בתשובה לאור, 24/01/04 13:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם העיור נכשל, אז זו לא "בעיה אחרת". זה אומר שעיור אינו פותר את הבעיות של האוכלוסיה הבדואית כפי שנתפסות בעינינו (הלא-בדואים) או בעיניהם. כנראה שיש כאן צורך בפתרון יצירתי יותר או לחילופין נכונות לאורך נשימה של עשרות שנים של עיור בכפיה תוך ניסיון (שלא בהכרח יצליח) לשרש1 את האידאלים הבדואים מהאוכלוסיה הנ"ל. 1 להוציא זה "לשרש" או ל"השריש"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להוציא זה לשרש. להשריש זה ההפך. זה אכן מבלבל ונראה גם כי המילה בכלל לא מתאימה מבחינת המבנה שלה. לכן אני דבק ב"לעקור מן השורש" הציורי יותר. לגבי העיור: גם עיירות הפיתוח נכשלו כך שהבעיה אינה ייחודית לבדואים ותלויה בגורמים חיצוניים. העיור עצמו הוא אולי כישלון. אבל אני אכן מסכים איתך כי נדרשים פתרונות מיוחדים לאוכלוסייה מיוחדת. מובן שאין זה נותן להם הזכות להשתלט על שטחים ולהשליט טרור של פשע בנגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיירות הפיתוח נכשלו ואתה לא שומע על אף אחד שמציע היום להקים עיירות פיתוח. אז למה הצעת להתעקש ולעייר את הבדואים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הם ערבים וערבים הם גיס חמישי (נימוק מיותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עיירת פיתוח כושלת טובה יותר מפזורה, גם למדינה וגם לבדואים. שמעת על עיירת פיתוח שאין בה חשמל או מים או כביש? גם אני לא. חוץ מזה, לבדואים יש מקורות פרנסה שאין בעיירות הפיתוח כמו חקלאות או מרעה. אז שיגורו ביישוב מסודר וירעו כבשים בחוץ. לא רוצים? שלא יבואו בטענות שאין להם כביש ומיים וחשמל בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלצורת ההתיישבות שאתה מציע קוראים ''כפר'', ויש אפילו כפרים בדואים בגליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שיהיה כפר. אבל צריך להבין כי בעיית הבדואים נובעת גם מסירובם להתיישב בצורת המודרנית שמציעים להם. מה לעשות, להיות שבטים נודדים הם יכולים רק בסיני. פה כבר התקדמנו כמה מאות או אלפי שנים, תודה לאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בעיית הבדווים נובעת מסירוב הממשלה לאפשר להם להתיישב בצורה שנוחה להם? אני לא חושב שהם מבקשים גישה חופשית לרעייה בכל מקום, ונדודים חופשיים ברחבי הנגב. יש להם כבר יישובי קבע רבי-שנים, הם פשוט לא מוכרים על ידי המדינה. כל מה שהבדווים מבקשים, אם אינני טועה, זה שיאשרו להם אותם, בשביל שהם יוכלו לקבל את אותם השירותים שיישובים מאושרים (כמו גנים, כדים, וגבעה 26) מקבלים, כגון ביוב, מים, חינוך, בריאות, וכד'. באיזו זכות? מתוך זכות ישיבה, כפי שמעוגן בחוק הישראלי, אבל נאכף בפועל רק כלפי יהודים, כשנוח. מדוע שם, בחמולות, ולא בערים "מודרניות?" כי זה מה שמתאים להם, מבחינת המבנה החמולתי של החברה שלהם, וזה מה שהם רוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להרחיב קצת בקשר לישובי הקבע מרובי השנים של הבדווים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר זה יש סטטיסטיקות מלפני כ-15 שנה: המידע שלי לא בא משם, אלא מאדם שעזר לחבר כפר לא-מוכר כזה למים, לאחר שסוף-סוף הואילו במקורות לאפשר להם לעשות כן (מבלי לחבר את הכפר בעצמם, כמובן — רק אישרו להם, בכוחות עצמם, להתחבר לברז בקרבת הכפר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילי גלילי ב"הארץ" על הישובים הבדואים הלא-מוכרזים ועוד: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |