בתשובה לאורי, 07/01/04 17:30
ישנן בהחלט טענות, אבל ישנן בהחלט גם טענות הפוכות 189193
אתה לא בדיוק מוכיח את שתי טעויותי:
א. העובדה (אם זו בכלל עובדה - מהיכן היא לקוחה בכלל?) שעשירית מקורבנות הרצח של גברים הן נשים, לא מוכיחה בהכרח שגברים מגלים חיבה מיוחדת לרצח נשים. אם עומדים לרשותם קורבנות שהם גברים וקורבנות שהם נשים, אז איך אמרו חכמינו? זה מה יש. להפך, העובדה שעל כל אשה שנרצחת בידי גבר יש תשעה גברים שנרצחים בידי גברים, אומרת (על פי שיטתך, לא על פי שיטתי) שלגברים יש חיבה מיוחדת לרצח גברים דווקא.
ב. אם ישנן טענות שנשים, מתוקף חולשתן החברתית והפיסית נוטות יותר לאלימות מילולית ופגיעה עקיפה מאשר התעמתות ישירה, תגיד בבקשה לאלה שמעלים את הטענות האלה שהרגע הומצאו טענות חדשות: גברים, מתוקף חולשתם בתקשורת ובבתי המשפט, נוטים פחות לאלימות מילולית ויותר להתעמתות ישירה. ובכלל, יכולה להיות גם טענות שמגמגמים, מתוקף חולשתם המילולית, נוטים יותר לאלימות פיזית. אז מה - נתחיל להפיץ את הטענות האלה לקראת יום המגמגם הבינלאומי?
ישנן בהחלט טענות, אבל ישנן בהחלט גם טענות הפוכות 189293
ראשית, הטענה לגבי מספר מעשי הרצח של נשים על ידי גברים ביחס לסטטיסטיקה הכללית מסתברת מהשוואת מספר מקרי הרצח בישראל (בערך 230 לשנה) למספר מקרי רצח נשים (כ-‏21.5 לשנה, עם עליה לקצב של 23 לשנה בשלוש השנים האחרונות). עשירית מכלל מקרי הרצח, לאור מעורבותן הנמוכה מאוד של נשים בפשעים אלימים כייזמות, מצביעה על חיבה יתרה.

טענתך השנייה אינה ראויה להתייחסות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים