בתשובה לרודי וגנר, 18/01/04 23:53
תגובה 190991 191138
התשובה לתרגיל היא: ודאי שלא. אז?
פתרון התרגיל 191201
הטענה שהופנתה נגד המיצב הייתה שהוא מבצע "גלוריפיקציה של הרוצחת" ו"מתעלם מהקורבנות". הסיבה שהובאה לכך הייתה שהרוצחת "הוצגה כשלגיה" שפניה "נראו שלווים" ושהקורבנות הוצגו רק בטקסט המלווה, ללא תמונות וסיפור חיים, אלא כשמות בלבד. בעיני הסיבה הזו איננה מובילה בשום אופן למסקנה שהמיצג פרו-פלסטיני או אנטי-ישראלי, או מה שלא יהיה. הצבתי תמונת-מראה למיצב ‏1, והראיתי שכל אדם בר-דעת יבין ש"תמונת המראה" אינה מיצב פרו-ישראלי, ואינו מבצע "גלוריפיקציה" למעשי ישראל בשטחים. מסקנה: המיצב הנדון אינו עושה את מה שטוענים שהוא עושה (אלא בעיני המתבונן המשוחד).

1 עכשיו כשאני יודע גם את הטקסט הצמוד למיצב, אני יכול להוסיף לתמונת המראה טקסט כמו "בעקבות פיגועים רבים במדינת ישראל... ולאחר שלא יכול היה יותר לעמוד בפרץ... ועל מנת למנוע פיגועים נוספים... שלח מר שרון את אנשי חיל האוויר להטיל פצצה בת טונה על ביתו של אחד מראשי החמאס... בהפצצה נהרגו, פרט למנהיג, 11 אזרחים חפים מפשע" המשולב בקטעים מתוך "הנסיך הקטן". גם עם תוספת זו, הישראלי הממוצע היה תופס את המיצב כאנטי-ישראלי.
פתרון התרגיל 191214
ראשית, מר שרון הוא לא תמונת ראי למחבלת הזו. נסה את גולדשטיין במקום המחבלת.
שנית, זוהי הוכחה שתקיפה רק למשפטים טריביאליים כגון ''הישראלים הם חארות''.
פתרון התרגיל 191302
לא הבנתי.
אם המיצג היה מציג את גולדשטיין על בריכת דם, עם תיאור של מעשיו ורשימת הנרצחים במערה, האם הייתה כאן גלוריפיקציה של הרוצח? בעיני, שוב, לא.

ולמה ההוכחה תקפה רק לעניינים טריביאליים? אנחנו מדברים על פרשנות של מיצג אומנות, כאשר האמן טוען שלא היית בכוונתו לעשות גלוריפיקציה למחבלת. לפיכך, חובת ההוכחה הוא על מי שטוענים שהשפה הויזואלית של המיצג יוצרת כזו גלוריפיקציה. אני מראה שלא כך. מה הבעיה?
פתרון התרגיל 191352
ההסבר מתאר את הסבל שעבר הרוצח, וכן את רגשותיו מנקודת מבטו (בגוף ראשון!) שהביאו אותו לכדי אובדן עשתונות, ולבסוף את המעשה הנורא. יש פה תיאור קלאסי של גיבור טראגי שהוא בפירוש מיועד כדי ליצור הזדהות עם הרוצח. ניחא כל זאת, אבל במקביל יש השוואה (ולו שטחית) לשלגיה, וכל זאת כדברי הסבר למין מוצג וולגרי של תמונת הרוצח מעל בריכת דם.

דברים דומים מנוסחים בצורה יותר קולעת ניתן לקרוא בתגובות אחרות - אתה מוזמן להמשיך להדיין מולן, אם אתה סבור שלא מילאו את חובת ההוכחה.

לגבי תקפות ההוכחה שלך, תכונה שניתן ללמוד מהיגד מסויים תלוייה באיברים שלו ולא (רק) במבנה הלינגוויסטי. מן המפורסמות שהחלפת איברים יכולה לשמר, להפוך או סתם לעוות את התכונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים