 |
|
 |
||
|
||||
 |
נעם בהט, אדם מאור, חגי מטר, שמרי צמרת ומתן קמינר, המסרבים להתגייס מטעמים פוליטיים שהורשעו כבר לפני שלושה שבועות בסירוב פקודה נידונו לשנת מאסר כל אחד. בגזר הדין כתבו שלושת השופטים, בראשות אב בית הדין אלוף-משנה אבי לוי, מילים קשות נגד תופעת הסרבנות בצה"ל. "הם מפירים את עקרון השוויון, שוויון בנשיאת הנטל הביטחוני ושוויון בעמידה בסיכונים הכרוכים בשירות הצבאי ... מדובר ברצון לסחוף אנשים רבים אחריהם, רצון לבצע שינויים פוליטים ולשנות את עמדות הממשלה במעשה לא דמוקרטי". אחד השופטים המליץ להטיל על החמישה עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, שופט אחר דרש כי עליהם לרצות מאסר בן 12 חודשים ואילו השלישי דרש שישה חודשים. לבסוף הוחלט להטיל עליהם 12 חודשי מאסר. מישהו מתנדב לומר לכתב חנן גרינברג כי שמו של התובע הוא סרן ירון *קוסטליץ* ולא כפי שפורסם? וממקורות יודעי דבר נמסר לי שמדובר בתובע מבריק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו רובה של החברה הישראלית הם מתחמקים מדיון בנושאים שמעלים הסרבנים ובמקום זה מקשקשים הבלים על אי-שיויון ופגיעה בדמוקרטיה. כמובן שהמעשה פוליטי. המטרה המקורית של הפוליטיקה היא לשנות ולהניע דברים, ולא לדאוג לטובות הנאה לפוליטיקאים ומקורביהם. הפגיעה הגדולה בדמוקרטיה היא הכיבוש עצמו שכל שלוחותיו צומחות ומשתרבבות ברחבי המדינה. איחוליי לאסירי המצפון שיעברו את שנת המאסר בקלות ושכולנו נזכה לראות את היום שמאמצם נשא פרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים אינם אמורים לדון בסוגיות פוליטיות. הם אמורים לדון בסוגיות משפטיות, והסרבנות היא עבירה על החוק שהמדינה אינה יכולה לעבור עליה לסדר היום, בשל הסכנות הרבות הגלומות בה לעצם שרידותה של המדינה כמדינת חוק. ככל שהסרבנות היא יותר גלויה ומאורגנת, כן יש להחמיר עם הסרבנים - וזאת בלי קשר לשאלה אם אנחנו כן או לא מסכימים עם הדעות שלהם. אני הייתי מחמיר עוד יותר מהשופט המחמיר ביותר. שלוש שנות מאסר - שווה ערך לשלוש השנים שהם לא ישרתו בצה''ל, פלוס ריבית של חצי שנה, בשביל העונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא לא עם העונש שטיבו ידוע מראש, אלא עם נימוקי השופטים המדברים על אי-שיויון וסכנה לדמוקרטיה, כאילו שציות עיוור הוא-הוא עצם טיבה של הדמוקרטיה. במקום זאת הם יכלו פשוט לומר שהסרבנות היא עבירה על החוק גם אם היא נעשית מטעמי מוסר ומצפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שהם אמרו? והם לא ביקשו ציות עיוור, אלא ציות רציונלי - לסרב לשרת בצבא זו אמירה מאוד כללית, לעומת הסירוב לפקודה בלתי חוקית ספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הם אמרו שזה מעשה לא שיויוני, בעל מטרה פוליטית (מה שנכון, נכון, אבל זה לשיבחם ולא לגנותם) ופוגע בדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה שלהם (שלא לשרת בזמן שאחרים כן משרתים) היא לא שיוויונית, והפומביות שלה היא אכן פגיעה בדמוקרטיה, משום שהיא לא רק עבירה על החוק בפני עצמה, אלא המרדה של אזרחים נוספים לעבור על החוק. על המטרה הפוליטית הסכמנו. מה נשאר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאר השיפוט הערכי של המעשה. העובדה שאתה וארז חלוקים בנושא זה היא no news |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קוצר הרוח באייל לתגובות של ארז(1) הוא no news ___ (1) מעניין למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לטעון כנגדם שהם לא שיוויונים מצד אחד, שכן הם מעוניינים שלא לשרת בזמן שאחרים משרתים, ומצד שני לטעון כנגדם על המרדה, שכן הם מעוניינים שכולם לא ישרתו. האם הם מעוניינים שאחרים ישרתו בשטחים בזמן שהם לא? לא נראה לי. הם מעוניינים ש_כולם_ לא ישרתו בשטחים. לכן אפשר לטעון כנגדם על המרדה, אבל לא ניתן לטעון כנגדם על פגיעה בעקרון השוויון, בוודאי שלא באותה הנשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא מעונינים להשתמט באופן כללי משרות או לגרום לכך שכולם לא ישרתו, אלא שיאפשרו להם לעשות שירות לאומי במקום, כמו לבנות דתיות. לכן אין כאן אי-שיויון והפגיעה בדמוקרטיה היא של המדינה, המבצעת איפה ואיפה בין אזרחיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהשופטים אמרו במקרה של יונתן בן-ארצי. (כלומר, שהם מאמינים שהוא רואה את עצמו כפציפיסט, ולמרות זאת עבר על החוק כשסירב להתחייל)1 1והוא עדיין מחכה לעונש. משום מה אצל החמישה זה הרבה יותר זריז. _______ העלמה עפרונית, יודעת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |