בתשובה לי. ל., 07/01/04 22:06
אימפריאליזם שיפוטי 189836
המחוקק הוא זה שמטיל פעם אחר פעם את נטל ההכרעה על בתי המשפט, ולא, כפי שאתה טוען, בית המשפט נוטל אותו לעצמו. המחוקק קובע חוקים עמומים, מחליט שלא להחליט ומחכה שבית המשפט יתן לו הכרעה בת-ביצוע, בלי שמישהו מהקואליציה יוכל לבוא בתלונות.
בג"צ, בשנים האחרונות, דווקא עושה מאמצים ניכרים לחייב את המחוקק עצמו ליישב את הסתירות שהוא מפזר בכל רחבי ספר החוקים, והדרישה הנוכחית היא רק דוגמא אחת מני רבות למגמה זו של בית המשפט העליון. בית המשפט לא קבע מסמרות לגבי מהו "קיום בכבוד", אלא ניסה להתמודד עם הביטוי הזה שנזרק לפתחו ע"י פנייה את המשורר עצמו בשאלה "למה התכוונת?". אינני חושב שיש כאן מקום לבקר את בג"צ על הדרישה הפשוטה הזו.
אימפריאליזם שיפוטי 189907
דובי, לעניות דעתי אתה טועה לגמרי בפירוש הדינמיקה שבין בית המשפט והמחוקק.

המחוקק ככלל מגלה פסיביות רבה בהתמודדות עם האתגר שמציב לו בית משפט אקטיביסטי (ומה הפלא שהרי כל נסיון להצר את צעדי בג"צ יגרור מקהלת זעקות מכל עבר לרבות השימוש בביטוי הגנאי המגוחך לכשעצמו "חוק עוקף בג"צ").

לו שאף בית המשפט לגלות ריסון היה פשוט מסלק מעליו את כל אותם טורדנים שעתירתם-אומנותם, בנימוק שאין להם זכות עמידה או שהשאלות שהם מבקשים מבית המשפט להכריע הן מטבען מדיניות, פוליטיות או ערכיות. כך היה נהוג למעשה עשרות בשנים.

במקום זאת בחר בית המשפט במפגן כוח בוטה על גבול האבסורד על פיו מעתה והלאה יהיה הוא הפוסק העליון גם בשאלות להן נתן המחוקק תשובות ברורות לגמרי (בחוק התקציב - אולי החוק המשמעותי ביותר שמועבר בכנסת) כגון שיעורן של קצבאות. מכאן קצרה הדרך שיתר סעיפי התקציב, מדיניות המיסוי, התנאים לדמי אבטלה, חוקים לעידוד השקעות, קביעת שכר לימוד למוסדות להשכלה גבוהה, הפרטות -כל אלה יעמדו למבחן בית המשפט ולא בגלל עמימות ניסוחם של החוקים הללו כפי שאתה סבור בטעות אלא מפני שיש מי שסבור שגם פעולות שלטוניות אילו חייבות להפסל מסיבות קונסטיטוציוניות (וזאת במדינה שכזכור אין בה חוקה וכלל לא הוחלט בה על הקמת בית משפט חוקתי!)

מדוע בכלל נפלה החלטה זו?
א. היענות לביקורת אופנתית המושמעת בשנים האחרונות שאחרי ביצור זכויות הפרט בנושאים ה"קלסיים" הגיע הזמן שבג"צ יאמר את דברו בנושאים חברתיים.
ב. כי דורנר היא שופטת "שאין לה אלוהים".
אימפריאליזם שיפוטי 189923
צר לי, אך אינני מסכים איתך. טוב וחשוב שבג"צ יהיה פתוח בפני כל אדם או ארגון המבקשים סעד מול מה שנראה בעיניהם כחוסר צדק מצד הרשות המחוקקת והמבצעת. זכות העמידה המוגבלת שהתקיימה בישראל במשך עשרות שנים לא הייתה אלא עוול מתמשך כלפי האזרח.
עצם קיום זכות העמידה אינו פוסל, כמובן, את האפשרות ש*לאחר דיון*, יכריז בית המשפט כי סוגיה כלשהי אינה בתוקף סמכותו. להזכירך, רוב ההחלטות במסגרת ה"אקטיביזם השיפוטי" היו פשוט הוראות לרשות המחוקקת להתכנס ולנסח בבירור את עמדתה בסוגיות שונות. רק שלושה שינויים בחקיקה ממש עשה בית המשפט בכל שנות האקטיביזם השיפוטי, אחד בהם בסעיף שולי ואחד אחר בסעיף משמעותי יותר (אך עדיין רק סעיף). למיטב ידיעתי, היה רק חוק אחד שנדחה כמקשה אחת ע"י בית המשפט העליון. אם כי אני לא מעודכן...

המחוקק קבע חוק שהוא, לשיטתו, חוק יסוד העומד מעל לחקיקה הרגילה. המחוקק הותיר את חוק היסוד הזה עמום להפליא עם פסקת התניה תמוהה ומוזרה. מי אמור להתמודד עם החוק הזה? בתי המשפט. אליהם באים אנשים ואומרים "הנה, כתוב בחוק. אנחנו דורשים את קיומו". אכיפת החוקים הנוגעים לגופי השלטון של ישראל - זו מטרתו של בג"צ.

אני חוזר ואומר: התלונות שלך צריכות להיות מופנות אל המחוקק שחוקק (יש שיאמרו בחטף ואף במחטף) חוקי יסוד בעייתיים למדי. הוא זה שצריך לבטל אותם, או לתקן אותם, או להבהיר לבית המשפט כיצד עליו להתייחס אליהם. עד שלא יעשה כן, אינני רואה כל בעיה בכך שבית המשפט מבקש הבהרות והחלטות מאת המדינה בסוגיות העולות לפניו.
אימפריאליזם שיפוטי 189992
בדיוק כשכבר אמרתי נואש מלשכנע אותך (ואין לי רצון לאמר שוב ושוב את אותם הדברים בואריאציות מילוליות שונות) בא לעזרי מאמר המערכת של "הארץ" מהבוקר:
אימפריאליזם שיפוטי 189994
רק שביהמ"ש ‏1 ביקש הבהרה מהמדינה - הרשות המבצעת - ולא מהרשות המחוקקת.

____________________
1 על פי הפרסומים. לא ראיתי את ההחלטה.
אימפריאליזם שיפוטי 190007
המחוקק מנסה להשיב מלחמה שערה:

התחזית: הח"כים יוציאו קיטור ועולם (ובג"צ) כמנהגו ינהג.
אינשאללה 190024
ומה יש לך להגיד על פסיקת בג"ץ החדשה
אכן, עד מתי ירמוס האימפריאליזם השיפוטי את זכויות החזקים, וחבורתו של ריבלין תשתוק?

מעניין שב"הארץ", נכון לדקה זו, עוד לא פרסמו את הידיעה.
בג''ץ ביטל רק שלושה חוקים דה יורה 190453
אך ביטל חוקים וסעיפי חוקים דה-פקטו. לדוגמה: חוק הצנזורה, והסעיף בחוק הבחירות המגונן על יו"ר הועדה מפני ביקורת שיפוטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים