בתשובה לארד מייסון, 22/01/04 1:30
עוד סולמות וחבלים 191985
וגם, כמובן, הסולם המינורי שמופיע במוסיקה המערבית בשלוש ואריאציות שונות - הטבעי‏1, ההרמוני‏2 והמלודי‏3 (המוזר, שעולה כך ויורד אחרת).

1 לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול-לה
2 לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול דיאז-לה
3 לה-סי-דו-רה-מי-פה דיאז-סול דיאז-לה (ויורד כמו ‏1)
עוד סולמות וחבלים 191988
והטבעי, כמדומני, הוא הפחות שכיח משני האחרים.
עוד סולמות וחבלים 191992
אני סבור שהוא עדיין מנצח את המלודי, אבל אני לא בטוח. במוסיקת פופ מערבית אני די משוכנע שההרמוני אכן יותר נפוץ (גיטריסטים: במה אתם משתמשים יותר, ב-Em או ב-E?, כמובן בהנחה שאתם נוטים לנגן בסולם Am...). זה כך גם במוסיקה "קלאסית"? אולי היו תקופות בהן דווקא הטבעי לקח? מעניין לעשות סטטיסטיקה (בטח עשו כבר).
עוד על הסולמות המינוריים 191993
על פי צבי צרי, נראה שהסולם המינורי ההרמוני הוא השכיח ביותר.

וקצת על ההיסטוריה של הסולמות המינוריים:

תחילה היה הסולם המינורי הטבעי (משום שהוא אחד מן המודוסים).
הסולם המינורי ההרמוני נוצר בהשראת הסיום של הסולם המג'ורי הטבעי, שבו הצליל השביעי נמוך בחצי טון מהצליל הסוגר של הסולם. לפיכך בסולם ההרמוני המינורי העלו את הצליל השביעי בחצי טון כדי לקרב אותו לצליל הסוגר.
השינוי הזה יצר מרווח לא רגיל של טון וחצי בין הצליל השישי לשביעי של הסולם, וכדי לסגור את המרווח הזה יצרו את הסולם המלודי, שבו גם הצליל השישי של הסולם הועלה בחצי טון, כדי לשמור על מרווח של טון בינו לבין הצליל השביעי. המרווח בין הצליל החמישי לשישי שהיה קודם חצי טון הפך כעת למרווח של טון.
עוד על הסולמות המינוריים 191994
יפה - לא ידעתי. אפשר לשאול מי זה צבי צרי, ואיך מבטאים את שם המשפחה?
עוד על הסולמות המינוריים 191996
צבי צרי הוא מלחין ישראלי ומורה לקומפוזיציה ולתיאוריה של המוסיקה.
לפחות לפני כעשרים שנה הוא לימד בין היתר בקונסבטוריון של גבעתיים, ושם זכיתי להכיר אותו. אני מניחה שמאז הוא כבר פרש לגמלאות.
לצערי, אני לא בטוחה לגבי הגיית השם.
עוד על הסולמות המינוריים 191999
חמוד: גם אני למדתי בגבעתיים 90% ממה שאני יודע על מוסיקה, אבל לא בקונסרבטוריון. :-)
עוד על הסולמות המינוריים 192038
כיוון שבמוזיקה אני לא מבין (הממונה על תיק המוזיקה בבית הגלילי עדיין לא נחשף למאמר), האפשרות שלי להגיב למאמר (המהנה, מעניין ומשכיל אפילו בורים כמוני) היא בתחום העברית.
אינני מכיר את צבי צרי, אבל סביר להניח שמבטאים את שמו צוֹרי. המילה צָרי בעברית פרושה מַרפא, או תרופה.
עוד על הסולמות המינוריים 192357
צרי במובן מרפא זה במלרע, נכון?
עוד על הסולמות המינוריים 192956
דווקא מלעיל וראה:
סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,
פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי.

(מתוך "זמר" - רחל)
עוד על הסולמות המינוריים 192960
אני לוקח בחזרה את דברי, זה יכול להיות גם מלרע וראה:
הַעֲבֵר יָדְךָ עַל חֶלְקַת שְׂעָרִי.
בַּלֵּב –
אֹשֶׁר שָׁלֵו,
צֳרִי.

(מתוך "אשר שלו" - רחל)
שקט מופתי 192305
אם לגמרי במקרה הוא קרוב של שני הננגים המחוננים לבית צרי, אז זמירה לוצקי (מתגובה 1218) אומרת את זה כפי שדורון שיער, והיא בטח יודעת.

הנגנים המחוננים לבית צרי הם שני אחים - ניתאי הכנר, והלל הצ'לן, ושניהם מבצעים מהטובים ביותר שיש בארץ למוזיקה חדשה. במיוחד זכור לי ביצוע מרגש של הלל לקונצ'רטו לצ'לו של ליגטי. קוראי התווים כאן בוודאי ישמחו לדעת שהקונצ'רטו הנ"ל נפתח בנגינת צ'לו, שהוראת הדינמיקה שלה‏1 היא ppppp. לא יכולתי לנחש מראש מה ישמע לי כביצוע מוצלח של ההנחיה; אבל הביצוע של צרי נתן תשובה חד-משמעית.

1 על פי התוכניה. לא ראיתי את הפרטיטורה.
שקט מופתי 194395
אני זוכר שיש יש עוד מקום כזה, דווקא במוסיקה ה"ישנה".
נדמה לי שזה אצל צ'ייקובסקי, בסימפוניה השישית.
מישהו יכול לאשר או להכחיש או שניהם?
שקט מופתי 574619
צבי צרי הוא אביהם של התאומים הלל וניתאי. הייתי תלמידתו של צבי כשהיה מורה למוסיקה בית הספר שמעוני בגבעתיים, שם לימדה גם אשתו לאה.
צבי צרי 192414
צבי צרי הוא אכן אביהם של התאומים הלל וניתאי. יש לו גם שתי בנות: כנרת ופסנתרנית. היה לי הכבוד להתכונן באמצעותו לבחינות הכניסה לחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת ת"א. הוא היה מורה בחסד. בזמנו היה מארגן קונצרטים בביצוע ילדיו, ושוב היה לי הכבוד להיות נוכח בכמה מהם. שמו הוצג נכון בתגובות שכבר פורסמו. צבי צרי פרסם מספר חוברות ללימוד תיאוריה, המצטיינות בפשטות ובדייקנות.
בזמן לימודי אצלו (לפני כ-‏19 שנים), בנו הצ'לן השתתף בתחרות בספרד וזכה בה בפרס במקום הראשון. איש יקר.
צבי צרי 192480
תודה. מחמם את הלב להיזכר שיש גם אנשים כאלה.
צרי 192537
צרי קמץ קטן.
היה לי העונג והכבוד להכיר משפחה זו אי אז בסוף שנות השבעים ראשית השמונים. אכן היו אלה נערים מופלאים שגדלו להיות אמנים דגולים.
צרי 192957
אצל רחל זה מופיע במלעל עם חולם חסר.
במילון אבן שושן זה מופיע במלרע ועם חטף קמץ.
צרי 192959
השיר זמר מצטלצל אצלי (ובעוונותי, אני לא מצליח להפריד את המילים מהמנגינה של נעמי שמר) במבטא אשכנזי.
צרי 192967
השיר באופן מובהק מכיל המון מילים שהן מלעליות גם בהברה ספרדית.
(בֹּקֶר, עֶרֶב, עָלֶיךָ, שָׁרוּ, סַעַר, דֹּמִי, צַהַל, בֶּכֶה, פֶּצַע, צֹרִי, נַחַת, מַעֲנֶךָ, הַשַּׁרְשֶׁרֶת, רֶגַע, שָׁבוּ, שָׁרוּ, אַהַב, זֶמֶר, אֶלֶף, אֹפֶל)
צרי 194397
חטפים לא שמורים לאותיות גרוניות בלבד?
צרי 194400
יש כמה יוצאים מן הכלל, שבאופן מפתיע מאד כבר נדונו באייל, ראה הפתיל הזה: תגובה 150703
צרי 194409
האייל הזה תמיד מהמם אותי. עוד מעט הוא יתנתק מרשת האינטרנט וייצור יקום משל עצמו.

עדיין הפתיל ההוא לא מסביר איך החטופות הגיעו לקוף. מכיוון שהדוגמאות היחידות שהוזכרו הן ב-ק' וב-צ', אפשר לשער שזה בגלל שהן אותיות נחציות, שהיו בעבר בעלות משקל גרוני ניכר. איפה דוקטור קור כשצריכים אותו?
צרי 194414
במילים שִבֳּלִים וצִפֳּרִים יש חטף קמץ בב' ובפ' בהתאמה.
צרי 194417
אני מרים ידיים.
צרי 195694
שאלתי קרובת משפחה שלי שנמנית על משפחתו של אברהם אבן שושן לפשר ההופעה של חטף קמץ באותיות לא גרוניות (גם כֻּתֳּנוֹת היא כזאת) והיא ענתה שזה פשוט כי ככה ניקדו את התנ"ך. לא סיבה מוצלחת במיוחד.

מישהו מכיר מילה שמנוקדת בחטף פתח או בחטף סגול מתחת לאות שאינה גרונית?
לא סיבה מוצלחת 195699
אם אני זוכר טוב, את המילה "קריות" יש לנקד עם חיריק ב-ר', בניגוד לבקתות, לשכות וכו', רק כי כך היא מופיעה בתנ"ך (או, לפחות, *אפשר* לנקד אותה כך). שמעתי את זה פעם בתכנית של אבשלום קור וזו נראתה לי סיבה די משונה - סופר טעה פעם בהעתקה, ועלינו לגרור את טעותו עד היום.

אני לא מצליח לחשוב על מקרים של חטף פתח או חטף סגול באות לא גרונית, אך ייתכן שיש גם כזו איפשהו בתנ"ך.
טעויות בתורה?! המן האפשר? 195822
הרי אלה דברי אלוהים חיים, ובפראפרזה על סיפור של אנדרסן, ''כל שאבא עושה, לטובה הוא עושה''.
לא סיבה מוצלחת 267277
טעות העתקה כנראה אין כאן, מכיוון שסימני הניקוד נקבעו בזמן שכבר היתה מסורת קריאה מקובלת. על כל פנים, ''קריות'' הנזכרת בירמיהו היא שם מקום. נראה לי שלא סביר להגביל את הרבים של ''קריה'' לצורה זו, גם אם מניחים שזהו פירוש השם.
לא סיבה מוצלחת 267312
האם נכון שמותר לנקד "קריות" (במובן הרבים של "קריה") עם חיריק ב-ר'?
צרי 195995
בחומשים רבים יש אותיות לא-גרוניות המנוקדות בחטף פתח, אך לא כתקן אלא "לתפארת הקריאה".

למשל, בברכת יצחק: "גשה נא ושקה לי בני" גם בפרשה אשר קראנו בשבת יש דוגמה אשר נשמטה מזכרוני.

נזכרתי, הכוונה להפטרה: "קום ברק ושבה שביך בן אבינעם".
צרי 196004
איפה יש חטף פתח ב"גשה נא ושקה לי בני" וב"קום ברק..."?
צרי 196099
בשיניהם של ''ושקה'' ושל ''ושבה'', אבל רק בחלק מהחומשים. סופרים המנקדים במסורת התימנים, אשר אצלם ממילא אין הבדל בין סתם שווא נע ובין חטף פתח וחטף סגול, אינם מקפידים על החטף. בכלל אלו הרב מרדכי ברויאר, מגיה ''דעת מקרא'' ו''תורת חיים''.
זכרוני תעתע בי 196209
חטף פתח ב''ושבה'' נמצא גם ב''דעת מקרא'' ו''תורת חיים''.
החטפים ב-ש' 278604
בס''ד

במילים ''ושקה'', ''ושבה'', החטף נוצר משווא מרחף, שהשתנה לחטף-פתח בעקבות המתג ב-ו.
לעומת זאת, במילה ''רצפת'' (במובן המקובל כיום, מופיע בתחילת אסתר), יש, לחלק מהדעות, חטף-פתח ב-צ'.
(יש דעות שזה כדי להבדיל מהמילה ''רצפה'' במשמעות גחלים, כמו בישעיה ו')
החטפים ב-ש' 346541
האם אתה עשהאל המזמר ב"ויבינו במקרא"?
צרי 194471
"איפה דוקטור קור כשצריכים אותו?"
נדמה לי שהוא פרופסור.
צרי 194473
בחמישה לחמש בגלי צה''ל הוא מוצג כ ''דוקטור אבשלום קור''. (והדוקטור במלרע.)
can't you see I'm burning burning 194534
*ה*דוקטור אבשלום קור, בשבילך.
כמו: הקיבוץ אפיקים, המלון הילטון. אלו אינם הקיבוץ של אפיקים, לא המלון של הילטון, ולא הדוקטור של אבשלום קור. מקרה גבולי: (ה)מלון המלך דוד. אפשר לטעון שכביכול זהו אכן המלון של האדמוני המקורי.
אסוציציה 194581
כשידיעות אחרונות הוציאו אטלס עם ערים כמו ''מקסיקו- העיר''
חדשות כינה אותם ''ידיעות- העיתון''.
רבי עקיבא איש צנוע 194615
רבי עקיבא איש צנוע 194659
יפה. אני צריך לציין שההבחנה על "המלון הילטון" אינה שלי, חלילה; שמעתי או קראתי אותה מבר-סמכא כלשהו, איני זוכר מי - אולי הדוקטור בכבודו. מה קורה ב"רבי עקיבא"? אני מניח שכמו "מר זליבנסקי" - מובלעת במבנה הצירוף התייחסות אל "רבי" כאל קידומת, ולא כאל שם עצם. (כשם שאינך יכול לומר "פשגתי אתמול מר אחד, זליבנסקי שמו", כך לא יכולת לומר "פשגתי רבי אחד, עקיבא שמו"; למרות שהיום זה נשמע בסדר, אבל אולי המילה "רבי" עברה שינויים ברבות השנים?). כמובן, כשרוב האנשים אומרים "דוקטור בוזגלו" הם גם חושבים באופן לא מודע על "דוקטור" כעל קידומת. אבל עדיין טבעי להתייחס אליו לפחות *גם* כאל שם עצם עצמאי. ב"מלון הילטון" ו"קיבוץ אפיקים" קשה לחשוב על "מלון" ועל "קיבוץ" כעל קידומות, או תארים.
רבי עקיבא איש צנוע 194671
אולי ''רבי'' כמו ''הרב שלי'', ''רבנו''.
עוד על הסולמות המינוריים 192013
אולי משהוא ימרף קיבצי מידי ויסים אותם איפה שהוא אם דוגמאות של המודוסים לאנשים שהם לא ממש מנגנים אם המיקלדת שלי היתה טקינה היתי מקליט בכיף את העשק אבל היא כאמור די מתה
עוד על הסולמות המינוריים 192454
לבקשתך הנה הדגמה של המודוסים בתוספת סולמות נוספים:

עוד על הסולמות המינוריים 315347
מכיוון שהאתר הנ"ל התאדה, הרי קישור חדש (Save Target As)

עוד על הסולמות המינוריים 454536
ומכיוון שגם האתר הנ"ל התאדה, הנה קישור חדש
מגע מידאס 454562
רשמת פטנט על השיטה לאדוי אתרים?
עוד על הסולמות המינוריים 560167
שוב התאדה...
עוד על הסולמות המינוריים 560477
הקישור עבר לכאן: http://www.dycom-il.com/m/modus.html
עוד על הסולמות המינוריים 758680
הכתובת הנוכחית: http://www.dycom-il.com/modus.html
עוד על הסולמות המינוריים 758681
הקישור מחזיר 404 not found
עוד על הסולמות המינוריים 192917
וראה את אשכולית צמרת מינור הרמוני.
עוד על הסולמות המינוריים 581663
שבע שנים עברו - אבל אם מישהו קורא אז:
העלאת הצליל השביעי (בסולם לה זה יהיה) "סול" ל - "סול דיאז" נותנת תחושה יותר ברורה, חזקה של סיום.
נכון כתבו לפני על היווצרות הגירסא ה"מלודית", והעלאת הצליל הששי שייתקרב אל השביעי.

אבל: כשמבצעים את הסולם בכיוון הפוך, בירידה - אין (צורך ב-) תחושת סיום, ולכן מתבטלת העלאת השביעי, וכמובן העלאת הששי, ולכן הסולם המלודי עולה בנוסח אחד, ויורד בנוסח אחר (ה"טבעי").

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים