בתשובה לHotGod, 13/01/04 4:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר, באותה מידה, לתהות על החלוקה התמוהה של הודעתך לשתי פסקאות, על ההיצמדות המוזרה - שהעדפת לנקוט בה - לימין, ועל בחירתך המרגיזה - לעיתים - בשפה העברית. כיצד תתרץ את אלה? (כך תתרץ את "ההזחה", כלשונך). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה בעצם אומר, מר ליכשט, שאין אלו אלא דפוסי הכתיבה של המשורר הנ"ל, שזוהי בעצם צורת הפיסוק ועריכת הטקסט הטיבעית לו מלכתחילה וכאשר הוא נאלץ, למשל, לכתוב עבודה לאוניברסיטה ולהצמיד, כרוב האנשים המשתמשים בשפה העברית, את המשפטים שלו לימין הדף הוא מוצא זאת כדבר מה לא טבעי ומלאכותי? או, שמא אתה טוען אחרת, שזוהי הצורה בה היה אמור מלכתחילה להכתב טקסט ספציפי זה, כך ולא אחרת, ואם נצמיד את המשפטים לימין הדף בעצם נסרס את הטקסט ונעקר אותו, חלילה, ממשמעותו? תמהני, באמת ובתמים תמהני. ברצוני, אגב, ללא קשר, לברך על החלטתכם לשוב ולערוך את דג אנונימי?, אחזור ואקרא בו בשקיקה רבה. בזכות הגליון האחרון, אשר יצא לפני ימים ספורים, התוודעתי למחבר מרתק, ישראל ברמה שלו, והתחקתי אחר הספר האחד שהוציא גבריאל מוקד, המכיל קובץ ספורים, שאת חלקם לא עלה בידי ישראל ברמה להביא לכדי סיום, וכן מאמר מרתק אודות יצירתו וסגנון כתיבתו של ברמה. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, שלום לך מר ליכטש. אנסה ולו לרגע להתעלם מהנימה הלא נעימה העולה מדבריך ואצרף לניסוי קל זה ניסוי נוסף ובו אנסה לענות לתהיותיך בזו אחר זו: 1. החלוקה לפסקאות. חלוקה זו בוצעה על ידי כלאחר יד ולא חשיבה מיוחדת. רוב הסיכויים כי החלוקה נעשתה לפי עיקרון ההרחבה. הפסקא הראשונה מציגה את הנושא בהרחבה ואילו השניה נכנסת יותר לפרטים. זהו לא יותר מסגנון כתיבה שאילולא הערת לגביו לא הייתי שם לב אליו 2. עניין ההצמדות לימין. לא אני בחרתי להצמד לימין, כפי שאני מבין (ויתקן אותי מר טל כהן אם אני טועה) הערכת היא זו שבוחרת להצמיד לימין - עברית ולהצמיד לשמאל - אנגלית 3. הבחירה המרגיזה בעברית. איני מבין הערה זו, אשמח לדוגמאות שיר, בניגוד להודעת טקסט בפורום, נשפט ומנותח גם ע"י הצגתו החזותית. בסך הכל שאלתי לדעת המשורר לעניין ההזחה, מה פישרה ומה היא נועדה להעביר לקורא. <שוב חלוקה לפיסקא חדשה> שיר נועד להעביר מסר. שיר הינו סוג של תקשורת. כאשר השיר אינו מעביר את המסר כיאות אמצעי התקשורת לקוי. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מר לא שוב אכן, הדיון הזה, המאוס, הפתלתל, הדבילי, האם שירה היא כלי תקשורת, האם ספרות אמורה להיות נהירה ונוחה לשימוש או שזו בכלל בחירה אינדוודואלית של הכותב כיצד להשתמש במילים, אם כמו לאקאן או כמו יהונתן גפן להבדיל, האם לספרות תפקיד ושליחות חברתית או שמא אין היא תלויה בדבר, הדיון הזה, מוטב שמישהו שיודע לעלות באוב קישורים, ימצא ויקשר את כולנו אליו, לפני שהוא יפתח שוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראיתי את הציטוט ההוא... הולך בערך ככה: המדען מנסה להסביר דברים שאינם ברורים לאיש באופן שכמה שיותר אנשים יצליחו להבין. המשורר עושה בדיוק את ההפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נדמה לי שהיסטורית הרבה מדענים היו פחות ברורים בכתיבתם מכמה וכמה משוררים. מובן שצריך לקשר זאת לתקופות שונות ודיעות שונות גם לגבי מדע וכתיבה מדעית וגם לגבי שירה. (לפחות לגבי שיח מטה-מדעי לא נצטרך ללכת יותר מכשתי מאות אחורנית) לגבי השאלה שהועלתה בפתיל. לי נראה כי יש הגיון מסויים בטאבים והמרווחים השונים, שכן רצף הקריאה שלי הושפע מכך בעליל, ואופן הנחת הרעיונות זה לצד זה (או זרימתם) חשיבותו בלתי מבוטלת במדיום השירה. במדיום שמראש מינימליסטי ברוחו נראה לי מתבקש שהמשורר ינצל כל אפיק אפשרי להבעה (שעדיין נותר בגבולות המדיום) בלא שיואשם ברמז לפלצנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט לעניין. צץ לי רעיון שיתבסס על הציטוט. מדובר בתוכנה פשוטה שמקבלת כקלט עשרות תשבצי הגיון (הגדרות ותשובות) ובונה שירים (כולל הזחות אלו ואחרות) לתפארת. כל שנשאר הוא לנקד ולהעלות לאינטרנט או להוציא ספר שירה. אני לא מנסה לזלזל במשורר לעיל, רק להבין מדוע יש טאב אחד פה, טאב שני שם וחוסר רווח במקום אחר. מה אומרות ההזחות הללו? ואולי זו רק בעייייייייה במקללללללללדת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד כבר תרמו ההזחות: הן העלו את המילה הנשכחת "הזחה" מהשיח התיכנותי לשיח הציבורי. את ואני והרוח יצאנו עם בוקר לזוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהתכוונת לרשום: אַתְּ אֲנִי וְ הֲ ר וּ חַ יָצָאנוּ עִם בֹּקֶר לַ – ZOO - אַח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכתוב, לכתוב, לא לרשום. וגם על זה כבר דנו פה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר לדקדק אז הכוונה להקליד. ומהיכן צצו כל הארכיבאים הללו. דנו פה פעם = סתמו את הפה? ממש לא. דנו פה פעם + קראתי את זה בעבר = אמשיך לקרוא דברים אחרים, אלו שלא קראו את הדיון בעבר שידיינו. (מצטער שלא היה לי זמן לרשום ניקוד + להזיח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שצחקתי. לא על כל העניין, אלא בדוגמא עצמה. דבר לא מרגיז בעברית וההצמדות לימין היא טבעית בשימוש בה. אין מה לתהות על העניין הזה. אנסה לומר זאת כך: עודד כתב שיר. לדעתי אין שום דבר מוזר בכך שהשורות מוזחות או בלתי מוזחות, המלים מחוברות או בלתי מחוברות. מדובר בשפה ובספרות, עניין המוליד אפשרויות רבות מאוד שעודד בחר רק בחלק מצומצם מהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש מקום להניח שהבחירה אינה אקראית, ולזה בדיוק התייחסה השאלה. בחירה בברירת המחדל (עברית, יישור לימין, וכו') אינה מעוררת שאלה. כל בחירה אחרת צריכה הנמקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |