בתשובה לערן בילינסקי, 12/03/01 19:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. כשמדברים על אסד צריך לקחת בחשבון שהוא נתון תחת השפעה אירנית, שמפריעה לו מאוד לנרמל יחסים עם ישראל, גם אם היה מוכן לשלם מחיר כזה בתמורה לגולן. דוגמה טובה להשפעה האירנית הוא כמובן החיזבאלה. אסד מרשה לארגון זר לפעול בשיטחו, ואף לשים רגל בממשל הלבנוני שנמצא תחת חסותו. 2. אף ראש ממשלה לא באמת התחנן לאסד לפרוס כוחותיו בגולן. היו התניות כגון שטח מפורז, כוח בינלאומי, נסיגה מדורגת לאורך שנים, תחנות התראה וכדומה. 3. אני מודה שככל הנראה מסתבר שלאסד יש כמה דברים יותר חשובים לו מהגולן. השליטה בלבנון למשל, ויחסיו עם אירן. אני לא אסטרטג צבאי, אך נדמה לי שמבחינה זו לבנון חשובה יותר מהגולן. 4. אני לא מבין מדוע מדיניות סאדאתית היא וויתור על שלטונו, ע"ע מצרים, אך זו שאלה לדב. 5. מה יותר חשוב לאסד השלטון או הגולן? אחת השאלות הרטוריות ביותר ששמעתי. 6. ראציונליות לחיזבאלה? בהחלט, לאף ארגון צבאי אין זכות קיום ללא סיוע (כסף,נשק, בסיסי אימון...), ומי שמסייע (אירן) יש לו אנטרסים. אי-רציונליות ישראלית? בהחלט, תוצאה של פופוליטיזציה (חיה מוכחדת אצל שכנינו, אם תרצה ארחיב בנושא) בינתיים ע"ע הסכם אוסלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לנרמל וכו' – האירנים הם אותם אירנים שקנו נשק מישראל בשנות השמונים שהועבר במשאיות דרך קונייטרה. וגם אם הוא נמצא תחת השפעה אירנית. אז עד כמה? האם למשל איימו האירנים לפלוש לסוריה במקרה של "שלום אמת"? בעצם לא הסברת שום דבר. 2. כמובן, אבל מה עדיף מבחינה צבאית – עם הגולן או בלי הגולן? ראה למה גרם (לא בבלעדיות כמובן) גירוש משקיפי האו"ם מסיני ע"י נאצר וכושר האכיפה של ההתחייבות הנ"ל. כמובן שאז הסתיימה הפרשה כאשר כוחות ישראליים נמצאים על תעלת סואץ, אולם מי ערב לנו שכך גם תסתיים פרשה דומה בגולן שלאחר הנסיגה? 3. יפה, הצלחתי לשכנע מישהו. דוב, מה איתך? 4. שב ומפנה. 5. לתשובות כאלו אני עונה בשאלה "מה, אתה חבר שלו? הוא סיפר לך? מאיפה אתה יודע?". בקיצור זו ספקולציה ותו לא. 6. אי הרציונליות של האמצעים היא ביחס למטרות. אם תגלה שהמטרה היא אחרת משחשבת האמצעים יהיו פתאום הגיוניים. כיוון שאין לי דרך לדעת אפריורית את המטרות אני *מתודולוגית* מניח רציונליות באמצעים – גם בצד הישראלי וגם אצל החיזבאללה, ולאור החלטה מתודולוגית זו והעובדות כפי שאנו מכירים אותן (והרבה רצון טוב...) גוזר את המסקנות על המטרות. לכן, לדעתי, גם הסכם אוסלו בא לשרת מטרה מסויימת שעליה פירטתי במקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+2. בחיים אף פעם אין סיבה אחת שמסבירה הכל, תמיד זה שילוב של גורמים רבים. ישראל בטלה את עסקת מטוס הביון עם סין למרות שארה"ב לא אימה לפלוש לישראל עד כמה שידוע לי. אני הצעתי בגדול כמה גורמים : השפעה אירנית, לבנון כנכס אסטרטגי שמוריד את חשיבותו של הגולן, החזרת הגולן בע"מ. יש לך מה להוסיף, או לסתור גורמים אלה? אשמח לשמוע. 3. הייתי נותן לך את הקרדיט בשמחה. באמת. אם היית עוקב אחר תגובותי באייל היית נתקל בכך לא פעם. אך לא הפעם. 5. תראה, על כל דבר אפשר להגיד את זה. באופן כללי, לצערינו הרב מאוד מאוד, שליטים דיקטטורים לא נוטים לוותר בקלות על שלטונם. במיוחד אם הם שפכו הרבה דם כדי להגיע לשלטון ולבסס אותו. מהבחינה הזו אסד נמצא בליגה הראשונה ביחד עם סדאם חוסיין (אני יודע שהשם לא מפחיד אותך). 10,000 קורבנות בעיר חמת, זו דוגמה טובה משנות השמונים. להזכירך, אסד הוא עלווי פלג בזרם השיעי, כאשר %75 מאזרחי סוריה הם סונים. הרבה מאוד יזע דמעות ובעיקר דם (גם של קרובי משפחה) נשפך כדי לקיים את שלטונו בתנאים אלה. אם זו לא שאלה רטורית, אני צריך לפרוש. 6. אני לא רואה אי רציונליות בפעולת החיזבאלה, כך שהאמצעים מתאימים למטרות. בישראל הסיפור שונה בגלל המשטר הדמוקרטי כמובן. כשנושא עולה לדיון ציבורי מתחיל מאבק של יחסי ציבור. כל צד מנסה למכור את גישתו ממש כמו שמוכרים טיטולים. היחצן הטוב ביותר בד"כ זוכה בפופולריות של הציבור, והפוליטיקאים, בעיקר במפלגות הגדולות, מתיישרים עם הקו הפופולרי, אחרת דינן לאבד כוח פוליטי ואף להיכחד (ע"ע תחיה, מפד"ל ועוד). בדיוק כמו שסוללת דורסל הפופולרית היא לא הטובה ביותר (מבדקה מקיפה שעשיתי זו דווקא ורטה-אלקליין) כך גם אוסלו לא היה אופציה ראציונלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+2. אני מעדיף שלא לקפוץ לספקולציות. גם לגבי המדיניות/לחץ האירניים. דיון בשאלה יהיה ארוך ולצערי אין עיתותי בידי אז הבה נשאיראת העניין פתוח. 5. למה לפרוש? מה תפקידך בכוח? 6. התיאור שאתה מביא הוא תיאור *אידאולוגי* של הפוליטיקה ועליו אין לי וויכוח אתך. אפשר למכור לציבור מה שרוצים. השאלה היא מהי הפוליטיקה שמתבצעת בפועל. למשל, בהקשר של אוסלו, כתבתי במקומות אחרים אילו מטרות משרת ההסכם הנ"ל – שלום קר, גבולות סגורים וגדרות גבוהות א-לה-אלכסנדר מאן. ביחס למטרה זו הבחירה ב"דרך אוסלו" היא רציונלית למדי. אך יתרה מזאת. כפי שכתבתי קודם. ההנחה המתודולוגית שלי היא שהפוליטיקאים (גם הישראלים) רציונליים באמצעים. אני חושב שזו הנחת יסוד סבירה – אף אחד (אפילו לא ש"ס) לא מסתמך על ניסים למשל, כולם מבינים את ההבדל בין הרצוי למצוי, דברים כאלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |