בתשובה ליובל רבינוביץ, 14/03/01 2:04
דברים משתנים 19256
שחר נתניהו • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ד', 14/3/2001, 18:16
הנצרות של ימי הביניים הייתה, באופן כללי, פחות סובלנית מאשר האיסלם, ולא ממש הושיטה את הלחי השנייה ליריביה.
משנתו של לותר כלפי היהודים אכזרית לאין ערוך ממשנתו של מוחמד ומזכירה את ההיטלריזם במידת מה, אך דווקא הפרוטסטנטים היו סובלניים מאוד כלפי העם היהודי (ולנאציזם בגרמניה לא היה כל קשר ללותר).
בסופו של דבר, לא העקרונות הדתיים המוצהרים קובעים את מידת סובלנותה של דת, אלא הנסיבות הסוציו-פוליטיות של התקופה.
זה גם הכשל של ספי רכלבסקיים למיניהם, המצטטים אמירות כמו "טוב שבגויים הרוג", ואינם מבינים שאין כל קשר בינן לבין הסובלנות שמנהיגי הדת יגלו בפועל.

מאז חורבן הבית, אלימות בשם היהדות הייתה נדירה. גם אלימות בשם הבודהיזם אינה שכיחה כמו בדתות אחרות, אך היא קיימת.
ראה:
ובנוגע לאפריקה, הדבר המדהים באמת הוא אדישותו של המערב לאיידס באפריקה, אשר מאיים להפוך את היבשת הזו לארץ לא נושבת.
יש ארצות שבהן חצי מהגברים הצעירים אובחנו כ-HIV פוזיטיב.
מדובר במחלה, שהרפואה המערבית מצאה דרכים לבלום. מיליונים גוססים, ותשומת הלב הבינלאומית לכך פחותה בהרבה מתשומת הלב המוקדשת לאיזה מטען חבלה בעזה.
דברים משתנים 19267
עמית מנדלסון • בתשובה לשחר נתניהו יום ד', 14/3/2001, 20:53
התבטאותך ''אשר מאיים להפוך את היבשת הזו לארץ לא נושבת'' קיצונית מדי.
רק לפני שבוע פירסם ''הארץ'' תחזיות גידול אוכלוסייה בעולם במאה הנוכחית. המדינה היחידה באפריקה שאוכלוסייתה צפוייה לרדת היא דרום-אפריקה - בכל השאר, למרות האיידס והמלחמות, צפוי גידול באוכלוסייה.
דברים משתנים 19274
אלכסנדר מאן • בתשובה לשחר נתניהו יום ה', 15/3/2001, 0:51
מר נתניהו הנכבד,

המושג 'פרוטסטניזם' הינו למעשה הכלאה מאולצת בין מספר זרמים נוצריים מערביים, אשר הקשר בינם הינו מועט למדי;

תנועת הרפורמציה הגרמנית בראשותו של לותר היתה שונה ביותר מתנועה דומה בראשותו של קלווין.

אין בדעתי להכנס בתגובה זו לדקויות ואיכויות ההבדל בין תורתו של לותר לתורת קלווין, אך עמי המערב לכשעצמם אימצו את הסברי קלווין, אשר עוגנו במסורת אנגליקניסטית-קאלווינסטית מאוד מסויימת, הרואה קשר של המשך בין הברית הישנה לברית החדשה - ומכאן כינויי אותה כ'יהודו-קלווינסטית'.

הנצרות הלותרנית מנתקת כל קשר נסיבתי וקונטיגנטי בין שתי בריתות אלו, היות ולפירושה דמותו של ישוע זהה במידה מסויימת להבנת הגרמנים את המושג Lichtgestallt.

בממלכת בני אור וחושך אלו - הבנוייה על דיכוטומיה מאנכיסטית-גנוסטית, ממלאים היהודים לשיטה זו את תפקיד נושאי החטא
הקדמון - אשר בגינו נענש האדם בעונש קץ החיים, קרי מוות.

לותר אף הגדיל וחילק את הקיום האנושי לממלכת הרוח וממלכת הבשר, אשר כל קשר אינו מצוי בין השניים. אדם אינו יכול לפגוע (verletzen) ברוחנית אמונתו הפנימית על ידי מעשים חיצוניים, תוך הסתמכות מאוד מסויימת על דברי פאולוס בנושא.

בכך ביטל לותר לחלוטין את רעיון המצוות והאיסורים הקיימים בדת היהודית, אשר לפיהם מעשיו החיצוניים של אדם קשורים קשר בל יינתק להווייתו - ובהתאם לכך לשכרו ו/או עונשו.
לותר אף ביטל את הרלבנטיות של 'המעשים הטובים' הקיימים בקאתוליות, היות ולשיטתו הפאולינית אין כל קשר, כאמור, בין מעשים חיצוניים לפנימיים.

גרמניה וסקנדינביה בחרו בדרכו של לותר לפירושן הדתי והתרבותי את קיומן הן, אך גירסתה של משנת לותר עברה סובלימציה מסויימת בארצון הצפון הסקנדינביות.

בהקשר זה יש להבין את התפתחותה התרבותית-דואלית של גרמניה, ובסמיכות רעיונות מרכזיים בתאוריה לותרנית לתמונת העולם הגרמאנית-היידנית במתכונתה הנאציונל סוציאליסטית.

ה'פרוטסטנטים' קרי - האנגליקניסטים, הקלווינסטים ודומיהם היו מאז ומעולם ידידותיים לרעיון היהודי - אם כי בעליל תחרותיים כנגדו.

יש לציין כי הכנסייה הלותרנית של ימינו מנסה בכל כוחה להיאחז במורשת ובתרבות ה'פרוטסטניזם', וזאת כמשקל נגד לעברה הלאומני-גרמני.

לצערי איני בקי דיי בתולדות היסטורית האיסלם לדורותיו, ועל כן מבכר אנוכי שלא להרחיב היריעה בדבר סובלנותו כלפי קבוצה זו אחרת, אך אקפיד לציין כי במחקרים היסטוריים שונים אשר פורסמו באירופה, רחוק האיסלם מאוד מתדמיתו הנאורה והסובלנית בהשוואה לגירסת המונותיאיזם הנוצרית.
הסיבה היחידה בגינה מעוניינים יהודים שונים לרומם ולפאר את 'סובלנות' האיסלם לדורותיו השונים נעוצה ברצונם של אלו לשוב ולהוכיח את אכזריות הנצרות - ומכאן לנסות ולגלגל נאראטיב טלאולוגי להתפתחותה והשתלשלותה של שואת יהודי אירופה.

במילים אחרות: יהודים שונים מבקשים לשנוא את רעיון הנצרות בכל מחיר, ולתחכום העניין מעלים ומביאים את 'סובלנות' האיסלם כנגד רצחנותה של הנצרות.

ברור מאליו כי בנמצא חוקרים אירופאים מסויימים, האינם מתרשמים במיוחד מהסברים אלו - ממש כרמב"ם, אשר הרעיף קומפלימנטים האינם ניתנים לפירוש בשתי דרכים, באשר לצורת סובלנותה של סביבתו המוסלמית, הפחותה לטענתו בהרבה מצורת סובלנותה של הסביבה הנוצרית.

יצויין ביבושת כי הרמב"ם מעודו לא חי בארץ נוצרית.

בברכה

א. מאן
לא רק משנאת עשו 19278
ליאור גולגר • בתשובה לאלכסנדר מאן יום ה', 15/3/2001, 8:30
אינני סבור שזו הסיבה היחידה. קיימים יהודים שאינם מצדדים עם הגישה הבדלנית השוללת היתכנותו של מגע מוצלח בין יהודים למוסלמים במזה"ת. אלה שאינם סבורים כי לעולם יבצעו בנו אלה לינצ'ים כאשר יוכלו, מנסים למצוא לכך ביסוס היסטורי. אבהיר שמדובר בהכרעה ערכית שאינה ניתנת להנמקה כזו או אחרת, אך אפשר ואפשר להוכיח/לשלול היתכנותה במציאות נתונה. אז מזכירים את היהודים שלחמו לצד המוסלמים נגד הצלבנים, ונשחטו באכזריות הברברית ביותר ע"י בערים אלה עם נפילת ירושלים. ומזכירים את תור הזהב בספרד ואת הקהילות היהודיות בארצות ערב טרם שנות הארבעים. וכן מציינים הסובלנות ההדדית איסלאם-יהדות במאבק המשותף נגד העכו"ם, לעומת העולם הנוצרי שלעולם לא ישלים עם קיום העם היהודי (אלא לכל היותר במקרה המורמוני ינסה להשלים את שיבתנו ארצה כדי להחיש את התנצרותנו השלמה).
לא אתכחש לכך שטיעונים אלה דנים ביהודים ולא במדינה ציונית, עמה האיסלאם מעולם לא השלים ועקרונית מצוי בעימות עמה. אני עצמי לא בטוח שמדינת העם היהודי יכולה לקבל מובן ציוני כזה שיאפשר מחד לחיות איתו גם עם שכנינו, ומאידך לשרת אמנם את בני העם היהודי, ראה מאמרי הראשון. מנגד, כפי שציינתי בדיון במאמר של עמית, לדעתי גם הגישה הערכית בה אתה מצדד, קרי הפרדה, אינה ישימה במציאות הקיימת, גם אם קבילה ערכית. את גישה זו ניתן לנגח אמנם כגישה קולוניאליסטית "מתנשאת" העושה את הציונות לעוד מסע התפשטות של העולם המערבי-נוצרי. אך אלה כבר חילופי מהלומות ערכיים שלכל היותר יוכלו לעניין את הקורא ולהעכיר היחסים הוירטואליים בינינו (:
דברים משתנים 19422
יוסי גורביץ • בתשובה לשחר נתניהו שבת, 17/3/2001, 18:57
אתה מגלה אי הבנה של רכלבסקי. קראת בכלל את הספר? הטענה שלו - והיא יצוקה בבטון - היא שיש אלמנטים קיצוניים של שנאת זרים ביהדות, שהיו שוליים בעבר והם מרכזיים הרבה יותר בשיח היהודי הנורמטיבי היום. מה שפעם היה ספרות פנטזיה הפך, עם הקמת מדינת ישראל כ"מדינה יהודית", להוראות ביצוע.

נכון, היהודים לא ביצעו הרבה מעשי זוועה בין 70 לשנות השלושים של המאה העשרים, אבל לא מתוך חוסר רצון, אלא מתוך חוסר כוח. משניתן הכוח, הגיעו גם מעשי הזוועה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות