בתשובה לגיל רונן, 07/01/04 21:24
אפשר לעניין אותך בקצת גופות מרוטשות? סנאף? 189052
אם אהבת את האחווה והגבורה, בטח תמות על קצת תמונות של גוויות מרוטשות...

איכשהו, אחרי שאבא שלי הלך לבלות קצת בציונות ובהקרבה וחזרה ממנו רק הרצועה של השעון אני מתקשה להיות שותף להתלהבותך.

עד היום הכרתי רק שני סוגים של אנשים שמתלהבים באמת ממלחמה: בהמות שהשתתפו בזוועת הגהינום הזו רק דרך ארנולד שוורצנגר ופסיכופטים שהשתתפו ושאבו מהחוויה הנאה. בגלל שאני רואה שאתה איש של כבוד, הומניסט בכל רמ"ח ושס"ה ואדם נחמד באופן כללי, אני חושב שאתה יוצר סוג שלישי ונחמד במיוחד: אנשים טובים שאוהבים לראות מעשי טבח המוני בגלל שלמעשי טבח יש ויזואליה ממש יפה.
אוי. 189064
אוי, אורי, קשה לי מאוד להתווכח איתך אחרי מה שאמרת. אני רק יכול לומר שגם צ'רצ'יל מאוד אהב את ה-glory שבמלחמה, הוא כן השתתף בקרבות. וגם את זה אני אומר תוך כדי הדחקה של סיפורך האישי, אחרת לא הייתי עונה בכלל.
אוי. 189271
בתור ניים-דרופר לפי הודאתו, אתה גם חושב מן הסתם שהסתמכות על אמירות של אנשים אחרים יש לה משמעות. אין לה. אריסטו האמין בזאוס. אז מה?
וצ'רצ'יל, כבן אצולה, הריח את הנפל"ם על הבוקר מרחוק מאוד. הנסיון שלו – במלחמת הבורים – היה דל יחסית ולאור התנהלות המלחמה ההיא הוא לא שאב משם, מן הסתם, את רעיונותיו בדבר תהילת הקרב. אלו התפתחו בוודאי שנים מאוחר יותר, כאשר צפה בטבח במשקפת או קרא עליו בשיריו של טניסון.
צ'רצ'יל 189298
צ'רצ'יל השתתף בלחימה בהודו ועשה זאת בגבורה רבה, לדברי הממונים עליו. הוא נכח כעיתונאי/קצין ודיווח/השתתף גם בלחימה בקובה, בסודאן ובדרום אפריקה, שם נפל בשבי ואח"כ נמלט ממנו. במלחה"ע הראשונה היה אחראי על הגנת אנטוורפן ואח"כ פיקד על גדוד בריטי בחפירות. חוץ מזה אתה צודק, הוא היה אפס ולפלף. אתה, לעומת זאת, כל כך אמיץ שאתה אפילו לא חושף את זהותך ב"האייל הקורא".

אגב, אומץ אפשר לגלות לא רק בשוחות. גם לשחות נגד הזרם דורש אומץ. גבורתו הגדולה ביותר של צ'רצ'יל היתה שהתעקש על עמדותיו במשך כל שנות ה-‏1930 למרות שהוחרם ע"י "מחנה השלום" של בריטניה.
צ'רצ'יל 189473
צ'רצ'יל שירת כעיתונאי בקובה ובדרום אפריקה (מלחמת הבורים) ונסיונו הקרבי המעשי היחידי היה בכיבוש אומדורמאן (מתקפת גדוד החניתות ה-‏21) אחרי מות המאהדי.
שירותו בבלגיה – אחרי שהודח בבושת פנים מתפקיד ראש האדמירליה לרגל פשלת הדרדנלים ההיסטרית, לבטח לא היה בחפירות או בחזית (קרא כאן: http://www.winstonchurchill.org/i4a/pages/index.cfm?...). אני לא יודע מאיפה הגרלת את זה.
אדם קרוב אצל עצמו 189478
עבור מי שמתגאה בשרותו הקרבי ביחידות העילית של גל''צ, נסיונו הקרבי של מי ששירת כעיתונאי בקובה ובדרום אפריקה (מלחמת הבורים), נראה מרשים מאד.
אדם קרוב אצל עצמו 189484
הדיון על הפסיכולוגיה של גיל (ובמיוחד ההשוואה לצ'רצ'יל) הוא חסר טעם.
אדם קרוב אצל עצמו 189510
נכון, ובכך הוא לא שונה מדיון 1739 בכללותו.
בשום מקום לא טענתי שהייתי גיבור מלחמה 189531
בשום מקום לא טענתי שהייתי גיבור מלחמה, להיפך, שאלו אותי ועניתי בבדיחות, עם סיפור שהראה עד כמה לא הייתי גיבור מלחמה. אבל אתם סתם חבורה מרושעת של משועממים, שמנסים למשוך עוד כמה שאכטות של סתלבט מהדיון הזה.

תודה על הבמה שנתתם לרעיונותי. אין לי ספק שהרבה אנשים קראו את המאמר והבינו שהפמיניסטיות עובדות עליהם. אצל אחרים לפחות יש עכשיו ספק, במקום שהיתה קודם ודאות. את שלי עשיתי. תודה וביי.
צ'רצ'יל 189524
הנה מכתב של בריגדיר פטריק ג'פריז שבו הוא משבח את גבורתו של צ'רצ'יל בלחימה בהודו (צ'רצ'יל הסתפח ככתב אבל השתתף בלחימה):

ופירוט קצר של קורותיו של צ'רצ'יל ככתב-לוחם ניתן כאן, וכלל את כל הפרקים שמניתי לעיל:

הפירוט כולל את הקטעים הבאים:

הודו, מעבר חייבר:
In 1897 Churchill saw more action on the North West Frontier of India, fighting against the Pathans. He rode his grey pony along the skirmish lines in full view of the enemy.

דרום אפריקה:
Never able to resist a fight, he took part in the defence of an armoured train which had been ambushed by the Boers. He was captured and treated as a prisoner of war, but within a few weeks he escaped and made his way back to Durban. Churchill was hailed as a hero...

מלחה"ע ה-‏1:
...he resigned from his Cabinet post and joined the Scots Fusiliers who were fighting on the Western Front. Once again he enjoyed the experience - he actually liked the noise made by the "whiz-bangs". He was a popular and efficient officer, as well as a brave one.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים