בתשובה לאורי פז, 14/01/04 15:53
מהן המסקנות: 190437
אם אתה מצטט מ"נקמת יותם", אני מוצאת הרבה אירוניה ואירוניה עצמית בספר הזה.

הגיבור שמוציא מפיו מילים אלה שציטטת הוא מלך הנעבעכים. רוב מעשיו נלעגים, שלומיאליים, הוא לא מתקדם לשום מקום, ואף אחד לא לוקח אותו ברצינות, גם לא אשתו. קצת מזכיר את פימה, הגיבור השמאלני-רכרוכי של עמוס עוז. האם זו דמות המופת שאמורה לשכנע אותנו בתכונות התרומיות של העם היהודי?
המוח היהודי מול השלומיאליות שלנו 190534
את בוודאי מתכוונת למובאה שהבאתי ב: תגובה 190070.
אני לא מוצא סתירה מהותית בין התכונות המאפיינות את העם היהודי: האינטלקט, מחד ושלומיאליות מתוך טיפשות, מאידך.
זאת משום שאותה תורת ישראל שמבטיחה בנבואה לדורות הבאים: "רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד: ו), מאפיינת את ההפך הגמור בשאלה רטורית: "הלהשם תגמלו זאת, *עם נבל ולא חכם*, הלוא הוא אביך קונך, הוא עשך ויכוננך" (דברים לב: ו). ודי לחכימא ברמיזא (מארמית: די לחכם ברמז).
המוח היהודי מול השלומיאליות שלנו 191360
יש סתירה בין הנעבכיות לבין הגבורה. אבל חזקה ממנה היא הסתירה בין האירוניה הברורה בטקסט לבין ההתעקשות שלך לקרוא אותו כפשוטו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים