בתשובה לאורי פז, 23/01/04 1:22
חילוניות לעומת אתאיזם 192371
נכון.
עלבונות והטלת רפש - זה מה שאתה עושה בתגובה 191409 (הטלת רפש בכותבת המאמר רק משום שלא נעים לך לקרוא מה שכתוב בו) ובתגובות לכותבים פה.
רציתי רק להמחיש לך מה ניתן לעשות עוד בשיטה כשיטתך.
נכון 192455
אני בדעה אחת עם האייל הכותב
חילוניות לעומת אתאיזם 192648
תאמינו או לא, אבל אחרי ששלחתי את תגובתי, מעוררת ההמחשה הנבזית גם כן, התחרטתי. ככה זה, מחברי מאמרים או ספרים נהנים בדרך כלל מן המותרות שבקריאת העבודה שהושלמה ובעריכת תיקונים על פי הצורך. מעצם טבעה של התגובה האימיילית, איננו נהנים מן המותרות האלה; איננו יכולים לחזור על הכתוב ולערוך שינויים על דברים שכתבנו (כמוני, במקרה זה) בהכרח במצבי רוח מאוד תנודתיים, בימים של אופוריה גדולה, במצב של מנוחה לשעה מול המסך האלקטרוני מזעפנו היומי; כך שהבה ונחזור לשפיות הדו-שיח הפורה אינטלקטואלית, במקום דו-שיח של חירשים מעליבים הדדית, באשמת מצב רוחי האופורי.
כך שברשות הקוראים הנכבדים, אבקש להסביר מחדש את עמדתי בדרכי נועם, והפעם לאחר שקראתי את המאמר המוצע מעיתון הערב שמשפחתנו מנויה עליו.
כל מי שיחקור ויעיין בנושא האלימות החברתית במדינת ישראל, עשוי לגלות את המסקנות הבאות:
1. הוא יגלה שאין "אלימות חרדית", אלא שיש חרדים אלימים כשם שיש חילונים אלימים, ושניהם אינם הולמים את קני המידה של בני אדם מן היישוב.
2. בהתייחס לאלימות הבית-ספרית: מצבם של הדתיים, ושל החרדים יותר מהם, שונה בתכלית השינוי ממצבם של הלומדים והמתחנכים (?) בבתי הספר הממלכתיים בישראל.
3. בהתייחס לאלימות המשפחתית: כנ"ל (2).
4. במשך כל תקופת היות עם ישראל בגטאות שומר תורה ומצוות, לא היו רוצחים כמו שניתן למצוא בשבוע אחד בשכונה אחת בתל אביב. לא שמענו בהיסטוריה היהודית על בעלים שרוצחים את נשותיהם, ודווקא כאלה בלי עבר פלילי וכו'.

הבהרה על כותבת הרשימה בעיתון "הארץ": ה"חוזרים בשאלה" (או במונח המועדף עלי: "הנוטשים בלי שאלה", ואם תרצו גם אנמק מדוע), הם מקור אינפורציה מפוקפק, המרחיב את הפער בין החרדים-הדתיים ממאדים והחילונים מנוגה (בפרפראזה על שם רב-המכר "גברים ממאדים ונשים מנוגה" של ג'ון גריי). בבקשם לספק מידע על המתרחש מאחורי "חומות השחור" של היהדות המאמינה, הם זוכים לאמון רב, בעיקר משום שהם נחתו בעולם החילוני מ"שם". אולם המכיר את העובדות לאשורן יודע כי הנוטשים רגילים להעצים את חסרונות החברה החרדית עד כדי אבסורד ודמוניזציה (יחוס תכונות שטניות). זו בדרך כלל נובעת מראייה חלקית וסובייקטיבית של הדברים כפי שהם משתקפים ממסגרת חייו/ה האישיים של הדובר/ה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים