בתשובה להאייל המפרגן המקורי, 13/01/04 12:28
דעת יחיד 190198
בשיעורי האזרחות שלי למדתי דבר אחד: הכישרון הפוליטי היחיד שהאדם הפשוט צריך להחזיק בו, היכולת היחידה הרלוונטית לגבי חייו - והבחירה היחידה שלו - היא הבריחה. הטיימינג הוא ההבדל שהופך אזרח אחד ליותר מוצלח מהאחר.

לעניות דעתי, אין שום סיבה להניח מראש שישראל תשרוד באזור עוין, לא כל שנות חיינו וודאי שלא כל שנות ילדינו. היתרון הטכנולוגי היחסי של ישראל הולך וקטן מטעמים טריוויאלים וגם בשל הזנחה; הדמוגרפיה, כאמור, לרעתנו (ודווקא "באנחנו" יכול מי שרוצה לכלול גם את ערביי ישראל, אבל זה לא קשור); אפילו זוטות (?) כמו הביטחון האישי-פלילי ואיכות הסביבה הן מטבען בעלות נטייה חד סטרית. בקיצור, ניתן להניח כי ככל שהזמן מתקדם נעשה יותר מסוכן לחיות כאן.

האופטימיים יטענו שתי טענות:
1. המדינות השכנות אולי לא יהיו עוינות בקרוב.
2.גם מצבן של המדינות השכנות יחמיר עם הזמן (הפיכות, עוני, גידול אוכלוסין מהיר, דלדול הנפט).

באשר ל 1 לא הייתי מטפח תקוות, למרות הגישושים האחרונים מקרוב ומרחוק (מה גם שנראה שישראל מספיק עויינת בשביל כולם). 2 לא מרגיע אותי, כי דווקא החולשה של המדינות השכנות תסכן אותנו יותר.

(מהלכים אמריקאים עתידיים הם פתח לתקווה מסוייגת. אולי באמת יכופפו לנו את היד שחותמת.)

לכן, אני ממליץ על דרכון זר ועיניים פקוחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים