בתשובה לרון בן-יעקב, 09/03/01 22:24
My little China girl 18884
כמובן, בדיקות גנטיות לפני ובזמן הריון הם דבר חשוב. מצד שני, קשה לי לראות למה זוג אנשים שרוצה להנשא יחליט להמנע מכך רק בגלל בעיה גנטית; ינשאו נא באושר, ויפתרו את הבעיה אם בדרך רפואית (הפריה מלאכותית, בדיקה גנטית של העוברים בשלב מוקדם) או, אם ממש אין ברירה, באימוץ או חצי-אימוץ (תרומת זרע). אבל נניח אפילו שהתשוקה לצאצא ביולוגי "מושלם" (לא מבחינת תכונותיו, אלא מבחינת היותו צאצא ביולוגי של שני הוריו) מנצחת את האהבה. לגיטימי, לצורך הדיון.

מדובר, עדיין, בשיקול רפואי (כפי שאתה כותב), פרטני; אני מבקש להבחין בין שיקול זה לבין השיקול של האיכות הגנטית הקולקטיבית. נניח שאכן מן הראוי שאיציק ברגשטיין ודליה שטיינברג, שמסתבר להם כי שניהם נושאים גן לטי-זקס, לא ינשאו. אם נחבר הגיון זה עם ההגיון של הטענה במאמר, נצטרך להסיק כי מן הראוי שאיציק ודליה לא היו שוקלים בכלל להתחתן, עוד לפני שידעו שיש להם בעיה גנטית; זאת רק בגלל ששניהם יהודים אשכנזים מגליציה. נרכך את זה אפילו, ונאמר שהמסקנה היא לא שלאיציק ולדליה כלשהם *לחלוטין* *אסור* אפריורית להתחתן, אלא שמוטב היה כי איציק יתחתן עם קולוליווה מנמיביה, ודליה עם הירויוקי מיפאן.

זה נכון, במובן מסוים; אבל במובן שתלוש מכל מציאות. מה לעשות, איציק ודליה גדלו והם חיים בסביבה שבה כמעט כולם יהודים, ורבים מהם אשכנזים, לא עלינו. זה לא שאיציק עמד אי פעם בפני הבחירה, דליה או קולוליווה. נתבונן במהלך חייו של איציק שהביא אותו לבסוף לזרועותיה של דליה. האם נאמר על איזושהי בחירה שעשה איציק בחייו שהיה מוטב לו היה בוחר אחרת, כך שהיה מגיע דווקא לקולוליווה?

נלך עם זה רגע, ונניח שכן - מה היה רע אם איציק (או הוריו) היה מהגר לארץ אחרת, שתושבותיה שונות ממנו גנטית יותר מתושבות ישראל? או, כדי לעשות מזה כלל, אולי מן הראוי שכל המין האנושי יעסוק במידת האפשר בהגירה אובססיבית? העניין הוא שהבעיות הכרוכות בהגירה, מבחינה תרבותית וכלכלית, הן כה עצומות, והשפעתן על אושרו של הפרט היא כה משמעותית וודאית, שהתועלת הגנטית מתגמדת. במיוחד אם נזכור שהסיכון הידוע מראש לאיציק בזיווג עם אישה כלשהי שמוצאה מגליציה הוא בעצם קטן מאוד.

למעשה, אני נוטה לחשוב שיש לא מעט קסם בחזון של אנושות מהגרת ומתערבבת, ובאופן פרטני יותר - של קשרי זיווג יהודים-ערבים או יהודים-פועלים זרים (מנוסח בלשון זכר אך מיועד לגברים ולנשים כאחת). אבל גם מצד היתרונות, מדובר ביתרונות תרבותיים ואנושיים, שלעומתם השיקול הגנטי-פתולוגי מתגמד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים