בתשובה לאמיר שני, 13/03/01 13:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתמול נסעתי בכביש וראיתי ילד קטן עומד באמצע הכביש. היו בפני שתי אפשרויות 1. להאיץ ולפגוע בו ואז לעצור ולחזור ברוורס על גופתו המדממת עד שיהפוך לדייסה. 2. לעצור לתת לו סוכריה ולעזור לו לחצות את הכביש תוך שאני טופח על ראשו בחיבה. בחרתי להימנע והמשכתי לנסוע במהירות קבועה, ואחרי שפגעתי בו לא חזרתי לוודא הריגה אלא המשכתי בדרכי... (מיומנו של נמנע סדרתי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את האופציה של לצפור, לעצור, לעקוף, שמשולה לאופציה של לברוח, להתיז גז מדמיע בעיני התוקף, וכו'. זה שהחלטת שנמנע פירושו לקפוא על מקומך, זה פירושך שלך. חוץ מזה, טענתי הייתה שבמקרה הזה בכל מקרה ילקחו חיי אדם, בין אם שלך ובין אם של התוקף. ההבדל הוא שכאשר אתה לוקח את חיי התוקף אתה מבצע רצח (לקיחת חיים מתוך שיקול דעת), וכשאר הוא רוצח אותך, לא מדובר בתמיכתך ברצח. האם היהודים בשואה היו שותפים לרצח? האם קורבנות טרור היו שותפים לרצח? על הגישה המהפכנית שלכם לא שמעתי קודם. עוד מעט תעלו את התיאוריה שרבין רצח את עצמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |