בתשובה להעלמה עפרונית, 10/01/04 13:55
סו הוא לא היה ''בסיירת או בצנחנים''. 189615
גם יואב לימור לא. 189627
זאת לא הנקודה. ‏1
אבל שכחתי מה כן הייתה הנקודה שלי.

>בדקתי, נזכרתי<
כו-לה הערה שתהתה על חלוקת המיגדר בכל הקשור לצבא,גם כשמדובר בהתייחסות אזרחית.
אין לי משהו חכם להוסיף בנושא וממילא זו הייתה הערה חצי לא רלוונטית לכלום.
אבל לשאלתי לא ענית - מה לגבי שניים שעושים את אותה העבודה בדיוק?

1ובכל אופן, שירות בגל"צ נותן לך איזשהי עמדת פתיחה טובה יותר אם אתה רוצה להתעסק בתקשורת, לא?
שניים שעושים את אותה עבודה בדיוק 189685
שניים שעושים את אותה עבודה בדיוק?

יש דבר כזה בכלל?

הרי את יודעת בדיוק כמוני שמה שאתה מרוויח זה פונקציה של מי הבוס, מה הקשר שלך אל הבוס, מה מידת הסטייליזם שלך, כמה אתה יודע לעשות מעצמך אדם גדול וחשוב, מאיפה הגעת לעבודה וכו' וכו'. אורנה קדוש הרוויחה פי שתיים ממני ב"העיר" (מוזר, אני זוכר כמה היא הרוויחה אבל אין לי מושג כמה אני הרווחתי - כמראה מחקתי את זה) בגלל שהיא היתה כוכבת שאהבה את מה שהיא עשתה ואני הייתי בחור מדוכדך שלא הרגיש נוח בעולם העיתונות ולא ידע מה הוא כן רוצה לעשות.

שלא לדבר על כל הבחורות שהתברגו לתפקידים בכירים בגלל שהן זיינו את הבוס.

במעבר חד, ובלי קשר למשפט הקודם: כרמלה מנשה היתה מזכירתו של גדעון לב-ארי, מנהל "קול ישראל". פתאום היא הפכה לכתבת. אני זוכר את ירון דקל כותב עבורה את הטקסטים שלה (נדמה לי ששניהם היו כתבי פלילים בת"א באותה תקופה) מרוב שהיא לא ידעה מהחיים שלה. אז מה פר בזה? יש בזה משהו פר? לא. זה החיים, כל אחד משתמש במה שיש לו.
מתמטיקה גבוהה 189717
אתה לא זוכר כמה הרווחת, אבל כן זוכר כמה אורנה קדוש הרויחה, וגם שזה היה פי שניים ממך.

ובכן, אולי הגב' קדוש הרויחה יותר כי היא ידעה לכתוב "פי שניים" ולא "פי שתיים"? ואולי היא הרויחה יותר כי היא ידעה לפתור את המשוואה שעולה מהפסקה הראשונה כאן? בקיצור, אולי אתה פשוט טיפה פחות מוכשר מאותן נקבות שעוקפות אותך בסיבוב?
''פי שתיים'' 189718
''פי שתיים'' הוא ביטוי עממי שפירושו ''הרבה יותר''. להבדיל מ''פי שניים'', שהוא ביטוי בעל משמעות מתימטית מדוייקת בד''כ.

כבר הצהרתי במקום אחר על הפיכתי-מרצון לעארס ועל העדפתי לעארסים דוברי אמת על פני שיכנוזים שקרנים.
איחולי 189720
ולחידוד העניין: 189721
ולחידוד העניין: אני מעדיף אחד שמתבלבל בין "שניים" ושתיים" אבל הוא גבר‏1 עם כבוד, שנלחם כמו אריה פצוע ומוטרף כשבאים (מחבלים, פמיניסטיות, לא חשוב מי) לקחת ממנו את הילדים, על פני טיפוסים כמוך.

1: "גבר": גימ"ל, בי"ת, רי"ש.
ולחידוד העניין: 189724
היי, היי, מה אתה יודע על איזה מוטרף אני כשבאות הפמיניסטיות לקחת את הילדים שלי? תאמין לי, כשזה קורה (פעמיים בשבוע בממוצע) אני צועק "פי שתיים, פי שתיים‏1" כמו עארס אמיתי.

וכשבאים מחבלים, וואו, אריה מוטרף הוא חתלתול פיסח לידי, רמבו הוא פציפיסט חלשלוש, הארי המזוהם נקי כסבון, סופרמן בקושי וונדר וומן ואריק שרון יוסי ביילין. אני מכסח להם את האמא הפמיניסטית שלהם, אני מטרנספר אותם למקומות בהם הם לא יוכלו לחלל את תומתן של הנשים שלנו, אני לוקח את הילדים שלהם (כן, כן!) ומעביר אותם לחזקת הנשים, אני מראה להם מי כאן מצאצאי יהודה המכבי ומי סתם ישמעלי מאניאק. תאמין לי, אני גימ"ל בי"ת רי"ש אמיתי כמעט כמו שאתה חי"ת נו"ן טי"ת רי"ש יו"ד שי"ן.

אבל מה כל זה עוזר לך, אם אורנה קדוש יותר מוכשרת ממך?
____________
1- טוב, האמת היא שאני צועק "פישטה" אבל זה נשמע להן כמו "פי שתיים" ומיד הן נבהלות ורצות למטבח לבשל לי ארוחת צהריים.
עיתונות היא מקצוע לרכלנים וחוכמולוגים 189725
עיתונות היא מקצוע לרכלנים וחוכמולוגים. אם עוד לא החלטת מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, אני מציע לך להתקשר לאורנה קדוש, אולי היא תסדר לך משהו. תמסור לה ד''ש.
עיתונות היא מקצוע לרכלנים וחוכמולוגים 189727
זה טיפה מאוחר בשבילי, אבל תודה.
לא נורא, נראה לי שממילא אתה overqualified 189729
''פי שתיים'' 189864
הדיון הזה מתחיל להזכיר לי ספר בשם affliction (אין לי מושג אם הוא תורגם לעברית ) של russel banks .
בגדול ,הספר עוסק בגבר "אמיתי" שמתקשה להתמודד בעולם ה"חדש" וביחסים שלו עם אשתו הגרושה ועם האבא המכה (בדימוס) שלו. ספר נפלא, נכתב מתוך אמפתיה אמיתית אבל גם מראה שזמנו של הגבר שגיל עושה לו אידיאליזציה חלף.
גבר עם כבוד ! 189898
זמנו של הגבר שגיל מעריץ לא חלף !

אמנם גיל אינו הגבר הזה, ולעולם לא יהיה, אבל הוא יכול להנהיג את המוני הגברים האמיתיים המשועבדים ע"י האמזונות המניפולטיביות לובשות בגדי העור הצמודים במרד שכמותו לא נראה, מלחמה אימתנית ועקובה מדם כנגד העריץ הנקבי, עם אפקטים ויזואליים של טנקים ומטוסים, כשבשיאה יגיש גיל את המא"ג למישהו בירכתי מסוק, ובכך יטה את פני המלחמה כולה, ויביא לנו את הניצחון ! הידד למנהיגנו הדגול !

ולאחר הניצחון המוחץ, ודחיפת האוייב הנשי בחזרה אל גבולות המטבח, יצאו המוני הגברים, ירקדו בחוצות הערים, ויאמרו כולם פה אחד את המילים המיוחלות אשר לא נאמרו מעולם:

"גיל הוא גבר !"
אם כבר מתדקדקים 189908
הצורה הנכונה במקרה זה היא דוקא "פי שתים", כיון שמדובר במספר סתמי (עוד אחת מפיסות המידע שנותרו מהבגרות המתרחקת-והולכת). ואפילו בדקתי בשבילך באתר האקדמיה:
אם כבר מתדקדקים 189970
חוששני שאתה מתבלבל בין צורת המספר הסתמי לבין ''פי'' שהוא תמיד בלשון זכר.
כי את הבכור בן השנואה יכיר 190666
פי שניים, אמר דני מוג'ה ללימור.
לא אותה עבודה בדיוק 189730
אורנה קדוש, מעבר להיותה אשה ו"כוכבת", עשתה עבודות עיתונאיות שמעט מאוד עיתונאים ישראלים טרחו לעשות. סדרת הכתבות המיתולוגית שלה, אחרי שירדה לנגב לעבוד, בעילום שם, עם פועלים במפעל טקסטיל, תיזכר פה עוד שנים הרבה, ויצרה סערה גדולה. ואת ההישג הזה היא לא רשמה בגל זיון עם הבוס או "מידת הסטייליזם שלה".

לא יודעת מה אתה עשית ב"העיר". יש לי הרגשה שזה לא כלל תחקירים שמיצבו את דמותו של העיתון הזה בשנים המיתולוגיות שלו. על זה קדוש הרוויחה, לדעתי.

כרמלה מנשה דחתה את חייה האישיים מפני עבודתה, והיתה מספרת בראיונות שהיא עוזבת דייטים (ולא עם הבוס) באמצע כשמגיע אליה ביפר, כדי להתייצב במקום של אירוע משטרתי זה או אחר. בהחלט ייתכן שבראשית דרכה היתה צריכה עזרה בטקסטים, אבל עיתונאי שטח לא נמדד דווקא בכישורי העריכה הלשונית שלו ‏1 . גם כאן, המעמד שלה הושג בשנים של עבודה שחורה וקשה שלא רואים הרבה במקומותינו. אם היא מרוויחה יותר מאיזשהו גבר, זה מפני שהיא מרוויחה יותר מכל כתב משרדי. או כתבת.

אגב, לא מסרת למי כותבים-כוכבים כמו דורון רוזנבלום או נחום ברנע צריכים לספק טובות הנאה מיניות, וחבל.

1 אני לא אפרט פה רשימת עיתונאים-גברים-בכירים, שעובדים מהשטח, שמביאים סקופים על ימין ועל שמאל, אבל לא טורחים בניסוח. אלוהים יודע איך נראות הטיוטות של מרדכי גילת או רינו צרור. אבל לא בשביל זה משלמים לסוג הזה של כתבים.
אני לא חושב שאמרתי או רמזתי באיזשהו מקום 189737
אני לא חושב שאמרתי או רמזתי באיזשהו מקום שאורנה קדוש לא קודמה בדין ובצדק. היא אכן קודמה והתקדמה בדין ובצדק, היא זכורה לי ככתבת מעולה שאהבה מאוד את מה שהיא עשתה, בניגוד לי, שלא אהבתי את המקצוע. לא ידוע לי גם על שום רומן שלה עם מישהו שיכול היה לקדם אותה ולא ניסיתי לרמוז על קיומו של רומן כזה. הרכילות על אורנה, במידה שהיתה, היתה שהיא ''מתאהבת'' בנשואי כתבותיה - כלומר, שהיא נמשכת באיזשהו מקום לגברים הכוחניים שהיא כותבת עליהם - אבל אני לא רואה בזה פסול. אני בטוח שיש גברים שהולכים להיות צלמים או מעצבי אופנה כי הם נדלקים לאללה מהבחורות שמצטלמות ומדגמנות אצלם. זה לא עושה אותם צלמים או מעצבים פחות טובים, להיפך.

לגבי כרמלה מנשה, אין לי ספק שהיא משקיענית. לא ידוע לי על רומן שהיא ניהלה עם גדעון לב-ארי ואיני מנסה לרמוז שהיה רומן כזה או שהוא היה קשור לקידומה.

באשר לכתבים שאינם יודעים לכתוב טקסטים, אכן, ישנם רבים כאלה - כולל גברים. נדמה לי שאת מנסה ליצור כאן אשת קש.
הנה ציטוט מילותי המדוייקות: 189739
"אורנה קדוש הרוויחה פי שתיים ממני ב"העיר"... בגלל שהיא היתה כוכבת שאהבה את מה שהיא עשתה ואני הייתי בחור מדוכדך שלא הרגיש נוח בעולם העיתונות ולא ידע מה הוא כן רוצה לעשות."

איך את מגיעה מזה לטענה שלי כביכול שהיא שכבה עם הבוס? מה דעתך לדפוק איזה התנצלות קלה על הבוקר, בשביל החבר'ה?
ניסיון גמילה חוזר: 189742
אני באמת חייב לעבוד, באמת מיצינו, באמת שזה ממכר ההתדיינות הזאת, ואני חוסם את עמוד הבית של ''האייל הקורא'' בדפדפן שלי בתקווה שזה יעזור.

ביי.

ותחשבו על עניין חיל המודיעין כחיל נשי. כנ''ל חיל השלישות אולי. אין לי מושג מה אחוז הנשים שם כיום, אבל מצידי שהרוב הגדול של החיילים בחילות האלה, כולל הטופ של הפירמידה שיושב במטכ''ל, יהיו נשים. ושגברים ייכנסו לשם בעיקר על תקן פקידים מגישי קפה ומוטרדים-מינית.
הנה ציטוט מילותי המדוייקות: 189768
"... מה שאתה מרוויח זה פונקציה של מי הבוס, מה הקשר שלך אל הבוס, מה מידת הסטייליזם שלך, כמה אתה יודע לעשות מעצמך אדם גדול וחשוב, מאיפה הגעת לעבודה וכו' וכו'. אורנה קדוש הרוויחה פי שתיים ממני ב"העיר" ..."

ההקשר שלך רומז שאורנה קדוש היא דוגמה לאדם בעל "מידת סטייליזם" גבוהה, שיודעת "לעשות מעצמה אדם גדול וחשוב". אז נכון, לא טענת בפירוש שהיא שכבה עם הבוס. סתם שרבבת את שמה - ומתגובתך הקודמת ניכר שאתה דווקא מעריך את עבודתה - לרשימה של טענות על נשים שמרוויחות משכורת גבוהה שלא בצדק.

דעתי על התנצלויות חיובית בדרך כלל, אבל בוא נשאיר את הדיון הזה עם קצוות פתוחים וחשופים. אחרת אבקש ממך להתנצל על הקביעה "עיתונות היא מקצוע לרכלנים וחוכמולוגים". מילא שאתה קורא לי, אזובת הקיר, בשמות, אבל למה להעליב את הארזים?
המשפט על הסטייליזם נכתב כשמוחי האסוציאטיבי 189772
המשפט על הסטייליזם נכתב כשמוחי האסוציאטיבי התקדם מאורנה קדוש לדמויות אחרות ב"העיר" ובעיתונות. היא ממש לא אחת שהתקדמה בזכות סטייליזם או נפיחות, והיא גם לא סטייליסטית ולא נפוחה.

את לא אמרת שאת עיתונאית, אגב, חוץ מאשר ברמיזות לגבי ידע על מערכת הטוקבק של Ynet.
המשפט על הסטייליזם נכתב כשמוחי האסוציאטיבי 189777
אני לא עובדת בווי-נט, ודבריי הסתמכו על המדיניות של האתר כפי שפורסמה וכפי שהיא נראית בשטח.

כן, אמרתי שאני עיתונאית (מנוע החיפוש לא עובד) בדיון הזה, בפתיל אחר שעסק בהבדלי משכורות ("כתב/ת שטחים שלא רוצה לצאת לשטח").
לא אותן עובדות בדיוק 189811
לא יודע מה מדיניות הפירסום כאן באייל. יודע שהעובדות לגבי השמות שהועלו כאן שונה במעט. הרבה כמעט. כמעט הפוך ממה שהוצג כאן.

ידע ממקור ראשון. ולא המקור של ''ציפורה''...
לא אותן עובדות בדיוק 189815
איזה שמות? שלי? זהותי כבר נחשפה באייל.
אפשר לקבל קישור לזהות החשופה? 189819
אפשר לקבל קישור לזהות החשופה? 189822
הנה האתר שלי, כל היט קובע:

לא אותן עובדות בדיוק 189832
לא. לא את. הן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים