המשרד לשק"ם ופחות רעות אחרות שנובעות מהיות צה"ל "צבא העם" ולא צבא מקצועי. אם קיומו ואיכותו של צה"ל לא תלויה (או תלויה, במידה מסוימת, בקשר הפוך) בגיוסם של כל האזרחים לשירות צבאי, אז אני לא רואה במה הערך "חובתו של כל אזרח לשרת" תורמת לחברה בה אני חי. אם הערך הזה לא תורם והוא גורם לבני עמי לברך אחד את השני בברכות "קישטא, לך מכאן" (או כנהוג במכבסת המילים - "אני ממליץ לך לרדת מהארץ"), אז אני אף רואה בערך שכזה - ערך שלילי למדי. אני שירתתי בצבא שלוש שנים. אני גם עושה מילואים. אבל ההתיחסות הזאת אל הלא משרתים (או הקריאה הנלהבת לגייס את כולם לרעיון המוזר שקוראים לו שירות לאומי), תמיד גורמת לי לתהות אם אני רוצה להמשיך בכלל לשרת את הקולקטיב הלא סובלני הזה. עד היום, תמיד הכרעתי לכיוון של להמשיך לשרת, אבל סלידתי מה-BORGיזם הישראלי הזה לגבי שירות המדינה אולי יוביל גם אותי, בעתיד, לסרב להמשיך עם הדבר הזה. מי יודע, אולי גם אני אזכה בעתיד להמלצה חמה מכוונך על מקום שיותר נעים לחיות בו (והכל ברוח טובה, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________________ Yikes. ידעתי שהתגובה ארוכה מדי. התחלתי לכתוב ב-2003 וכמעט עברה לה שנה, במהלך הכתיבה, בלי ששמתי לב. 2004 באה, צריך לרוץ, אני שוב מאחר (אוף עם האייל הזה). שנה (אזרחית) טובה לכולם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה טובה גם לאלו שיעבירו אותה במדים, גם לתושבי קבע, לתיירים, לעובדים זרים (אפילו ה''לא חוקיים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושנה טובה גם לאלה שלא שירתו ולא ישרתו (סרבנים, פרופילניקים וכל מה שיש) וישארו כאן בארץ על אפם וחמתם של כל האלכסנדרוביצים. (גם להם שתהיה שנה טובה - שנת בינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל עמדה אידאולוגית שמורכבת מכמה עמדות סותרות תזכה לכינוי "קלילה בעיני". רק עמדה שהרושם שיוצרים בעליה הוא שהם בוחרים בה מטעמי נוחות, על מנת להנות מהרווח האישי שהעמדה הזו נותנת להם, ולהתעלם מכל מה שלא נעים להם בה. באשר לפסקה השנייה, שוב, לא אמרתי שאם אתה אנרכיסט אתה חייב להתנגד לכל ערך דמוקרטי. אמרתי שאם אתה קורא לעצמך אנרכיסט, ובשם האנרכיה עושה דברים שמנוגדים לחלוטין לדמוקרטיה, אל תטען אחר כך שאתה דמוקרט באותם דברים בדיוק. אם אנרכיסט נוהג באלימות בשם האנרכיה, אז כאשר נוהגים באלימות כלפיו, שלא ידרוש הגנה בשם הדמוקרטיה. זה לא "רצף" או "בליל" של עמדות שונות. אלו שתי עמדות מנוגדות לחלוטין, שההבדל היחיד נעוץ בשאלה "מי?" מי מרוויח מהאידאולוגיה? במקרה הראשון, ה"אנרכיסט". במקרה השני ה"דמוקרט". אופורטוניזם טהור. אני אקח מכל אידאולוגיה רק את מה שטוב לי, ולא אכפת לי אם ככה אני אסתור את עצמי. אז לא, אני לא רואה באנרכיזם משהו בינארי, אבל כשמישהו מתנהג בצורה כלשהי כי הוא אנרכיסט, שלא יתרעם על אנשים שפועלים באותה צורה בדיוק, בשם הדמוקרטיה. הכוונה במשפט האקרובטי שלי הייתה זו: אני לא חושב שהאידאולוגיה של מי שדיברתי עליהם היא "עשה מה שבא לך בשם האנרכיה ובקש הגנה בשם הדמוקרטיה". מן הסתם יש להם אידאולוגיה מעט יותר מורכבת, ה"בליל" שדיברת עליו קודם. למרבה הצער, לעתים קרובות האידאולוגיה שבשמה פועלים אנשים ומה שהם עושים בפועל הם שני דברים שונים לגמרי. הפעולות שלהם בפועל גורמות לאידאולוגיה היפה שהם תומכים בה להיראות כמו המשפט שאמרתי. יותר ברור? באשר לצבא: גם אני, כמי ששירת בצבא, חושב שראוי וצריך להפסיק את השטות של "צבא העם", ולהפסיק לבזבז שלוש שנים מחייהם של הרבה מאזרחי המדינה, שאם רוצים שיתרמו למדינה יש מספיק דרכים אחרות שבהן הם יכולים לתרום. -אבל- מי שהמלצתי לו לרדת מהארץ (וכן, ייתכן מאוד שהגזמתי) לא אמר כאלו דברים. מהעמדה האידאולוגית שהוא הציג השתמע ש-איש- אינו צריך לשרת בצבא. אם כולם היו נוקטים בעמדה האידאולוגית שלו, לא היה לנו צבא. מי שמדבר על צמצום בכוח האדם בצה"ל והשארת רק המתאימים ביותר לו, בהחלט לא עושה דבר שכזה. הרי אם כולם יפעלו על פי האידאולוגיה שהוא מציע, הצבא רק יהיה יותר טוב. לעומת זאת, כשהאידאולוגיה שמישהו מציע מבטלת לחלוטין את השירות בצבא, שהוא הכרחי לקיום המדינה (ואני בהחלט לא אומר שהוא הדבר היחיד שמשאיר את המדינה קיימת. רחוק מזה) אתה לא יכול לגונן על זה בדיבורים על איכות מול כמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה שאלה שמחזיקים באידיאולוגיות ש''אם כולם יחזיקו בהן, הלך עלינו'', יעזבו את הארץ. אני לא מבין מדוע אתה רוצה בכך. אני חושב שבלעדי אנשים כאלה, יהיה פה אפילו יותר משעמם משמשעמם פה עכשיו עם הקונצנזוס הישראלי הדורסני. אני לא מציע שתסכים עם מישהו או שתפסיק להגיד איזו ביקורת יש לך עליו (אפשר אפילו להגיד שהדעות שלו מטופשות לחלוטין - וכן, דעה שאומרת שלא צריך צבא בכלל היא בדיוק דעה שכזו), כל מה שאני רוצה זה שנפסיק עם ההמלצות ההדדיות המיותרות האלה. אתה כמובן יכול שלא להסכים, אבל אז אני ממליץ לך לקחת את הפקלא'ס ולמצוא מדינה אחרת לחיות בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שבלעדי אנשים שקבלת הדעות שלהן תוביל לחורבן של הארץ, יהיה כאן רק קונצנזוס דורסני? כלומר, אדם לא יכול להחזיק בעמדות שלא גורמות להרס הארץ ובכל זאת לא להשתייך לקונצנזוס? מעניין בהחלט. באשר להערת הסיום שלך, ראשית, אני מסכים שאין להערות כמו זו שנתתי מקום בדיון כי הן לא פרודקטיביות, אבל אני עדיין מאמין שהן נכונות, ולא שכנעת אותי אחרת. שורת הסיום (הקומית, אני מניח) שלך רק מראה את זה היטב - כי אתה משתמש בה לחלוטין ללא ההקשר שאני ייחסתי לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם יכול להחזיק בעמדה שלא גורמת להרס הארץ, לא להיות שייך לקונצנזוס ושאנשים יחשבו (לפעמים אתה, לפעמים אני ולפעמים ביבי) שהוא הורס את הארץ. לדעתי יש גם דעות בתוך הקונצנזוס שגורמות להרס הארץ במידה מסוימת (גם אם לא במישור הקיומי אז לפחות במישור האיכותי) והקשר שאתה מציין בין שני המשתנים הוא המצאה פרטית שלך (ולא משהו שנובע ממה שכתבתי). קיימות גם כל הקומבינציות האחרות. לא כל דעה שנדמה לך (או לי, או לעמישראל) שהיא הורסת את הארץ, באמת הורסת את הארץ. אתה חושב שאתה צודק, אבל זה לא אומר שאתה באמת צודק. יש אנשים שמאמינים באמונה שלמה שהדעות שלך יובילו לחורבן של הארץ, So fucking what. עדיין, אם הם ימליצו לך להגר בגלל זה, אני אחשוב שהם חוצפנים. אם זה לא פרודוקטיבי בשום אופן, אז לא אכפת לי במה אתה מאמין ואני לא מנסה לשכנע אותך אחרת. זכותו של כל אחד להאמין במה שמתחשמק לו (מדרקונים חמקמקים ועד ניבויי כדור בדולח למינהם). את הבחורצ'יק שאתה מנסה לגרש מהארץ, על אחת כמה וכמה לא מעניין שאתה מאמין שעדיף לכולם שהוא יהגר למדינה אחרת. לא זכור לי שמישהו שאל אותך אם כדאי שהוא ישאר בארץ או לא וזה לא קשור בשום אופן לנושא הדיון. לכן, עדיף לכולם שתשאיר את האמונות שלך בעניין זה לעצמך, תודה (אבל אתה לא חייב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אמרתי שאיש אינו צריך להיות בצבא ושלא צריך שיהיה צבא. המציאות שהצגתי היא מציאות שבה אני חושש שלא יהיה טעם לצבא, כי לא יישאר לו על מי להגן. בעוד התגובות המגנות על היורים מכיוון פוליטי מסויים באייל, הן די מאופקות, גם מצד אלה שניכר בעליל שהם די מרוצים מהירי, הרי שתגובות העם בפורומים שמייצגים כנראה רוב גדול יותר באוכלוסיה, אתה יכול למצוא צהלה ושמחה מעצם היום הזה שבו שמאלני נורה, ונראה שרוב הציבור לא מעוניין באמת בפרטים שכאן באייל מדוסקסים בהרחבה: במי בדיוק ירו, מה ראו החיילים, האם באמת נהגו לפי ההוראות והאם לא היתה דרך אלטרנטיבית (אני מן התמונות שראיתי סובר שיכלו לנהוג אחרת), ולמעשה, ב"אנרכיסטים שמאלנים" הוא היה מוכן לירות גם ללא סיבה. לו הייתי היום בן 18 המועמד לשירות, הייתי מוצא מעט מאד טעם להגן על חברה שכוללת ציבור גדול כזה, ושכוחות פוליטיים וצבאיים הקרובים אליהם ברוחם, מכתיבים בה את הטון. את הקרע בחברה הישראלית לא גרמו אנשים כמוני או סרבנים, אלא אולי דווקא הפאשיזם הזה שקיים במערכת, המוציא מצד אחד את השמאלנים מחוץ לגדר, ומן הצד השני בונה התנחלויות. זה רוב העם, אני יודע, אני לא יכול להחליף אותו ומצד שני אין לי ארץ אחרת, ואולי אולי *זו* בדיוק הסיבה שאני כל כך מיואש ממה שקורה כאן, בצורה אגב דומה לימים של צבא רפול. גם אז הקונצנזוס הוציא אל מחוץ לגדר את כל מי שחשב אחרת, המילה "שמאל" היתה מילה גסה ובמשך השנים היה נדמה שמשהו השתנה, אבל מישהו, בשלוש השנים האחרונות, הצליח להחזיר את הגלגל אחורה ועוד יותר גרוע אפילו. אני מיואש גם מאלה שמציעים לי "לרדת מן הארץ" שמוכיחים שלמרות ההשכלה שיש להם הם לא למדו דבר. אבל אם יש דבר שאני יכול לעשות ובו לשרת את החברה הוא לתת דוגמה אישית בכך ש*דווקא* אשאר פה ואהיה לצנינים בעיניהם של אלה שלא מסוגלים לקבל דעות חריגות ולא בדיוק מבינים מה המשמעות של חברה דמוקרטית, שבלעדיה לדעתי אין זכות קיום למדינה, ובמידה והכיוון פה יימשך לסתימת פיות, פאשיזציה וקידוש הקונצנזוס והקונפורמיזם, עם קריאה לבעלי דעות שונות לרדת מהארץ, אז *אני אישית* לא אקרא לאף צעיר שלא לשרת בצבא (ומעולם לא עשיתי זאת), אבל צעירים רבים יעשו זאת על דעת עצמם. ואולי גם ירדו מהארץ, ההפסד יהיה כולו שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר בי ממה שאמרתי קודם, ובהחלט לא היה מקום שאגיד את זה. דומני שהבנתי אותך לא נכון. אני רק רוצה להבהיר משהו - באמירה על ירידה מהארץ איני מתכנן לסתום את פיו של איש. לדעתי, יש לאדם זכות להביע ביקורת גם על מדינה שהוא לא חי בה. ועם רוב ההודעה שלך, אגב, אני מסכים. רק לא עם חלק מהמסקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר בהפגנה של פעילי "אתיאיסטים נגד הגדר", ואחד מפעיליה היה טוען שהירי מפר את מצוות הדת ודורש מהרב הצבאי הראשי להוציא פסק הלכה נגד ירי כזה, זה היה מגוחך לחלוטין. אם היית מהנסה להגן עליו יכול להיות שהיית מציע שהפעיל היה סרקסטי, או השד יודע מה, אבל בדבר אחד אני בטוח: אתה _לא_ היית אומר שיש גוונים שונים, ושכשהוא אומר שהוא אתאיסט הוא פשוט מתכוון לשילוב ערכים מודרניים בדת היהודית. נכון שיש גוונים שונים, אבל יש גם גבול להתפתלויות שאפשר להתפתל בתוך הגדרה מאוד ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב. אני פשוט הייתי מעלה ספק בהיותם באמת אתאיסטיים, אבל הדבר בכל זאת היה מסקרן אותי לגבי מהם האנשים האלה מנסים להגיד (גם אם הם לא כל כך מוצלחים בכך). אז מקסימום הגענו למסקנה שהם לא באמת אנרכיסטים ושההגדרה העצמית שלהם לא מדויקת (או שהם אפילו טועים בהגדרה העצמית שלהם). ארז לנדוור חושב שחלק גדול מהשמאל הישראלי הוא לא באמת שמאלני. כמה ימניים פה חושבים ששרון הוא לא באמת איש ימין. אז אומרים. אז חושבים. הגדרות מאוד ברורות זה דבר מאוד משעמם כאשר מדברים על מוסר ואידיאולוגיות (לדעתי). אני מעדיף לא ליחס להן יותר מדי חשיבות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |