בתשובה לאלון עמית, 30/11/03 8:54
לקאן 193085
ראשית, דיסכלייזמר צפתי: אינני מכיר היטב את תורתו של לאקאן.
שנית, הערה מתודית: ציטוט פסקה אחת מכתביו של הוגה - יהיה מי שיהיה - עלול להיות מטעה ביותר.
ושלישית, למיטב הבנתי את הפיסקה (לא שהבנתי במלואה, אבל משהו קלטתי) לאקאן אינו טוען טענות על חתכים במרחב, אלא מציע להסתכל על מבנים מרחביים מסוימים כמטאפורות למצבים נפשיים מסוימים. לא ברור לי עד כמה זה מבוסס, אבל אני מניח שאת הבסיס למטאפוריקה זו הוא הניח קודם לכן, ויש אפשרות שהיא מבוססת, לפחות כדרך להמחשה של טענותיו.
לקאן 193206
את ההערה המתודית אני מקבל, עקרונית. אבל במקרה שלפנינו הפסקה המצוטטת, והדוגמה שעוזי הביא לפניה, מעלות חשד סביר שלאקאן מערפל סתם במקום להבהיר. קודם כל, מטאפורה לא יכולה *להסביר* כלום, רק אולי לעזור להבהיר למה מתכוון הכותב. לומר "This goes much further than you may think" או "this...explains many things about the structure of mentatl disease" לא נשמע כמו שימוש במטפורה.

שנית, בכושר דמיוני המוגבל, אינני יכול לחשוב על מצב בו יריעות דו-ממדיות באמת יעזרו לשפוך איזשהו אור, אפילו מטפורי, על מחלות-נפש.

שלישית, אם כבר מטפורה מטופולוגיה, לפחות שתהיה נכונה. התיאור שלו על משטחים שיכולים או לא יכולים "לקבל" טבעת מביוס, אם הוא ברור, אז הוא לא נכון, ואם הוא נכון, אז הוא לגמרי לא ברור. אי אפשר לחתוך מטורוס טבעת-מביוס (מבקבוק קליין באמת אפשר).

רביעית, לי באמת אין גישה לטקסט המלא ממנו לקוח הציטוט (זו בסה"כ הרצאה, לא ספר), אבל לסוקאל ובריקמונט היתה, והם כותבים במפורש ששום הסבר למטפורה לא ניתן.

לבסוף, לאקאן נשאל פעם בראיון אם זו מין מטפורה. הוא ענה תשובה סבוכה להפליא, אך בין היתר נאמר בה:

"This torus really exists and it is exactly the structure of the neurotic. It is not an analogon; it is not even an abstraction."

(Fashionable Nonsense, עמוד 20).
לקאן 193242
אולי בגלל שאתה לא יכול לחשוב על מצב בו יריעות דו-ממדיות יעזרו לשפוך איזשהו אור על מחלות-נפש, אתה לא לאקאן.

המשחק הזה קצת מרגיז. אני לא מכיר את לאקאן, ולא יודע להסביר את הפסקה. אבל לא הייתי ממהר כל-כך לזלזל. אחת הטענות הבסיסיות של לאקאן היא שהלא-מודע בנוי כמו שפה, וזאת *אינה טענה מטאפורית*. השימוש שלו במילים וסגנון הכתיבה שלו בכלל נגזר מהדרך שהוא רואה את מבנה השפה ומבנה התודעה. לכן מטאפורה כן יכולה "להסביר", כי היא מתחברת למבנה התודעה, ולא כפי שכתבת.
שוב, אני לא יודע להסביר את הפסקה. אבל אני יודע שמשחקי-מילים ורעיונות אבסורדיים משמשים את לאקאן כדרך לגשת ללא מודע (לשיטתו), ובמיוחד להכשרה של אנליטיקאים. אפשר לבקר את תורתו, אבל בהחלט לא מהמקום שאתה עומד.
לקאן 193252
אני לא חושב שיש סיבה להתרגז. לא ביקרתי את תורתו של לאקאן בשום שלב, מפני שאינני מכיר אותה. אם שני אנשים אינטליגנטיים קוראים טקסט שלם של הרצאה שלו ולא מוצאים שום הסבר ושום הפנייה להסבר לגבי חשיבותן של יריעות לפסיכולוגיה, אסור להם להביע חשש שיש כאן שרלטנות? כמה לאקאן צריך להכיר כדי להסביר את הפסקה הזו, או את הטענה שהאיבר הזקור הוא "שקול" לשורש מינוס אחת?

לאקאן טוען שהלא-מודע בנוי כמו שפה. מצויין, אבל איך *זה* עוזר לקשור טבעות-מביוס לעניין? אם הוא רוצה להשתמש במשחקי-מילים ורעיונות אבסורדיים כדי לגשת ללא-מודע *כשהוא מטפל*, בסדר. אבל איך זה עוזר כשהוא מרצה *על* השיטה שלו? הוא לא כתב "נסו לדמיין את הלא-מודע של הפציינט *כאילו* הוא טורוס", הוא טוען שה-neurotic בנוי בדיוק כמו טורוס, וש-cross-cut מתייחס למחלות אחרות. אין דבר כזה, cross-cut. אם הוא משתמש, כמו המפטי-דמפטי, במילים עם משמעות פרטית משלו, אני סבור שיש כאן בעייה.

את הטענה שמטפורה יכולה להסביר לא הבנתי.

אתה באמת סבור שהוא יכול להכשיר יותר טוב אנליטיקאים אשר, אני מוכן להמר, ברובם המכריע אין להם מושג מה זה בקבוק קליין, אם הוא מצטט עובדות שגויות מטופולוגיה? איך מטפורה כזו אמורה לעזור לאדם שלא מוכשר אפילו לזהות שהיא מוטעית?

מההערה הראשונה שלך, "אולי בגלל שאתה לא לאקאן...", עולה שאתה מניח שיריעות דו-ממדיות *באמת* יכולות לשפוך אור על מחלות-נפש, ולאקאן יכול לראות זאת ואני לא. אתה לא סבור שבמצב כזה, עליו הראייה להסביר לעולם כיצד האור הזה נשפך? סוקאל ובריקמונט חיפשו ולא מצאו הסבר כזה. אז מה אני אמור לעשות, להתפעל מגדולתו של האיש ולומר, נראה שקטונתי מלהבין?

בינתיים, מצאתי רק ראיות לכך שלאקאן כותב בערפול נפוח ושגוי-לעיתים בלי סיבה, ואני בכנות סקרן למצוא טיעון ענייני שיסביר לי את ההיפך.
לקאן 193314
אין כזה דבר בקבוק קליין. קליין זה שם משפחה ולא בקבוק. מכאן, שמתמטיקה זה שטויות.

לאקאן הסביר לעולם כיצד יריעות דו-ממדיות מטילות אור על מחלות-נפש. נכון, לא לך אישית. כנראה שגם לא לסוקאל וחברו שקראו טקסט של הרצאה שלו (!). אבל מסתבר שיש מספיק פסיכיאטרים שהשתכנעו מדבריו. אתה מתנהג עכשיו בדיוק בסגנון שאתה מבקר לאורך התגובות כאן. אין לך מושג מה לאקאן אומר ומה משמעותם של המושגים בתורתו, ואתה מרשה לעצמך לכתוב עליו ולזלזל בדבריו.

סוקאל ובריקמונט חיפשו ולא מצאו הסבר כזה בטקסט ההרצאה? תגיד, סוקאל זה לא האיש שבנה קריירה על גימיק יחיד ונחמד?

האם אתה רציני כשאתה כותב "אם שני אנשים אינטליגנטיים קוראים טקסט שלם של הרצאה שלו ולא מוצאים שום הסבר ושום הפנייה להסבר לגבי חשיבותן של יריעות לפסיכולוגיה, אסור להם להביע חשש שיש כאן שרלטנות?". אני שואל כי יצא לי לקרוא מתמטיקאים (אפילו בדיון הזה!), ולא מצאתי שום הסבר לשימוש שלהם במושגים מהחיים הלא-מתמטיים. לפי הכללים שלך, אני צריך לחשוש משרלטנות.

כמה עמודי-לאקאן קראת בדרך ל"ראיות לכך שלאקאן כותב בערפול נפוח ושגוי-לעיתים בלי סיבה"?

מצטער על התוקפנות. אבל זה ממש מרגיז.
לקאן 193467
אני כנראה לא מובן, כי אין לי מושג למה אתה מתרגז. את הדבר שבעטיו פסיכיאטרים משתכנעים מלאקאן אני לא מבקר, כי אני באמת ובתמים מקווה שזה לא הקטע עם היריעות ואני גם מניח שזה לא כך - אני משער שהאנלוגיות הללו מהוות חלק קטן מהתורה.

אני לא מבין את משמעותם של המושגים בתורתו של לאקאן (יש לי לפחות הבנה שטחית של פירוש המושג "מחלת נפש", אבל זה לא חשוב), אבל אני *כן* מבין את המושגים טבעת-מביוס, ספֶרה, טורוס, בקבוק קליין ושורש מינוס אחת. אני לא מצליח להבין אם אתה טוען שלאקאן משתמש במושגים *האלה* אחרת, או שכשהוא אומר טורוס, הוא מתכוון למה שאני מתכוון. ואני אומר לך, במלוא הרצינות, שהוא קובע עובדות *לא נכונות* לגבי המושגים האלה. אתה טוען שזה לא משנה?

לסוקאל יש והיתה קריירה של פיסיקאי לפני ואחרי ה"גימיק", אז אני חושב שזו היסחפות לומר שהוא בנה קריירה על גימיק, ואני גם לא חושב שזה משנה כלום.

"שרלטנות" זה לא סתם כשמישהו משתמש לא נכון במושג, אלא כשהוא שואל מושגים מתחום מדעי אחר, ש-‏99% משומעיו המיועדים אינם מבינים בו, ועושה בהם שימוש חסר-פשר. אם אתה רומז שעשיתי זאת, תגיד איפה. לא חושב שהצגתי "כללים לשרלטנות" לפיהם מושג לא ברור הוא שרלטנות. כל הנקודה היא שהמושגים שלאקאן משתמש בהם בפסקאות האלה הם *כן* ברורים, הכי ברורים שיכול להיות.

אני באמת-באמת אשמח לדעת שיריעות דו-ממדיות עוזרות לחקור או לרפא מחלות-נפש. נראה שאתה רומז שאם הייתי קורא יותר לאקאן, הייתי מבין שזה באמת כך. האם כך? אני יודע, עובדתית, שיש פסיכיאטרים שלמדו על לאקאן במסגרת אקדמית ואינם יודעים להסביר את חשיבותן של יריעות. למען ההגינות אציין גם שהם לא מהסוג שהשתכנע מלאקאן באופן כללי, אבל זה לפחות אומר שלאקאן לא לגמרי "הסביר לעולם כיצד יריעות דו-ממדיות מטילות אור על מחלות-נפש". לא לי, לא לאותם פסיכיאטרים, ואני חושב שגם לא לך. אני ואתה אולי לא דוגמאות עקרוניות, אבל למה אתה חושב ש*מישהו* השתכנע בקשר הזה?

אני מסכים בהחלט שלקרוא פסקאות נבחרות מכתביו של אדם ו*לא להבין* אותן, זה בסיס רעוע מאוד לביקורת. את הפסקאות של לאקאן אני *כן* מבין, ובחיי שאני מבקר רק אותן, לא את כל התאוריה. אם ההבנה שלי אותן שגויה, זה יכול לנבוע רק מכך שלאקאן נותן משמעות משלו למושגים שיש הסכמה כללית על משמעותם. אתה לא חושב שבמצב כזה, מן הראוי היה שלפחות יזהיר שזה כך, וירמוז למה הוא *כן* מתכוון?

הנה דוגמה: באתר www.lacan.com, אם לוחצים על הדלת של הגברים מקבלים פסקה המיוחסת ללאקאן. אין לי מושג אם הוא באמת כתב אותה או לא, אבל זה לא חשוב. הפסקה *נראית לי* מעורפלת מאוד, אבל אני בשום אופן לא יכול לטעון שהיא שרלטנית או אפילו נפוחה כי אני בהחלט יכול לקבל שאצל לאקאן יש איזו משמעות טכנית למושגים "signifier" ו"signified", משמעות שאילו הבנתי אותה הייתי יכול אפילו להבין מה עושה שם "radiating center" ש"sends forth its light".

אבל זה *לא* המצב עם הפסקה של היריעות, יהונתן, בחייך. המושגים בפסקה הזו נהירים לי כשמש. היא פשוט תמהונית, אין שום דרך אחרת לתאר את זה, וכשלאקאן נשאל עליה בראיון הוא רק ערפל יותר, ו*לא* אמר "חבר'ה, אתם לא רציניים, תקראו את מאמריי 1, 2, ו-‏3 ואז תבינו שכשאני אומר טבעת-מביוס אני בכלל מתכוון למשהו אחר". אני מביע חשש שהאיש משתמש *גם* בערפולים שאינם במקומם כדי להעביר את מסריו, ושוגה בהבנת מושגים בסיסיים בתחומים ש*הוא* טוען שהם רלוונטיים. למה זה כל כך לא בסדר?
לקאן 193515
בלי לקרוא אותו, אני יודע שלאקאן אינו משתמש במושגים מתימטיים בצורה שאתה משתמש בהם. אחרי הכל, אתה (ואני) לא מבינים את משמעות הטענה שאיבר זקור שקול למינוס אחת. אבל גם אם הוא משתמש במושגים בצורה מוטעה, אני חושד שזה נעשה בכוונה (אחרת, היו מעירים לו על טעויות והוא היה מתקנן. אחרי הכל, הוא חי באקדמיה וכתביו היו די נפוצים עוד בחייו). אבל זה לא ממש משנה. אף אחד לא קורא לאקאן כדי ללמוד מתמטיקה, ואם דרוש מודל מתמטי אחר לתורה שלו, אני בטוח שיש מספיק מתמטיקאים שיוכלו לבנות מודל כזה. "לתפוס" את לאקאן בטעות מתמטית זה באמת מתחת לרמה שלך. אגיע לכך בהמשך.

אני חושב ש*מישהו* השתכנע בקשר לזה, מהסיבה הפשוטה שיש אסכולה לאקאניסטית לא-קטנה בפסיכואנליזה, ההשפעה שלו על תפיסת הלא-מודע קיימת גם מחוץ לאסכולה זאת, והוא גם נחשב לאחד מאבות הפוסטמודרניזם.

ציינת שאתה "יודע, עובדתית, שיש פסיכיאטרים שלמדו על לאקאן במסגרת אקדמית ואינם יודעים להסביר את חשיבותן של יריעות". זאת טענה מוזרה, שאני לא מבין את הקשר שלה לדיון. כתבת גם שכנראה לדעתי אם היית קורא יותר לאקאן היית מבין שאכן יריעות...עוזרות לחקור או לרפא מחלות נפש. זאת אינה דעתי. אולי כן ואולי לא. אני חושד שאתה לא מבין את טבעם של מדעי-הרוח, וזאת הסיבה שאתה נתפס לפסקה כזאת. אולי בגלל השימוש בשפה טבעית (ולא בנוסחאות), מדעי הרוח נתפסים לפעמים כאילו לכל אחד, ללא ידע מוקדם, יש נגישות ויכולת הבנה שלהם. זה אינו המצב. גם אם אתה יכול להבין מילולית טקסט נתון, כדי להבין את *המשמעות* שלו אתה צריך לדעת כיצד הוא משתלב במערכת הכללית שיצר ההוגה שכתב אותו, כיצד המערכת הכללית הזאת משתלבת בעולם הרוח בכלל, לאיזה טקסטים הוא מתייחס ישירות או בעקיפין (למשל, הרבה פסקאות של לאקאן הם פרפרזה על פסקאות של פרויד או של הגל) וכולי. המשמעות ניתנת להבנה רק באמצעות שיבוץ הטקסט במקומו המתאים.
כמו כן, בחלק גדול מהטקסטים במדעי-הרוח תוכל למצוא טעויות מסוגים שונים. ככה זה כשעובדים על תופעות בעולם הרוח והחברה ולא על דיציפלינה מומצאת ומובנית. בניגוד למתמטיקה, טעויות אלו אינן מורידות (בהכרח) מערכם של הטקסטים. פוקו טעה בעובדות היסטוריות, למיל יש היסקים תמוהים בעליל, ועדיין הכתבים שלהם מהווים חלק מהקאנון של עולם הרוח המערבי.

כשעוסקים בפסיכואנליזה, זה אף חריף יותר. הקשרים בין מיוצג ומייצג בתיאוריה הפסיכואנליטית שונים מאלה שהורגלנו בהם. צריך ללמוד לחשוב "בשפה שונה" כדי להבין ספרות פסיכואנליטית. לערפול יש פעמים רב תפקיד (ואצל לאקאן – במוצהר). מבחוץ פסיכואנליזה תמיד תיראה "תמהונית". לא צריך להרחיק עד לאקאן בשביל זה.
חשבתי שלבקר בלי להבין את משמעות הטענה המבוקרת היה אחד הדברים שיצאתם נגדם כאן.
לקאן 193528
אני לא נתפס לפיסקה הזו כעדות למכלול עבודתו של לאקאן, כבר אמרתי זאת. אין לי שום הנחה שמדעי-הרוח הם נגישים לכל מי שמבין אנגלית, גם את זה הבהרתי היטב בדוגמה שהבאתי בתגובה הקודמת. ציינתי את העובדה על פסיכיאטרים כי *אתה* אמרת ש"לאקאן הסביר לעולם ש...". אני מבין שלאקאן נחשב לפסיכואנליטיקאי חשוב, אבל זה לא מונע ממני לבקר את סגנון כתיבתו כשהוא מתייחס לדברים שאני *כן* מכיר.

הבעייה שלי היא לא ספציפית עם הטעות המתמטית שלאקאן עושה - טעות זו היא רק סימפטום לבעייה הרחבה יותר שאני מזהה, והיא ייבוא עובדות לא רלוונטיות (על למה הן לא רלוונטיות - בפיסקה הבאה). איש מתוך הדיסציפלינה שלו לא ביקר אותו על כך כי איש מתוך הדיסציפלינה שלו לא יודע מה זה משטח אוריינטבילי, וברגע שמישהו *מחוץ* לדיסציפלינה מציין את הטעות אתה נזעק.

קל לי מאוד להאמין שתורתו של לאקאן אינה קורסת בגלל הטעות הזו. ברור שזה כך. אבל זו בדיוק הנקודה: אם המטפורה הזו לא עוזרת לשומעיו כי הם לא מבינים בתחום, היא לא עוזרת לתאוריה (אנו מקווים) כי היא אפילו לא נכונה, אז למה, למה ולמה הוא צריך להשתמש בה? למה? כדי לערפל בכוח? כתבת "לערפול יש לפעמים תפקיד" - לזה התכוונת? אז אתה מסכים שזה מערפל, רק טוען שלערפל זה טוב? זה כיוון חדש, ואני סקרן לראות איך תגן על הטענה הזו.

פסיכואנליזה נראית "תמהונית"? נניח. התאוריה הפסיכואנליטית דנה במודע, בתת-מודע, ב-signifiers ובעוד הרבה דברים שאני בטח לא מכיר. אפשר להיראות תמהוני לעילא גם אם מתמקדים בנושאים אלה. לייבא טענות מטופולוגיה זו תמהונות מסוג שונה לגמרי.

לבקר בלי להבין את משמעות הטענה המבוקרת, וגם את זה כבר אמרתי מפורשות, זו טעות. זה *לא* המצב כאן. יש כאן שתי טענות:

1. אפשר לגזור טבעת-מביוס מטורוס. טענה שאני כן מבין, אני רשאי לבקר, והיא לא נכונה.
2. השאלה אם אפשר לגזור טבעת-מביוס מספירה או טורוס או בקבוק קליין שופכת אור על מחלות נפש. כאן אני מבין רק צד אחד של הטענה, ולכן אמרתי מהרגע הראשון רק שאני מוצא את זה מאוד מאוד בלתי סביר, ואני רשאי להתעקש לפחות לקבל הסבר סביר ללמה זה כך. לאקאן לא נתן כזה כששאלו אותו, אז אני עומד על דעתי שזה חשוד עד מאוד. תגיד, אתה ברצינות חושב שיש קשר?

לבסוף, לטענתך הראשונה: לאקאן אינו משתמש במושגים מתמטיים בצורה שאני משתמש בהם. אז איזו משמעות הוא כן נותן להם? הוא מסביר? למה לקחת מושג מתחום אחר שיש לו מובן חד-משמעי ולעשות בו שימוש אחר? ההוכחה ש"אחרת היו מעירים לו על טעויות" היא לא הוכחה: הנה, מעירים לו על טעויות. אז הוא לא מגיב, אז סימן שהוא צודק?
לקאן 193540
בעיניי, הבעיה היא שאתה חושב בשפה מחשבתית אחת, בעוד שלאקאן מדבר בשפה אחרת. הערפול הוא אחת הדרכים של השפה הזאת להבהיר את כוונותיה. אם המשפט הזה נשמע לך מופרך – זאת עדות לשוני בשפה המחשבתית שלכם. אני לא יודע להסביר את הטענות של לאקאן. מהמעט שקראתי על תורתו, הן טענות עמוקות ומורכבות. אני כן יודע לספר לך שגם פרויד משתמש בערפול מכוון במסות שלו על ההומור, כדרך להגיע באמצעות המילים לתת-מודע וכך ליצור סוג שונה של הבנה, שיבהיר את פעולת ההומור. אצל לאקאן זה מורכב הרבה יותר.

השאלה למה הוא משתמש במושגים מתחום אחר היא שאלה של מתמטיקאי (אד הומינום וכל זה). כשאתה מפתח תורה חלוצית בתחום כזה אתה חייב לשאול מושגים מתחומים אחרים. הבהרת הדברים מחייבת סוגים שונים של אנלוגיות, כי הטענות לא נובעות באופן מתמטי מתוך משפטים. אתה מנסה להעביר לקוראיך תמונה מסוימת, וכנראה שלאקאן חשב שזאת דרך מוצלחת להעביר אותה (למען האמת, אני זוכר שיש לו הצהרה ש"השימוש באליפסות חיוני להכשרת אנליטיקאים", ואני בטוח שהוא לא התכוון לעבודה מתמטית עליהן). אנלוגיות מוטעות נראות לי דבר שולי להחריד להיטפל אליו. ואם הכוונה אינה אנלוגית – אז שהמתמטיקאים יבנו מודל אחר. ביג-דיל.

אתה בהחלט "רשאי להתעקש לקבל הסבר סביר ללמה זה כך". רק שעד כמה שידוע לי, לאקאן לא עובד אצל איש מאתנו. אתה מוזמן לקרוא על תורתו ואת כתביו, ואני בטוח שתמצא תשובה לשאלותיך. אם היית בארץ הייתי משאיל לך בשמחה ספר שבין השאר, סוקר בקצרה את הרעיונות המרכזיים בתורתו (מבחינה פסיכולוגית בלבד, לא תרבותית).

לא אכפת לי שאתה מעיר על טענות מתמטיות. זה בודאי לא מרגיז. אבל אני רוצה להזכיר לך שהפתיל נפתח בתגובתך "אבל איך אפשר להתייחס ברצינות אל מי שכותב פסקה כמו זו לעיל". ואח"כ "בינתיים, מצאתי רק ראיות לכך שלאקאן כותב בערפול נפוח ושגוי-לעיתים בלי סיבה", וכולי.
לקאן 193547
תראה, אני חושש קצת ממצבים שבהם אנשים טוענים טענות עמוקות ומורכבות אבל לא מצליחים להסביר אותן בצורה בהירה. יש הפרדה בין "מעורפל" ל"מורכב", ואני לא רואה מדוע צריך להיות אחד כדי להצליח בשני. אני מכיר תורות נורא מסובכות עד העומק ששכלי מאפשר לי (וזה בהרבה מקרים פחות מעומק התאוריה), אבל *בכולן* המצב הוא שמי שהמציא אותן יוצא מגדרו כדי להסביר אותן, לא לערפל.

בפיסקה השנייה היתה לך פליטת-קולמוס וירטואלית: "הבהרת-הדברים מחייבת...". אם הכוונה היא *להבהיר*, ולא לערפל כמו שהסברת בפסקה הראשונה, אז אני לא מבין איך מטפורה (שגויה, אבל תתעלם מזה אפילו) מתחום שפסיכולוגים לא מכירים בכלל עוזרת להבהיר משהו. אם הוא מנסה להעביר תמונה מטפורית, תחושה, רגש, לקוראיו, אז:

1. בבקשה שיגיד את זה? וכששואלים אותו, לא יתעקש שזה *בדיוק* טורוס, ולא אנלוגיה ולא הפשטה? למה כל-כך קשה ללאקאן להסכים איתך ולומר "אני משתמש במשלים, אנא פתחו מוחותיכם"?

2. לא עדיף לבחור מטפורה מתחום *מוכר*, לא בלתי-מוכר? אני יכול להסביר למישהו מה זה נגזרת ע"י דוגמה מנהיגה באוטו, אבל להסביר למישהו מה זה מחלת-נפש ע"י מטפורה מתחום שהוא לא מכיר? איך זה יכול להבהיר משהו?

אני מוכרח לבקשך להפסיק להאשימני בכך שאני דורש שכל דבר ינבע באופן מתמטי. גם אני יודע לקרוא מטפורות, להבין אנלוגיות, לקרוא שירה, וזה מאוד נחמד שבטקסט מדעי יש גם פואטיקה. אבל יש הבדל, נו, בין שימוש פיוטי בשפה ובין פיסקה כמו זו ממנה התחלנו - היא כתובה באנגלית יבשה, והיא עשויה כמעט לחלוטין ממושגים ששנינו (חושבים שאנחנו) מכירים.

לאקאן לא עובד אצל איש מאיתנו - בטח שלא, אבל אתה הבאת כעדות את זה שהוא פרסם באקדמיה ולא הועמד על טעותו. עכשיו נכתב כתב-פלסתר רציני נגד תורתו (ע"י סוקאל ובריקמונט), אז הייתי מצפה שמישהו יגיב עניינית.

אני אשמח לקרוא את כתביו, למרות שבניגוד אליך אני די בטוח שאני *לא* אמצא שם תשובות לשאלותי (רק מפני שאחרים לא מצאו. נכון, זה לא אומר). אבל אני באמת אשמח.

לגבי המשפטים שפתחו את הפתיל, על "להתייחס ברצינות" ו"ערפול נפוח". לטענות אלו, אני הראשון להודות, אין לי הוכחה. השתמשתי קצת באוקאם‏1: לפנינו פסקאות שאינן עושות היגיון, מכילות שגיאות, כותביהן טוענים שהן לא מטפורות וקוראים אחרים מוצאים אותן בומבסטיות - כתיבה נפוחה, או גאונות כל-כך עמוקה שקשה לרדת לחיקרה? כנראה ששנינו נישאר עם הפרשנויות שלנו, ואני מסכים שעד שלא יימצא הסבר ברור לכאן או לכאן הן תישארנה פרשנויות.

אגב, אתה יכול להביא (וכבר הבאת) כטיעון-נגד לפרשנות שלי את העובדה שלאקאן הוא פיגורה נחשבת בחוגים הנכונים. כל מה שקראתי סביב הנושא הזה, וזה נדון בפתיל מעלינו, הוא שיש לפחות אותה כמות אנשים הסוברת שבחוגים האלה יש טענות-שווא כמו כמות החברים בחוגים אלה עצמם. אתה יכול לבוא ולטעון שגם את המעורפלים האחרים שהוזכרו אני לא מבין בגלל שחסר לי איזה רקע עמוק או מוח פתוח - אני מעדיף את ההסבר הפשוט יותר.

1 נכון, גם עליו אנחנו לא תמיד מסכימים :-)
לקאן 193555
אני משוכנע שאתה יודע לקרוא מטפורות, להבין אנלוגיות ולקרוא שירה. עם זאת, יש לי הרגשה שאתה מנסה להחיל צורת-חשיבה אחת על כל התחומים, בשעה שלדעתי זה לא עובד כך. בכל מקרה, אין לי כוונה לטעון ש"חסר לך מוח פתוח". מבחינתי, הדיון הוא במישור העקרוני. ההערה שלי בנוגע ליישום דרכי החשיבה המתמטיות הייתה ע"מ להדגים את הטענה שלי. אני רואה בך נציג של תפיסה מסוימת, ואני מאמין שאתה מחזיק בה מטעמים משלך, ולא בגלל מוגבלות אישית.

אני לא טוען שהטקסטים של לאקאן גאוניים (לא קראתי. גם אם הייתי קורא אין לי את הכישורים להבחין בכך). אני מתנגד למתודיקה שאתה מפעיל.

ראשית, "הבהרת הדברים" לא הייתה פליטת קולמוס וירטואלית. הטענה היא פשוטה: אם המציאות היא מורכבת, הרי צריך מערכת מייצגים מורכבת כדי להעביר אותה. פריטה שלה למרכיבים פשוטים לא תביא להבנה טובה יותר של המכלול. המתודה הרדוקציוניסטית לא בהכרח מתאימה. כדי לקשר זאת לפסיכואנליזה, נתתי דוגמא מפרויד: לפעמים, המייצג צריך לעבוד על חלקים שונים באישיות. המילים צריכות להיתפס בצורה מסוימת ב"מודע", ובצורה שונה ב"לא-מודע". רק כך אפשר להבין את השלם. לכן, "הבהרה" במובן של הסבר אינה המטרה. לעומת זאת, ערפול מכוון (לפי כללי השיטה) תביא ל"הבהרה" במובן של הבנה עמוקה.

שנית, העובדה שהרבה אנשים מתוך המקצוע סוברים שהטענות של לאקאן הן טענות שווא היא טריוויאלית ולא רלוונטית. זה נכון לגבי פרויד, רוג'רס או כל אסכולה אחרת בפסיכולוגיה שתבחר. זה נכון לגבי כל הפילוסופים הגדולים. כנ"ל לגבי מניחי יסודות הסוציולוגיה וכולי. אני מתאפק מלהגיד שוב שזה טבעם של מדעים אלו, אבל הנה אמרתי. להביא את סוקאל ובריקמונט כעדות זה באמת לא משכנע. אם הרעיון הוא להפעיל קריטריונים של מדע מדויק על מדעי הרוח, אפשר כבר היום לסגור את רוב הפקולטאות.
לקאן 193558
אני לא בעד "להפעיל קריטריונים של מדע מדויק על מדעי הרוח", למשל כי אין לי מושג איך לעשות את זה. אבל אני לא ניסיתי להכניס טופולוגיה לפסיכולוגיה, לאקאן עשה את זה. אם הוא *לא* היה עושה זאת, ו*אני* הייתי בא ומנסה לטעון שהתאוריה הפסיכואנליטית שלו שגויה כי כל פונקציה הולומורפית על הספירה היא קבועה, היתה לך ולו הרשות לקבוע שאני קשקשן. או שמא לא? האם תתאמץ לחפש בדברי איזו עמקות, בגלל שכמה ממעריצי טוענים שיש כזו?

אני סקרן: מאילו טעמים לדעתך אני מחזיק בתפיסה שאני נציגה, ומה היא בדיוק תפיסה זו?

כשאמרו שפרויד שוגה, אולי צדקו, אולי טעו, אבל בכל אופן ידעו מה הוא אומר. הבעייה שלי עם הטענות ה*אלה* של לאקאן הוא שאין להן פשר בכלל, ולכן, כמו שאמר פעם פאולי (נדמה לי) -

"That's not true. It's not even false!"

אתה מסביר לי שאני לא קורא את זה נכון, ואני צריך ראשית כל לקרוא עוד הרבה לאקאן, ושנית לתת למילים להיתפס בצורה שונה בתת-מודע שלי. את הראשון עשו אנשים שנכשלו בשני - מה דינם? רק תגיד לי אם *ייתכן* בכלל שלאקאן קשקש בפסקאות הללו. אם זה ייתכן, איך יודעים? לפי מספר האנשים שזה הרעיד מיתר בליבם? אם זה לא ייתכן, והכל הולך, אני מסכים שאפשר לסגור את רוב הפקולטות.

לבסוף, אתה מפרש את דבריו של לאקאן כאנלוגיה המייצגת משהו מורכב באיזה אופן מעורפל. לאקאן עצמו, כאמור, חולק עליך - הנה הציטוט המלא:

“This torus really exists and it is exactly the structure of the neurotic. It is not an analogon; it is not even an abstraction, because an abstraction is some sort of diminution of reality.”
לקאן 193559
ציטוט עוד יותר מלא:

HARRY WOOLF: May I ask if this fundamental arithmetic and this topology are not in themselves a myth or merely at best an analogy for an explanation of the life of the mind?

JACQUES LACAN: Analogy to what? “S” designates something which can be written exactly as this S. And I have said that the “S” which designates the subject is instrument, matter, to symbolize a loss. A loss that you experience as a subject (and myself also). In other words, this gap between one thing which has marked meanings and this other thing which is my actual discourse that I try to put in the place where you are, you as not another subject but as people that are able to understand me. Where is the analogon? Either this loss exists or it doesn’t exist. If it exists it is only possible to designate the loss by a system of symbols. In any case, the loss does not exist before this symbolization indicates its place. It is not an analogy. It is really in some part of the realities, this sort of torus. This torus really exists and it is exactly the structure of the neurotic. It is not an analogon; it is not even an abstraction, because an abstraction is some sort of diminution of reality, and I think it is reality itself.

יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193608
למרות שבאופן טבעי אני מצדד באלון בוויכוח הזה, יש לי כמה הערות כלליות:

הפסקה הקודמת נראית כמו הסבר ממישהו ששפת אימו אינה אנגלית ( רמז, לקאן צרפתי) וייתכן שהרבה מהעירפול נובע מבעיות תרגום.

חוץ מזה, מצחיק ומדאיג אותי שגם אלון וגם יהונתן מודים שאינם מכירים את תורת לקאן ובכל זאת מעיזים או לטעון שהשימוש במונחים גאומטריים בהקשר הזה זה שטות, או שהשימוש נועד להסביר משהו *עוד יותר מסובך*. למה שלא יבוא לכאן איזה לקאניסט ויסביר לנו מה קורה כאן?

לבסוף, ולא בדיוק קשור, תורת הקטסטרופות זכתה פעם לעדנה תקשורתית. אני עדיין זוכר איך בניוזוויק הופיעה כתבה על רנה תום (אאלט) והסבירו איך לתאר דינמיקה של מפגש בין בחור לבחורה בעזרת יריעה דו מימדית ( שכחתי איך קוראים לקטסטרופה המסוימת שהראו שם ).
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193612
לא טענתי את הטענה שאתה מייחס לי.
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193618
מצטער. איך היית מתמצת זאת בצורה פחות מסולפת ( ושתכנס למבנה התקבולתי שניסיתי לבנות)?
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193623
מצטער, המבנה אינו תקבולתי (יש מילה כזאת?). לא טענתי שאני מבין מה לאקאן אמר - הדגשתי שוב ושוב שלא - רק שהמשחק בללגלג על דבריהם של הוגים בלי להבין אותם קודם אינו לטעמי.
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193627
...וגם אני לא טענתי כך. טענתי ש:

1. הציטוט שלאקאן מצטט עובדות מטופולוגיה הוא שגוי.
2. אני חסר את כוח הדמיון להאמין שלשאלות על טבעות מביוס וטורוסים יש קשר למחלות-נפש. נכון, בעייה שלי.
3. אם יש קשר אמיתי כזה, ולאקאן טועה בטופולוגיה, אולי הוא גם טועה בפסיכואנליזה.
4. אם יש כזה קשר, נראה שרבים - גם מחוץ וגם בתוך הדיסציפלינה - לא רואים אותו.
5. להיות תומך-לאקאן לא מחייב הבנה של הקשר ליריעות. לכן, ריבוי תומכי-לאקאן לא מהווה תימוכין ראוי לכך שהקשר קיים.

אני ממש לא מבין למה כדי לבקר פיסקה שהיא גם שגויה וגם יומרנית עד מאוד וגם מכילה רק ביטויים שכולם מובנים, צריך ללמוד את כל התורה. אם לביטויים מובן אחר מהרגיל (טורוס איננו טורוס, מחלת נפש איננה מחלת נפש) - אפשר לומר זאת, וטענותי יסתתמו.

"למה שלא יבוא..."? הלוואי! אמרתי מפורשות שאני *מת* לראות את הקשר ליריעות.

רנה תום הוא מתמטיקאי חשוב שהוכיח משפטים קשים בגיאומטריה וטופולוגיה. אחרי שפיתח את תורת הקטסטרופות, זכורני שהוא נסחף משך כמה שנים לניסיון להסביר שהיא (כמו כאוס, כמו A New Kind Of Science) שורש כל טוב ורע - על זה אני יודע מעט מאוד.
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193636
בקשר ל 1

אם הוא היה טוען טענה *נכונה* על טורוסים ובקבוקי קליין בפסקה ההיא ( נגיד כמו " בקבוק קליין אינו נגזר מטורוס ולכן הוא מתאר את המבנה הנפשי של ה XXX ") אז לא היו לך תלונות כלפיו? הרי זה בדיוק מה שסעיף 2 שלך אומר- שלא משנה אם ההצהרה המתמטית נכונה או לא, אין לזה קשר למחלות נפש. תמצתתי עמדה זאת כ "מונחים גאומטריים בהקשר הזה זה שטות" . מה לא מדויק כאן, פרט שימוש בוטה במילה "שטות" במקום "אין קשר", ואולי לניטפוק שגיאומטריה זה לא בדיוק טופולוגיה?
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193646
אם העובדה היתה נכונה, היה אפשר לדון ברלוונטיות שלה לנושא מחלות הנפש, ואז היה גם טעם בטענותיו של מר אורן לגבי הבנתנו החסרה של התורה כולה.
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193653
רגע, יש כאן שתי טענות:

1) למשוגעים יש רצועת מביוס בראש

2) אפשר ל"מפות" רצועת מביוס על טורוס

טענה 2 לא נכונה. האם לכן 1 לא נכונה?

דרך אגב, קריאה מדוקדקת של הציטוט בתגובה 182678 מראה שלקאן לא אומר שרצועת מביוס מתמפה לטורוס אלא ש "כתובת עיקרית‏1" יכולה להתמפות גם לטורוס וגם לרצועה אבל לא לכדור. אין לי מושג למה הכוונה, אבל זה יותר כמו טענה שדורשת הבהרה ולא טענה שהיא על פניה שגויה.

1 essential inscription

יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193665
ה"דרך אגב" לא מדוייק. הוא כותב "A torus... can receive such a cut". אפשר אולי להתווכח על מה זה such a cut, אבל זה הלא חלק מהטענה: ערפול לא הכרחי.

ויש עוד טענות שלא מנית:

a cut on a torus corresponds to the neurotic subject, and on a cross-cut surface to another sort of mental disease.

אולי corresponds זה במישור התדר? אולי זה מטפורה? אז תוסיף את

This torus really exists and it is exactly the structure of the neurotic. It is not an analogon; it is not even an abstraction, because an abstraction is some sort of diminution of reality, and I think it is reality itself.

עזוב, תסביר רק את: This torus really exists.
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193649
הבעייה היא עם "בהקשר הזה" - דיברת על "להכיר את תורת לאקאן", ואני לא דיברתי על התורה. דיברתי, כפי שציינתי, על פסקה אחת בהירה ומטורפת, וקצת על ציטוט נוסף שאמר משהו על זיקפה ו-i. אם צריך "להכיר את תורת לאקאן" בשביל זה, זה אומר (חד משמעית) שאחת מהמילים בפיסקה תקבל משמעות חדשה אם אני אכיר אותה. כיוון שכל המילים שם כבר תפוסות ע"י משמעויות סטנדרטיות, אני מצפה שמי שעושה להן overload, יגיד שהוא עושה את זה, בייחוד כששואלים אותו.

אם הוא היה טוען טענה טופולוגית נכונה, היה נגרע לי טיעון אחד. כיוון שהוא לא, אני רשאי להיות ספקן אף יותר.

בחיי שאני לא מבין את ההיתממות הזו. מישהו מסוגל *לשער* מה *יכולה להיות* משמעות הביטוי על הטורוס שהוא בדיוק הנוירוטי ולא אנלוגיה ולא הפשטה, עם התנאי שהמשמעות היא כל-כך פסיכית שאפילו כששואלים אי-אפשר להסביר אותה או לפחות להגיד "זה מסובך, זה קשור לזה וזה, יש לי שלושים מאמרים בנושא"? או להגיד משהו כזה בצרפתית שכשמתרגמים אותו לאנגלית יוצא הטקסט שצוטט כאן?
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193652
בחיי שאני לא מבין את ההיתממות הזו. למה *לשער* כשאפשר לפתוח ספר על/של לאקאן ולבדוק למה הוא התכוון?
יריעה דו מימדית?- קטסטרופה! 193658
זה כתוב בספר? נפלא!!! מפליא שסוקאל ובריקמונט לא מצאו אותו, אבל היתה להם אג'נדה. יש לך מושג איזה ספר? ויש לך מושג למה מה שלא יהיה שכתוב בספר הזה לא ניתן לתמצות ע"י לאקאן כששואלים אותו, ואם זה מסובך - להגיד "תקראו בספר"?
בבקשה 193661
משהו על לאקאן והשורש ההוא: http://www.planetpapers.com/Assets/3780.php - מומלץ ביחוד הקטע שמתחת לקו (מסתבר שהשפעתה של עפרונית יותר נפוצה ממה שחשבתם) שרק טפשים גמורים לא יבינו אותו.
בבקשה 193669
אכן זה נראה כמו גיבוב. אבל נדמה לי שמדובר במאגר של סיכומי סטודנטים.

בכל אופן, כמו שידידי מ.א. אומר
'' המאמר נראה מרוכב, אבל התוצאה דמיונית''.
בבקשה 193739
אני לחלוטין לא מבין את הנאמר בקישור, וזה לא ממש משנה לטענתי. אני מדבר על הבדל בסיסי בגישה. אני עומד במין יראת-כבוד אל מול עולם עצום של ידע שאני לא מבין, ואני מכיר בזה שאני לא מבין אפילו מה משמעות המונחים שמשתמשים בהם. אני לא מרשה לעצמי לפסול טקסט של הוגה נחשב כשטויות רק בגלל שאני לא מבין למה הוא התכוון. יותר מזה, אני מניח שבנקודה עתידית בזמן אני עשוי להבין, להחליט שאני לא מקבל את דבריו, ועדיין לא להתייחס אליו כשרלטן. בתחומים אלה הדברים לא יכולים להיכנס לשתי קופסאות ''דברים נכונים'' ו''שטויות''. אף הוגה שבנה שיטה מקיפה אינו ''נכון'' (אם הוא היה כזה, היינו יכולים להפסיק את המחקר בתחום). כולם טעו. ובכל זאת, כולם תרמו עוד היבט להבנה שלנו את התופעות שהם הסבירו. להבין את השיטות שלהם כמכלול היא עוד דרך להעשיר את נקודת-המבט שלנו על המציאות.
בבקשה 193755
טוב, זה קצת חוזר על עצמו, אבל שוב ושוב קשה לי להשאיר ללא מענה את הטענה כאילו אין לי הערכה לתחומים זרים לי ואני בז לטקסטים שאני לא מבין. הבאתי כבר דוגמה לפסקה של לאקאן שאני לא מבין ואין לי שום יסוד לטעון שהיא שרלטנית. יש בלי סוף דוגמאות לטקסטים כאלה בכל תחומי הידע האנושי: אני לא מבין אותם, ואני מלא כבוד לכותביהם.

את הפסקה עם הטורוסים אני * כ ן * מבין.

אז ייתכן שאני מבין אותה נכון, ולאקאן משליך טענות שלא מתאימות לקהלו, בלי הצדקה, ובלי ניסיון אפילו לומר איפה יש הצדקה. וייתכן שאני טועה ואני רק *חושב* שאני מבין אותה כי למונחים שלאקאן משתמש בהם יש משמעות שונה מהמקובל, והוא לא מציין זאת לכששואלים אותו. בשני המקרים אני מזהה בעייה. אפשרות אחרת היא שאלו המונחים הרגילים אבל שצריך לקרוא את הטקסט באיזה אופן חווייתי-תת-מודע שהוא זר לי. מול זה אין לי מה לומר חוץ מזה שאני מוגבל, אבל בוודאי שאז הפתרון של לפתוח ספר של/על לאקאן ולפתור את הבעייה איננו רלוונטי.
בבקשה 193758
אבל לא אמרתי שאין לך הערכה לתחומים זרים לך ואתה בז לטקסטים שאתה לא מבין. מי דיבר עליך? דיברתי על הנושא האהוב עליי - אני עצמי.

אתה לא עקבי בדיון הזה. שוב ושוב אתה חוזר לפסקה הספציפית, וטוען שאתה לא מדבר על כל התורה שלו. מצד שני אתה כל פעם משליך ממנה על שאר התורה (אם הוא טעה כאן, יש יסוד להניח שהוא טעה בדברים אחרים, איך אפשר להתייחס ברצינות למי שכתב כזאת פסקה, כתיבה נפוחה וכולי).
בבקשה 193764
הפרדתי: הבעייה שלי היא עם הפסקה הספציפית, וכל השאר אלו רק חשדות, מגובים גם בדוגמאות אחרות. חשדות סבירים או לא - ישפוט איש לעצמו.
לקאן 193560
הציטוט האחרון בתוך הקשר:

HARRY WOOLF: May I ask if this fundamental arithmetic and this topology are not in themselves a myth or merely at best an analogy for an explanation of the life of the mind?

JACQUES LACAN: Analogy to what? “S” designates something which can be written exactly as this S. And I have said that the “S” which designates the subject is instrument, matter, to symbolize a loss. A loss that you experience as a subject (and myself also). In other words, this gap between one thing which has marked meanings and this other thing which is my actual discourse that I try to put in the place where you are, you as not another subject but as people that are able to understand me. Where is the analogon? Either this loss exists or it doesn’t exist. If it exists it is only possible to designate the loss by a system of symbols. In any case, the loss does not exist before this symbolization indicates its place. It is not an analogy. It is really in some part of the realities, this sort of torus. This torus really exists and it is exactly the structure of the neurotic. It is not an analogon; it is not even an abstraction, because an abstraction is some sort of diminution of reality, and I think it is reality itself.

:-) אופס. כרגיל, מאחר. 193561
סליחה.
לקאן 193562
הא. הקדמתי אותך. אבל משמח לדעת שאנחנו לא לבד.
לקאן 193563
אני העתקתי קודם! פשוט לחצתי מאוד לאט על "אשר".
קורא מעוניין אחד לפחות, יש לכם. אחזור ליציע ואמשיך להביט מן הצד על דיון זה בעניין. סליחה על ההפרעה.
לקאן 193566
יש לך מעריצים?

אתה מבין, זה חתיכת הבדל, כשאתה מדבר על הוגה נחשב ועליך. אני רחוק מלזלזל בך ‏1, אבל ההנחה הבסיסית שלי היא שיש סיבה שהוא נחשב לכזה.

סוקאל ובריקמונט נשמעים לי כטרחנים כפייתיים במדעי-הרוח. אחרי התרגיל של סוקאל, הוא המשיך עם השטויות. קודם כל, זה לא כזה סוד שיש טענות חסרות משמעות במדעי הרוח ‏2, ובשביל זה לא צריך לכתוב מאמרים. שנית, כמו שאמרתי, פסיכואנליזה היא שפה. אפשר בקלות לא להבין אותה. אז צמד-החמד לא הבין ופרסם את חוסר ההבנה שלו. יופי להם. אלפי פסיכיאטרים כן מבינים ואף עובדים לפי שיטתו. הוגים רבים מדיציפלינות שונות מתייחסים לדבריו. זה נראה לי קצת יותר רציני.

לשאלתך, ייתכן שלאקאן קשקש בפסקאות הללו. אין לי מושג כי לא אני לא מכיר את תורתו. מכאן ועד ההסקות שלך, המרחק רב. אני לא יודע איך אתה אישית אמור לגבש דעה, מצד שני אני לא מנסה לגבש דעה על מתמטיקות גבוהות. אתה יכול לאמץ את השיטה שלי.

אם תעבור על תגובותיי, לא פירשתי את הדברים כאנלוגיה. השארתי את האפשרויות פתוחות. בנוגע לתפיסה שאתה "נציגה", אני לא יודע כרגע לנסח באופן הולם את מחשבותיי. אולי עם הזמן, וקיומם של דיונים נוספים בינינו, אני אצליח יותר.

1 למרות שבזמן האחרון חסרים עימותים. האייל הפך לסכריני. פעם הייתי רואה פתיל של שכ"ג או האלמוני המקורי ועוד רבים וטובים, והייתי הולך להכין קפה כדי להשלים את החוויה. היום עוסקים בחידות סיטואציה סביב המדורה. השלב הבא בטח יהיה צ'יזבטים. אני חייב להודות שדובי צדק בהתנגדותו לקהילה. אבל מסיבות מובנות, לא הייתי רוצה להתעמת דווקא אתך.

2 למרות שאם תורשה לי לרגע גלישה לפילוסופיה, דווקא פופר, האיש שבא מהפוזיטיביזם הלוגי ("טענה היא בעלת משמעות רק אם היא ניתנת לאימות באמצעות תצפיות או אם היא אנליטית"), ושהגדיר מדע באמצעות קריטריון ההפרכה, מדבר אחרת. הוא רואה במדעי הרוח "הטרמות" הכרחיות של המדע, שמהן הוא מתפתח, וטוען שתיאוריות במדעי הרוח לא חייבות לענות על קריטריון האימות.
לקאן 193567
בטח שיש. מעריצים, כלומר. אבל אני מבין שאתה נותן ללאקאן יותר קרדיט מלי, זה, בסדר, אני חי עם זה.

ברצינות, אני חושב שאתה לא מפרש נכונה את טענותי, וגם לא את אלה של סוקאל ובריקמונט. כשם שאתה לא מבקר מתמטיקה גבוהה, הם לא מבקרים את הפסיכואנליזה של לאקאן. לא קראתי את ספרם, אך אני מסתמך על ביקורות על הספר, כמו כאן:

they distance themselves from a claim to be making a general philosophical critique, and limit themselves to criticising the abuse of science by postmodern philosophers...

הביקורת היא על השימוש הקלוקל בטענות מדעיות. אילו זה היה רק לאקאן, ורק בפיסקה הזו, אז היית צודק - טענה שולית. אך יש לא מעט דוגמאות נוספות, והחשש המתעורר הוא שחלק מהרספקט אליו זוכים ההוגים האלה נובע מהשימוש המלומד-לכאורה שהם עושים בטענות כאלה. לאקאן פעם ציין שהוא משתמש ב"the most recent development in topology". זה גם לא נכון בשום מובן, וגם מעורר חשד סביר שהוא מנסה לצבור נקודות בזכות משהו שאיננו. אתה לא מסכים? זכותך. אבל זה שהוא פופולרי זו לא סיבה מספקת - בעיני.

אם כן, צמד-החמד לא "לא הבין", ולא ניגח את אלפי הפסיכיאטרים העובדים לפי שיטתו. אני גם מאמץ את שיטתך ולא מגבש דעה על פסיכואנליזה, אבל אם מתמטיקאי פופולרי היה טוען שחבורות-לי הן כמו תורות מוסר וכידוע תורת-מוסר עפ"י שפינוזה נובעת מהאמונה באל (אני מקווה שזה מגוחך מספיק), היתה לך הזכות המלאה לחשוד - רק לחשוד - במסקנותיו המתמטיות, *אפילו* אם היו מסבירים לך שזו רק מטפורה וזה לא קשור וזה לא לוגיקה (ולאקאן, כזכור, מתעקש שזו לא מטפורה).

בנוגע לתפיסה שאני נציגה - אני אזכיר לך, כי אני באמת סקרן.

1 חסרים עימותים? אני כנראה לא יודע מה הלך כאן פעם, אבל גיל רונן, אורי פז, ואחרים מספקים די אקשן, לא?

2 תיאוריות במדעי הרוח לא צריכות לענות על קריטריון האימות? שתי שאלות:

1. זו כבר נשאלה בדיון זה: אז על מה כן? עליהן להיות סבוכות ומרשימות?

2. פסיכולוגיה זה מדעי-הרוח?
לקאן 193586
הבעיה שלי היא עם המשפט שלך "והחשש המתעורר הוא שחלק מהרספקט אליו זוכים ההוגים האלה נובע מהשימוש המלומד-לכאורה שהם עושים בטענות כאלה". עד כמה שזה עשוי להשמע מוזר, למדעי-הרוח יש תכנים משלהם, ופה ושם גם אנשים נבונים שעוסקים בהם. הם לא משתחווים ביראה מול טענות פסאודו-מדעיות, ולא צריכים את סוקאל ובריקמונט שיבחנו את טענותיהם מבחוץ.
אבל נדמה לי שפחות או יותר העמדות שלנו ברורות.

1 בנוגע לעימותים שהזכרת, זה אקשן של YNET. אני מתגעגע לעימותים מלאי ציניות וסרקאזם הכתובים בכישרון.

2
1. אני לא יודע על איזה קריטריונים צריכות לענות תיאוריות במדעי-הרוח. ההשכלה שלי לא רחבה מספיק כדי לספק תשובה. בכל מקרה, קריטריון האימות הוא קריטריון נוקשה ועל-פיו גם תורת המיתרים במצבה הנוכחי היא חסרת-משמעות.

2. התפיסה המקובלת היום לגבי פסיכואנליזה משייכת אותה למדעים ההרמנויטיים, ובכך יותר למדעי-הרוח.
לקאן 193590
1 אפשר דוגמא?
לקאן 193599
אין לי כרגע דוגמא ספציפית. אפשר להתחיל בחיפושים וכאלה, אבל לא כרגע.
לקאן 193592
רק אציין שאין לי ספק שיש אנשים נבונים ותכנים אמיתיים במדעי-הרוח (אם זה נחשב, אחותי עושה דוקטורט בעבודה-סוציאלית, אצל המנחה האיכותנית היחידה בת"א, והיא בחורה נבונה. אבל באמת בלי קשר, אין לי שום ספק שזה המצב). אני אינני סבור שזה כשלעצמו מסיר ממדעים אלה את האחריות לעמוד לביקורת, אבל אפשר באמת לעצור כאן - אני מסכים שעמדותינו ברורות.

איפה רודי וגנר? זרק גפרור, ונעלם? אני סקרן לשמוע גם את דעתו.

1 מצטער, אני אעבוד על זה....

2 1. תורת המיתרים היא לא בדיוק חסרת משמעות, טענותיה צריכות להתיישב עם הידע הקיים (וזה אימות) והיא צריכה, לכשתושלם, לתת תחזיות אמפיריות על העולם שיהיה אולי קשה טכנית לבדוק. אם תורתו של לאקאן *ניתנת* להפרכה, או תהיה ניתנת להפרכה לכשתושלם, רק שזה קשה טכנית, אז לדעתי היא חשופה לקריטריון האימות וזה מצויין.

2. פסיכואנליזה לא אמורה לעזור לאנשים להבריא? זה לא משהו מדיד? אולי לא זה העיקר? אני באמת שואל, אני לא מכיר מספיק. מה זה בדיוק "מדעים הרמנויטיים"? מדעים פרשניים?
לקאן 193597
2 1. טענותיה של כל תורה צריכות להתיישב עם הידע הקיים. כשתורת המיתרים תתן תחזיות אמפיריות (גם אם אפשר יהיה לבדוק אותן רק "בעיקרון") היא תהיה ניתנת לאימות. כרגע היא לא עונה על הקריטריון.

2. דיון כללי על פסיכואנליזה גדול עליי בבוקר אפור כזה. אם לא אכפת לך, בוא נדחה את זה להזדמנות אחרת.
לקאן 193604
2 1. ותורתו של לאקאן? באותו מצב?

2. אין בעייה.
לקאן 193611
תלוי. אם מתייחסים לפסיכואנליזה כתחום הרמנויטי אז לא - תחום כזה לא מציע ניבויים, אלא יכולת להבין דברים שלא יכולת להבין בלעדיו. אני חושב שלאקאן עצמו לא התייחס לתורתו כהרמנויטית בלבד, אבל הוא היה שייך לתקופה אחרת. היום קוראים טקסטים פסיכואנליטיים בצורה אחרת מבעבר.

אני רוצה להדגיש שלא ערכתי השוואה בין תורת המיתרים לפסיכואנליזה. הבאתי את תורת המיתרים כהדגמה של נוקשות קריטריון האימות.
בקשה קטנה 193605
חצי קשורה, ולא קנטרנית אלא כנה: תוכל להציץ בתגובה 193581? אולי תוכל לעזור לי?
בקשה קטנה 193613
ראיתי את התגובה, ואני לא יודע לעזור (יש לי כל מיני רעיונות, אבל אני לא מספיק טיפש כדי להשאיר אותם כאן לדראון עולם). אני בטוח שאפשר להבין משפט-משפט, אבל צריך להכיר את המושגים ואת ההקשרים המתאימים. קטונתי, בשלב זה בחיי (אבל מסתובבים כאן אנשים רציניים ממני, אולי אחד מהם ירים את הכדור).
סגאן 193614
2. קרל סאגאן בספרו "עולם רדוף שדים" מונה את הפסיכואנליזה דרך-קבע בין התחומים שהם "פסאודו-מדע". בעמ' 23 הוא כותב "אנו יכולים להתפלל לרפואתו השלימה של חולה כולירה; ואנו יכולים לתת לו 500 מיליגרם טטראציקלין מדי 12 שעות.... בבואנו לטפל בחולה סכיזופרניה, אנו יכולים לנסות את שיטת הריפוי-בדיבור, חסרת התועלת כמעט-כליל, הקרויה פסיכואנליזה; ואנו יכולים לתת לו 300 עד 500 מיליגרם קלוזאפין ביום."

ובתחילת הפרק השלישי: "לכל תחום של המדע יש נספח פסאודו-מדעי משלו. הגיאופיסיקאים נאלצים להתעסק עם חסידי הארץ השטוחה, ... לארכיאולוגים יש אסטרונאוטים קדומים, ... לפיסיקאים יש מכונות תנועה מתמדת, ... לפסיכולוגים יש חלק גדול מהפסיכואנליזה וכמעט כל הפאראפסיכולוגיה. ..."
(נמצאנו למדים שפסיכולוגיה היא מדע).
סגאן 193621
א. למה אתה מצטט מסאגאן?

ב. גם אני לא חושב שפסיכואנליזה היא מדע. אם מתייחסים אליה כתחום הרמנויטי, אין בעיה.
סגאן 193629
א. צריך אישור מיוחד לצטט דווקא ממנו? אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.
סגאן 193633
זאת דעתו של סאגאן. בקטעים שהבאת אין נימוקים לטובת השקפתו. יש איזו סיבה שאני צריך להעדיף את דעתו על דעתם של אחרים, רק בגלל שהיא שלו?
סגאן 193651
ודאי שלא. אני גם חושב שהוא מגזים (בכוונה?) בכריכת הפסיכואנליזה יחד עם אסטרולוגיה וקריאה בקפה, ובכל זאת הרגשתי שהציטוט רלוונטי.
כמה פסיכואנליטיקה? 193681
מחקר שראיתי לפני כמה זמן בדק את כמות הפירסומים והקישורים הבין פירסומיים בארבעת קטגוריות פסיכולוגיות עקריות, פסיכואנליזה, ביהייויוריזם, קוגנטיבי וניורו. מהספירה עולה שקרנה של הפסיכואנליזה (וההתנהגותית) ירד בצורה דרסטית - עכש''ז הגרף הראה קו קרוב מאד לציר התחתון.
לקאן 193735
אבל הפסיכולוגיה לכשעצמה היא חלק ממדעי החברה... מה זה "מדעים הרמנויטיים", בעצם?
כמה מלים של שבתאי אונגרו 193569
אחרי שעוזי הזכיר את שמו של הסטוריון המתמטיקה, מצאתי מאמר מאד מעניין שלו בו הוא תוקף את נסיונם של מתמטיקאים מסוימים לקרוא מתמטיקה וגאומטריה יוונית כאלגברה. המאמר בכלל לא נכנס לטרמינולוגיה מתמטית קשה ולכן גם הדיוט מתמטי כמוני מצא בו עניין רב.

מבלי לקלקל יותר מדי למי שיקרא את מאמרו של אונגרו, אני חושב שבהקשר של הדיון שלך עם יהונתן, מעניין לקרוא את מה שאונגרו כתב בסיכום המאמר (בתרגומי החפוז):

"למרות שלמה שאנחנו מתיחסים בתור דבר הוא רק עניין של הסכמה, לפחות, הרי מרגע שהדבר (שניתן לו שם) הפך למקובלה חברתית, אזי כל סטיה לכשעצמה משימוש הסטנדרטי תהיה מטעה ועלולה להיות מסוכנת...מוסכמות מאפשרות תקשורת בהירה וברורה...מצד שני, עבירה בוטה על מוסכמות חברתיות מונעת תקשורת תקינה ויכולה להיות די בעייתית. מנשקים כלה בחופה רק משום מוסכמה חברתית. סרב לחבק ולנשק את הכלה "משום שזו רק מקובלה" ותסתכן בצרות אמיתיות".

(השתמשתי במקובלה ומוסכמה כתרגום ל convention).
כמה מלים של שבתאי אונגרו 193570
בקשת עזרה: "למרות שלמה שאנחנו מתיחסים בתור דבר הוא רק עניין של הסכמה" - חסרה מילה אחרי "דבר", או שזה כל דבר? גם את ה"לפחות" אחרי זה לא הצלחתי לפענח. אם הוא מנסה לומר שכשיש הסכמה כללית על מובנו של מושג, לחרוג מהסכמה זו זה מטעה, אני מסכים בשמחה. יהונתן עשוי לטעון שהמוסכמות הללו מכתיבות פרדיגמות וכובלות את החשיבה, ואפילו עם זה אני מסכים במידה מסויימת, בתנאי שמי שרוצה להגדיר משהו מחדש יגיד שהוא עושה את זה.
כמה מלים של שבתאי אונגרו 193678
דבר = thing
לפחות = to begin with

חוצמזה, נראה לי שתפסת את רוח הדברים של אונגרו.
לקאן 193734
סליחה, אבל אני חייב לדעת: איך אתה מסביר נגזרות ע"י דוגמא מנהיגה באוטו?
ברקס-גז? 193736
לקאן 193749
מה שראובן אמר: כשאתה נוסע ב-‏60 קמ"ש, מד-המהירות שלך מראה על 60 קמ"ש, למרות שאתה לא מתחייב לנסוע לא שעה ולא עשר דקות ואפילו לא דקה. זו המהירות ה*רגעית* שלך, מה שיקרה *אם* תמשיך לנסוע באותה המהירות. כשאתה מאט, מד המהירות זז למטה, למרות שאתה ממשיך לנוע קדימה, וכו'.

השתמשתי בהצלחה (משתנה) בדוגמאות כאלה ואחרות כדי לעזור לתלמידים להתגבר על המחסום הפסיכולוגי של הבנת מושג הנגזרת. לא ככה "מסבירים" נגזרת אולי, אבל זה עוזר לעניות דעתי להבהיר את המושג.
לקאן 193750
אני מצטער, אבל הסיבה היחידה לכך שהבנתי את ההסבר שלך היא שאני כבר יודע מה זה נגזרת... אבל זה בטח רק אני.
לקאן 193757
*אני* מצטער, זה לא היה הסבר. ציינתי איך אני עושה שימוש בדוגמה כדי להבהיר את המושג. בשביל הסבר צריך להבין עם אילו מושגים התלמיד כבר חש בנוח (פונקציה, מיקום, שיפוע) ואז אפשר לתת הסבר טוב. באמת. אבל זה לוקח זמן. נותנים לתלמיד לנסות לצייר גרף של מיקום האוטו כתלות בזמן בנסיעה טיפוסית, מנסים שיצביע על המקומות בהם המהירות כזו או אחרת, מציירים משולשים קטנים עם שיפועים, וככה. לזה התכוונתי.
משם לקאן 193594
סלח לי על ההתערבות הבוטה, אני תיכף חוזר לספר צ'יזבטים סביב המדורה, אבל האיבר הזקוף לא שווה למינוס אחד אלא לשורש הריבועי שלו, כלומר הוא בכלל לא ממשי. אני מניח שהמצאת הויאגרה מחייבת לעדכן את התורה, והלב נצבט למחשבה שלאקאן לא זכה.
משם לקאן 193600
אויש, נו, לא ככה, אתה יודע.
לקאן 194115
ראשית, אני חייב לומר שאני באמת לא יודע הרבה על לקאן. קראתי שני מאמרים שלו במסגרת קורס ב"תיאוריה וביקורת של התרבות" ‏1 שבמהלכו גם קראנו מאמרים של הוגים אחרים, כגון דרידה, פוקו, ובורדייה. יתר על כן, בעוד שהמעט שקראתי באותו קורס על ההוגים האחרים שהזכרתי הספיק כדי לשכנע אותי שגם אם בהתחלה הם נראים מעורפלים ובלתי קריאים הרי שיש בהם רעיונות עמוקים ומרתקים, הרי שקריאת לאקאן לא הביאה אותי למקום כזה. למעשה, היה לי כבר פעם ויכוח מר על פרשנות לקאניאנית לנושא אחר (בהקשר של ממטיקה, שכבר נדונה באייל). לכן אין ספק שאינני מסוגל לגונן טוב על תורת לקאן.
ובכל זאת.
את הניתוח שלי לפסקאות שראנו אתחיל מהאחרונה בפתיל כאן - זו שמציעה לסמן את התת-מודע ב- X. נאמר כאן שסימון זה הוא חסר תוכן, אבל אם נקרא בקפידה ניתן לראות שההחלטה על סימון זה נובעת מטענתו של לקאן כי "גם הלא-מודע הוא מסמן טהור מסוג זה, ויכול לפיכך לעטות כל משמעות; כלומר הוא פתוח לחלוטין להקשר בו הוא נמצא." לקאן אם כך מתייחס ללא-מודע כ- X לא כדי לסמן אותו, אלא כדי לומר לנו שהלא-מודע, כמו המשתנה, מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות. כדאי לשים לב שזו אמנם לא מקביל להגדרה הרגילה של משתנה במתמטיקה, אבל זה קצת דומה ל"משתנה" בלוגיקה פורמלית (למשל בתחשיב הפרידקטים). בכל מקרה, כאן אומר לקאן משהו מובהק על הלא מודע: מול הביהייבוריוסטים, שטוענים שה"לא מודע" אינו קיים, ומול פרויד, הרואה בלא-מודע מקום שיש בו תסביכים מסוגים שונים ומטרתנו היא "לחשוף" אותם, לקאן מתייחס ללא-מודע כמשהו שנבנה ומקבל את משמעותו כמשהו שקיים רק דרך ההתייחסות אליו. איזו התייחסות? זו של המודע של הפציינט, אני מניח, וכן התייחסות מצד המטפל.

על בסיס הסתכלות זאת, קל יותר לגשת לאמירה הבעייתית המרכזית, על הטורוס ש"באמת קיים". אם תרשן לי לצטט מהתשובה של לקאן, הוא מתחיל בהדגמה על המושג "אובדן", ואומר "the loss does not exist before this symbolization indicates its place" כלומר: הייצוג של משהו שקשור ללא-מודע באמצעות סימבולים הוא היוצר אותו, ומשום כך ראוי להתייחס ל*כל* ייצוג של הלא-מודע כאילו הוא אמיתי, מכיוון שברגע שייצוג זה הוצג והונח בפנינו, הוא *יוצר מציאות*.
זה כמובן מעלה שאלה חזקה ביותר: למה דווקא הייצוג שמציע לאקאן, עם הטורוס, עדיף על כל ייצוג שנמציא? הסיבה, לדעתי, איננה בכך שהייצוג של לאקאן "נכון" או "אמיתי" יותר מאחרים, אלא במשהו אחר.
מהו המשהו הזה? מאחר שאין בידי המאמר המלא של לאקאן או פרשנות עליו, אני קצת נע באפלה. אפשרות אחת היא שהייצוג הזה הוא נוח למניפולציות, מאיזןשהי סיבה שקשורה לאותה רצועת מוביוס. אפשרות אחרת היא שהייצוג הזה, בהעברתו לפציינט, מקל על הטיפול בנוירוזה, ע"י כך שהוא יוצר אצל הפציינט ייצוג של התת-מודע שלו המקביל לייצוג שלו אצל המטפל. אין לי מושג. לפיכך, לגבי הפסקה הראשונה שפתחה את הדיון, יש לי רק כמה הערות קטנות.
בפסקה מופיעים כמה מושגים שלא הוגדרו בה ושאיננו יודעים מה משמעם. כך למשל essential inscription, knot ואחרים. הדרך שבה הפסקה בנויה אינה מאפשרת לנתק בקלות את הטענות המתמטיות מהטענות המכילות מושגים אלו, שכנראה הגיעו משאר התיאוריה של לקאן. הפרשנות שרואה כאן טעות מתמטית נובעת מהבנת הביטוי able to receive such a cut כ"ניתן לגזור מהם רצועת מביוס". הבנה זו אינה מתחייבת כלל מהפסקה, וייתכן שבמובן שבו משתמש לקאן במושג כמו to receive such a cut איןן כאן טעות מתמטית (או שאין כאן טענה מתמטית כלל).
נקודה אחרונה: כתיבתו של לקאן מעורפלת במכוון, לדעתי, כי מטרתה היא ליצור בתוך הלא-מודע של השומע את המושגים של לאקאן, ולכן היא בעצמה חלק מהמתודה. כדי לעקוף את הבעייתיות של השימוש ב"הגדרות", לקאן מנסה לבנות על הלא-מודע הקולקטיבי כדי לייצר הגדרה לא על-ידי ייחוסה למשהו אחר אלא באמצעות השימוש בה (כמו מלים בשפה).

קצת "פרקליט השטן" או טענותיי כלפי לקאן ובכלל:
1. נדמה לי שהפרשן ששדיבר על "מתמיזציה של הפסיכיאטריה" הגזים. שימוש בסימונים מתמטיים והגדרתם באופן אחר אינו "מתמטיזציה".
2. אני לא לגמרי מבין את הטענות שלו, וגם מה שאני מבין אני בדרך-כלל לא מקבל. ייתכן שלגבי פסקה זו ואחרות הקייס נגדו - כמי שמשתמש בהילה של המתמטיקה לקדם את רעיונותיו למרות שאין להם כל קשר למתמטיקה - מוצדק.

1 קורס נפלא, דרך אגב, מומלץ לכל מי שלומד באוניברסיטת תל-אביב ויכול להיכנס אליו.
לקאן 194863
אה, אז אם הבנתי אותך נכון, לקאן הוא בעצם בכלל לא מדען, אלא אמן, או אולי טכנאי, שהיצירות שלו לא אמורות לתאר את המציאות (למרות שהן טוענות שהן כן, כמו כל יצירת אומנות) אלא להכניס את הסובייקט (פסיכואנלטיקאי בהכשרה, או מטופל) למצב הרוח האינטרוספקטיבי הנכון. לכן אין חשיבות לשאלה אם ''תורתו'' עקבית כמו שאין חשיבות לשאלה אם ציור הוא עקבי עם חוקי הפיסיקה מבחינת השאלה אם הציור הוא ''לגיטימי''.
לקאן אינו מדען. 194898
בשום אופן. תורתו קרובה הרבה יותר למדעי הרוח מאשר למדעי הטבע. אין לו ''תורה'', יש לו ''גישה''.
לקאן אינו מדען. 194917
אז מה אתה אומר, הבנתי אותך נכון? גם חוקר ספרות מנסה לתאר מציאות... ולקאן?
שוב: אינני לקאניאני. יש לקחת את דברי בערבון מוגבל. 194945
אבל דומני שלקאן אינו מנסה לתאר מציאות, ודאי שלא מציאות אובייקטיבית. הגישה שלו היא עמדה, שמתוכה יש (לטענתו) לנתח את הסובייקט הפסיכוטי. הנימוקים לאימוץ עמדה זו יהיו, לדעתי, לא "כי ככה זה" אלא "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר" או "כי זה מאפשר לנו להפנים טוב יותר את יחסנו לסובייקט" וכו'.

דיסקליימר נוסף: אינני לקאניאן! ייתכן שאני סתם מקשפרץ כאן!
מדע ופסיכולוגיה 195231
איך אתה (אישית, עזוב את לאקאן) מפרש את הביטוי שהזכרת, "כי זה עוזר לנו להתייחס לסובייקט באופן יעיל יותר"? האם זה אומר שאפשר למדוד את איכותה של הגישה, בין היתר, בהצלחתה הטיפולית?
מדע ופסיכולוגיה 195407
אני מניח שכן (ושוב - אין בידי סימוכין לכך שכך אכן לקאן חושב)
מדע ופסיכולוגיה 195421
כלומר (שוב - לראייתך, אני לא מנסה לקעקע פה כלום אלא רק להבין), חלקים מסויימים בתאוריות הפסיכואנליטיות המודרניות הם מדע של ממש - מדיד, ניתן להפרכה במידה מסויימת - ולא תאוריה פילוסופית טהורה?
מדע ופסיכולוגיה 195485
מדיד? Barely.
כי יש שאלה מאוד רצינית על מהי "הצלחה טיפולית", ולו בגלל שכל מקרה ההוא לגופו, ולכן לא תיתכן "קבוצת ביקורת".
גם אם נניח לרדע ש"לרפא" פירושו "להחזיר אותו סובייקט נוירוטי לטיפול נורמלי", קשה לדעת האם שיטה טיפולית אחרת הייתה נותנת אותן תוצאות.
לקאן 195206
תודה על התגובה המפורטת. אני מניח שלא כדאי שנתחיל ממש להתווכח, כי נראה שההסברים שהבאת הם ממילא נסיונות להגן על משהו שאינך בטוח איך נכון (ואולי אם נכון) להגן עליו, אך (כמו שכתבת) - בכל זאת:

שתי הטענות שהבאת תחת הכותרת "פרקליט השטן" נראות לי מוצדקות מאוד. לסמן דבר-מה ב-X לא הופך אותו נתון למניפולציות מתמטיות (וגם לא לוגיות), ואם רוצים לומר שהלא-מודע מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות, אפשר אולי להגיד פשוט שהלא-מודע מקבל את משמעותו עפ"י ההקשר וההתייחסות. לקרוא לו X לא עוזר. וגם אם עוזר להבהיר למישהו למה הכוונה, זו לכל היותר אנלוגיה חביבה, אבל רחוקה מרחק רב ממתמטיזציה. ציון שמותיהם של קנטור וגדל בהקשר זה מוסיף עוד איזה מאתיים נקודות לחשד‏1 שמדובר בשרלטנות גרידא, ואם לא ברור למה אפשר להיכנס גם לזה.

"הייצוג של משהו שקשור ללא-מודע באמצעות סימבולים הוא היוצר אותו, ומשום כך ראוי להתייחס ל*כל* ייצוג של הלא-מודע כאילו הוא אמיתי". אני מצטרף לשאלתך, אז למה דווקא טורוס? ענית, אינני יודע כי חסר לי הרקע. אבל גם בתוך הפסקה עצמה נאמר בבירור שטורוס *כן* מתאים וספירה *לא* מתאימה. וזה קשור, כפי שמוסבר, למשהו עם טבעות מביוס. אני חושב שהשאלה המעניינת כאן איננה באמת אם "receive a cut" פירושו "לגזור" או משהו אחר, אלא שאלה יסודית הרבה יותר: האם בכלל יש חשיבות למשמעותם המתמטית הרגילה של המושגים האלה עבור לאקאן? אם כן, אז הוא רחוק מרחק רב מלהסביר מדוע, ואני מתעקש על כך שאין שום קשר כזה. אם לא, אז באמת אולי כדאי לבחור מושגים אחרים ולא לבלבל את הקורא עם מושגים לא רלוונטיים.

אגב, לפי הפסקה הזו:

"one can show that a cut on a torus corresponds to the neurotic subject, and on a cross-cut surface to another sort of mental disease"

יש קשר אמיתי, ואבחנה אמיתית בין מחלות קשורות-טורוס למחלות קשורות-cross-cut. עוד לא ראיתי מתודה פרשנית, אפילו כיוון כללי, ממנו ניתן לראות איך לעזאזל לאקאן מסיק איזו מחלה מתאימה לאיזה משטח, ומה משמעות יש לקשר הזה.

אם מנסים ליצור *אצל הפציינט* איזה ייצוג של משהו, מתעוררת השאלה מה עושים אם פציינט ביש-גדא שלא נתקל מעודו בבקבוקי-קליין וטבעות מביוס.

על רעיון הכתיבה המעורפלת-במכוון אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר כתבתי. אם אין דרך להבחין בין קשקושים לתכנים מעמיקים אלא על-ידי שבודקים אצל כמה מהקוראים התהוותה איזו תובנה מעורפלת תת-מודעת‏2 שגם אותה אי-אפשר להסביר, אולי פשוט ראוי לשתוק, כפי שהמליץ פעם פילוסוף אחד, ל"ו.

1 מה, אי-אפשר לכמת רמת חשד בנקודות? בדיוק.

2 במילים אחרות, נוצר אגד-סיבים עם פיתול לא טריויאלי על המכפלה הקרטזית של טבעת-המביוס של התת-מודע עם הסופגניה שאכלו לארוחת הבוקר.
לקאן 195409
אין לי מה להוסיף על ההערה שלך, פרט לשני דברים:
1. אני בהחלט חושד ‏1 שיש היכנשהוא בתורת לקאן משהו שיכול לתפקד כהסבר למה שהועלה כאן, ושלקאניאני טוב יוכל לנסות, לפחות, להסבירו טוב ממני.
2. גם אם תסיק מכל הדיון הזה מסקנה שוללת על לקאן, נסה לא להשליך אותה מיידית על אחרים. ניסיוני בתחום הראה שהוגים אחרים (דוגמא טובה: דרידה) שנראים סתומים ושרלטניים במבט ראשוני על שתי פסקאות, הם בעלי מערכת עמוקה ומרתקת שמסבירה הכל כשקוראים אותם עד הסוף ‏2 .

1 רמת חשד של חמישים נקודות לפחות.
2 עם זאת, י שלציין שהוגים אלו אף פעם לא השתמשו במתטיקה באופן המפטי-דמפטיי.
לקאן 195420
1. הלוואי - בכנות - שמישהו יעשה זאת.

2. לא, איני משליך. אינני יכול לומר שאני יודע משהו על תורתו של דרידה, אך הייתי נזהר מלטעון שאם לאקאן לוקה לעיתים בשרלטנות עדינה, אז גם הוא כך. היתה לו (לדרידה) איזו יציאה מוזרה אחת שכבר הוזכרה כאן, אבל היא כל-כך לא ברורה שאני אפילו לא יכול לנסות להגיד עליה משהו כאילו אינטליגנטי.

במקום אחר התרציתי לקרוא ספר שלם של רולאן בארת, שיש לי סיבות להאמין שהוא אחוק של לאקאן. גם לאקאן עצמו, בהחלט ייתכן שיש לו פרקים מעניינים בתורה, אלא שנראה לי שהפרקים המתמטיים-לכאורה בעייתיים מאוד.
שאלה 194121
אם אנחנו כבר בענייני מוביוס:

אם ניקח טבעת רגילה ונמשוך את השפות שלה נקבל צילינדר‏1. אם גם נקרב אותן זו לזו יתקבל כדור.

אם נעשה אותו דבר לטבעת מוביוס, נקבל בקבוק קליין?
______________
1- כן, אני יודע שגם הטבעת היא צילינדר, אני מנסה להסביר את הכיוונים של פעולת המשיכה.
שאלה 194151
אני לא בטוח שלחלוטין הבנתי את פעולת המשיכה, אבל אם זה מה שאני חושב, אז לא - תקבל מה שנקרא מישור פרוייקטיבי, או cross-cap (כן, ההוא). זה בכל אופן מה שתקבל אם תיקח טבעת מביוס ודיסקית עגולה ותדביק את שפתה של הדיסקית העגולה לשפתה של הטבעת. לא לנסות בשלושה ממדים.

בשביל הסבר יותר ברור מה זה מישור פרוייקטיבי תצטרך או לחכות כמה ימים, או שעוזי יסביר, או אולי מישהו אחר יגלה נכונות.
תסביר אתה, 194203
אני לא מאמין ב- CP^2.
שאלה 194501
אז אני אנסה.

המישור הפרוייקטיבי הממשי (RP^2 ולא CP^2 כפי שכמה כופרים חושבים) הוא המשטח המתקבל באחת מהדרכים הבאות:

1. לוקחים פני כדור ומזהים כל נקודה עם הנגדית לה (כלומר את x עם x-).

2. לוקחים דיסקית ומדביקים (מזהים) כל נקודה שנמצאת על השפה עם הנגדית לה.

3. לוקחים טבעת מביוס ומדביקים לה לאורך השפה דיסקית.

4. לוקחים מעגל ודיסקית. מדביקים את שפת הדיסקית למעגל אבל במקום שסיבוב סביב שפת הדיסקית יתאים לסיבוב יחיד סביב המעגל, אצלנו הוא יתאים לשני סיבובים.

5. (למכורים באמת) מסתכלים על אוסף כל הישרים במרחב. לכל ישר תתאים נקודה במישור הפרוייקטיבי. נגדיר מרחק בין נקודות כזוית בין הישרים המתאימים. מסתבר שמתקבל כך משטח.

את המישור הפרוייקטיבי אי אפשר לשכן במרחב השלושה מימדי אבל בדומה לבקבוק קליין אפשר לשכן כמעט את כולו, חוץ מגיחה קצרה שחייבים לעשות למימד גבוה יותר.

ואני בטוח שלא הבנתי מהי פעולת המשיכה שהוזכרה.
שאלה 195210
5. ישרים *העוברים דרך הראשית*. ותודה על העזרה.
המישור הפרוייקטיבי 195792
הבטחתי הסבר טיפה יותר מפורט, ובינתיים מצאתי עוד שתי סיבות טובות להקדיש לזה כמה פסקאות: אחת, זו דוגמה טובה ל"שינוי חוקי-המשחק" במתמטיקה אליו רמזתי במאמר, ושתיים - הפלא ופלא - לאקאן עצמו נזקק לגיאומטריה פרוייקטיבית ב-Ecrits שלו, מעבר להתייחסות הקצרצרה ל(כנראה)-cross-cap בפסקה אותה טחנו בפתיל זה. ולכך נראה לי שעוד אשוב במקום אחר.

בגיאומטריה "רגילה" (אפינית), אנו מוצאים:

1. כל שתי נקודות שונות קובעות ישר יחיד.

2. כל שני ישרים שונים קובעים נקודה, *אלא* אם הם מקבילים.

יש פה חוסר סימטריה מצער, ומצב יוצא-דופן מצער לא פחות. נדמיין ישר אופקי, וישר אחר החותך אותו. נקבע על הישר השני נקודה כלשהי הנמצאת מעל הישר הראשון , ונסובב את הישר כמו פרופלור סביב הנקודה הזו, נגד כיוון השעון. נקודת החיתוך תרוץ ימינה, מהר יותר ויותר, עד שבסוף היא "תעוף לאינסוף" ותיעלם, בדיוק בשלב בו שני הישרים מקבילים. מיד לאחר מכן היא תופיע שוב - מצד שמאל דווקא, ותמשיך להתקדם ימינה לעבר מצבה המקורי כשהישר ישלים חצי סיבוב.

היה נחמד אילו יכולנו להוסיף נקודת-חיתוך "וירטואלית" של שני הישרים המקבילים, נקודה שיש לדמיין אותה כנמצאת גם הרחק-הרחק ימינה "מחוץ למישור, באינסוף" וגם הרחק-הרחק שמאלה. אותה נקודה חדשה נמצאת על כל ישר אופקי, ולכן גם בחיתוך של כל שני ישרים כאלה. אך היא לא נמצאת על ישרים בעלי שיפוע אחר. מדוע? כי אם אותה נקודה וירטואלית תימצא גם על ישר משופע, נקבל שהישר האופקי והמשופע נחתכים בשתי נקודות: הרגילה, והוירטואלית. זה לא רצוי לנו - באנו לתקן, לא לקלקל. לכן נוסיף נקודות וירטואליות שונות לכל שיפוע, למשל נקודה המתאימה ל"שיפוע של 30 מעלות צפון-מזרחה", שהיא כמובן גם אותה הנקודה המתאימה ל"שיפוע של 30 מעלות דרום-מערבה" (זהו אותו ישר).

הבה נראה מה מצב הכללים שהזכרנו קודם. האם כל שני ישרים שונים נחתכים בנקודה? כן. אם הם לא מקבילים, הם נחתכים בנקודה "רגילה", ואם הם מקבילים, הם נחתכים באותה נקודה וירטואלית שהוספנו במיוחד עבור השיפוע שלהם.

האם כל שתי נקודות שונות עדיין קובעות ישר? אם שתי הנקודות הן "רגילות", אז כן - ממש כמו קודם. אם אחת מהן וירטואלית, ואחת רגילה, התשובה לשמחתנו היא שוב כן - זהו הישר היחיד העובר דרך הנקודה הרגילה בשיפוע המתאים לנקודה הוירטואלית. ומה אם שתיהן וירטואליות? המממ... הפתרון פשוט: אם הוספנו עוד שלל נקודות, דבר לא מונע מאיתנו להוסיף עוד *ישר*, ישר אחד ויחיד "באינסוף" העובר דרך כל הנקודות הוירטואליות. לשמחתנו, הוספת ישר זה מסתדרת היטב עם שני הכללים: נסו לחשוב מהי נקודת החיתוך היחידה של הישר הוירטואלי באינסוף ושל ישר רגיל. את הישר החדש כדאי לדמיין דווקא כמעגל גדול גדול המקיף את כל המישור.

זהו המישור הפרוייקטיבי, ולמרות שהוא נראה מבלבל, הוא הרבה יותר סימטרי ופשוט מהמישור המוכר. נניח למשל שאנו מנסים למיין עקומות ממעלה שנייה (חתכי-חרוט). במישור הפרוייקטיבי אין שום הבדל בין אליפסות להיפרבולות: לעיניהם של בני-תמותה הן נראות שונות מאוד, אך למי שחי במישור הפרוייקטיבי הן פשוט אותו דבר מנקודת-מבט אחרת.

נשאר להסביר איך הופכים את הסיפור הנחמד הזה למשהו טיפה יותר מדויק, ואיך הוא קשור להגדרות השונות שהביא ניר. זה לא קשה (אם כי קצת מאתגר בלי לוח וגיר), אבל ההודעה כבר התארכה‏1 אז נשאיר זאת לפעם אחרת.

1 ממוצע האורך של הודעותי האחרונות הוא קרוב מאוד לבלתי-נסבל, חוששני.
המישור הפרוייקטיבי 195802
בהתחלה בארמת דמיינתי את הישר החדש כמעגל המקיף את המישור. הבעיה היא שאז "מקבלים" שהוא נחתך עם כל ישר רגיל בשתי נקודות, במקום באחת. אולי עדיף לדמיין אותו כחצי מעגל המקיף את חצי המישור הימני?
המישור הפרוייקטיבי 195803
עדיין "נקבל" שהוא נחתך פעמיים עם ישרים רגילים אנכיים. אפשר, לחילופין, לדמיין את הישר החדש כישר אנכי שנמצא מימין למישור. אז תהיה בעיה שהוא לא נחתך בכלל עם ישרים רגילים אנכיים. אבל יש כאן שיפור-מה, לא?
המישור הפרוייקטיבי 195809
לי נדמה שלא דייקת בהערה המקורית שלך: המעגל הגדול חותך כל ישר בשתי נקודות *שהן בעצם אחת*, אם תזכור איך עלינו לדמיין נקודות באינסוף. בכל אופן, זה נכון שאפשר להסתפק בחצי מעגל, בתנאי שלוקחים אותו עם נקודת-קצה בקצה אחד ובלי נקודת-קצה בקצה השני, וכך פותרים את בעיית הקוים האנכיים. (אני מתכוון לחצי-מעגל שנראה כמו האינטרוול [0,1), המכיל את 1 ולא מכיל את 0, מכופף לקשת).
המישור הפרוייקטיבי 195838
שתי הנקודות הן בעצם אחת לפי החצי-הגדרות החצי-מדויקות, אבל המטרה של הדמיוּן היא לקבל אינטואיציה חזותית, ושתי הנקודות לא נראות כמו אחת. ומבחינה זו, גם עם המעגל החצי-פתוח לא פותר את בעיית הקוים האנכיים.
המישור הפרוייקטיבי 195840
טוב, לא צריך לרדת עלי עם חצי-הגדרות, זה הכי טוב שאני יודע לעשות :-) אכן המטרה היא לקבל אינטואיציה חזותית, אבל אין ברירה אלה לחשוב על צמד נקודות קוטביות כנקודה אחת - שני ישרים מקבילים נחתכים בנקודה זו, ועליה להימצא בו-זמנית בשני ה"קצוות" שלהם. (אגב, למה המעגל החצי-פתוח לא פותר? הרעיון הוא לבחור נציג אחד מכל זוג נקודות, ומעגל חצי-פתוח עושה זאת בהצלחה לדעתי).

אבל, כיוון שכבר אני מואשם באי-דיוק, הנה דרך אחת מסודרת ואף שימושית מאוד להסתכל על המצב. נחשוב על המישור כאילו הוא ממוקם בתוך מרחב תלת-ממדי עם מערכת צירים סטנדרטית (Y, X ו-Z), אך שלא כצפוי נחשוב עליו כעל המישור Z=1, כלומר ממוקם בגובה מטר מעל "הרצפה". נשים לב שכל נקודה במישור זה אפשר לחבר לראשית הצירים ולקבל ישר במרחב, העובר דרך הראשית וחותך את המישור שלנו בנקודה זו. באופן דומה, כל ישר במישור שלנו מגדיר מישור במרחב, המכיל את הישר וגם עובר דרך הראשית. מי שאוהב אלגברה לינארית יכול לחשוב על הישרים-דרך-הראשית כתת-מרחבים חד-ממדיים, ועל המישורים האלה כתת-מרחבים דו-ממדיים.

נשים לב שישרים במרחב העוברים דרך הראשית יש טיפה יותר מאלה שייצרנו עד כה: יש גם את אלה "על הרצפה", המוכלים במישור Z=0 ועל-כן מקבילים למישור המוגבה שלנו. יש גם מישור אחד, Z=0 עצמו, שאיננו חוצה את המישור המוגבה.

עכשיו אפשר לנחש מה התמונה המתקבלת. כדי להגדיר את המישור הפרוייקטיבי, מתייחסים ל*כל* ישר-דרך-הראשית במרחב כאל "נקודה", ולכל מישור-דרך-הראשית כאל "ישר". בינתיים נמשיך להשתמש במרכאות עבור המושגים הפרוייקטיביים כדי לא להתבלבל. אומרים ש"נקודה" נמצאת על "ישר", כצפוי, אם הישר המתאים ל"נקודה" מוכל במישור המתאים ל"ישר". מהגדרה זו אפשר כבר לפתח את שאר המושגים הגיאומטריים: ה"ישר" המוגדר ע"י שתי "נקודות" שונות הוא ה"ישר" המכיל את שתיהן, ויש באמת תמיד בדיוק אחד כזה. החיתוך של שני "ישרים" שונים הוא תמיד "נקודה". אלו טענות קלות באלגברה לינארית, וגם אינטואיטיביות מאוד גיאומטרית.

התמונה ממנה התחלנו, של המישור המוגבה, מאפשרת לראות שעל רוב ה"נקודות" אפשר באמת לחשוב כנקודות במישור המוגבה, ועל ה"ישרים" כישרים במישור זה. אבל רק לרוב. יש "נקודות" המתאימות לישרים במרחב העוברים דרך הראשית במישור Z=0, ולכן לא חותכים את המישור המוגבה. "נקודות" אלו הן כמובן הנקודות החדשות באינסוף, אלא שעכשיו יש להן משמעות מוגדרת ואינטואיציה גיאומטרית ברורה: "נקודה" כזו היא פשוט ישר אופקי במרחב. ה"ישר באינסוף" הוא פשוט המישור Z=0 עצמו. זהו מודל ה"ישרים דרך הראשית" של המישור הפרוייקטיבי שהזכיר ניר, ועכשיו ראינו דרך טבעית לראות במודל זה את המישור הרגיל פלוס נקודות וישר באינסוף.

במקום לחתוך עם הישר המוגבה, אפשר לחשוב על ספירה סביב ראשית הצירים. כל ישר דרך הראשית חותך ספירה כזו בשתי נקודות קוטביות, וכל מישור דרך הראשית חותך אותה במעגל גדול, מעגל שהוא כמו קו-משווה. זו הדרך לראות את המישור הפרוייקטיבי כספירה שבה נקודות קוטביות מזוהות ל"נקודה" אחת.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 199910
הנה קטע ממאמר שקראתי היום על לייבניץ (ויסלח לי האל על התרגום):

לייבניץ המציא את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (קלקולוס) יחד עם אבי הפיזיקה הבריטי איזיק ניוטון (אנשי רוח בריטיים וגרמנים עדיין רבים מי היה הראשון). הקלקולוס של ניוטון והבריטים היה מכוון לפיזיקה, ככלי לתאור תנועה ותאוצה של אובייקטים בחלל. עבור לייבניץ, החשבון שימש מן הסתם כמודל לתאור תהליכים מנטליים, לתאור השטף של זרימת התודעה. קלקולוס מתאר תנועה ושינוי תאוצה כאינטגרציה של סידרת נקודות אינפיניטיסימליות. בהתאם, לייבניץ תפס את התודעה כסכום אינטגרלי של זרם "רגעים פסיכולוגיים"... כל אחד נמשך זמן קטן אינפיניטיסימלי שנמצא מתחת לסף העירנות...

האם זה מתקשר ללקאן? לא יודע.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 199912
תודה, רון. מאין הציטוט? הטענה נשמעת לי משונה קצת, וסותרת דברים שאני יודע על לייבניץ. אין ספק שהוא עסק גם במטפיסיקה ופילוסופיה, אך אם כבר, היתה זו עבודתו על לוגיקה שהיו לה אספקטים מטפיסיים. עד כמה שידוע לי, מאמציו בפיתוח חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי כוונו, כצפוי, למכניקה ודינמיקה. אולי הוא גם השליך זאת על התודעה, אבל אינני סבור שהוא פיתח את המתמטיקה הזו למטרות אלו.

יש להודות שאת רוב מה שאני יודע על לייבניץ קראתי (מזמן) אצל אריק טמפל בל, "Men of Mathematics", ספר נחמד מאוד אבל לא חף מבעיות. בהזדמנות אחזור לספר ואראה אם אפשר ללמוד משם משהו.

בקשר ללקאן, אינני יודע אם משם שאב את רעיונותיו; לא זכור לי שראיתי אזכור של לייבניץ בכתביו. רוב המושגים המתמטיים אצל לקאן הם מתקופות מאוחרות הרבה יותר.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 203485
עם כל הכבוד לספר Men of Mathematics (ויש כבוד) הבעיות שבו עולות לפי דעתי על היתרונות שלו שאולי מצויים בעיקר בהקניית התלהבות מתימטית בילד הרך.
מעבר להרבה דברים שנתגלו כלא מדוייקים או סתם לא נכונים מאוד מפריעה לי הגישה המתנשאת שלו כלפי ענקי המתימטיקה, והטיפול השטחי שהוא נותן להם.
כלומר, לא הייתי כלל מסתמך על שומדבר ש- Bell כותב שם.

לגבי לייבניץ וניוטון, פעם ידעתי הרבה יותר על הוויכוח זה (שנדמה לי שלובה ע"י אנשים מקורבים אליהם יותר מאשר על-ידם עצמם).

מה שכן, אני יכול לאשר שהקלקולוס של ניוטון אכן מגיעה מתוך השקפה פיסיקלית *של המתימטיקה*. ניוטון אכן הסתמך על מושג התנועה בעל המשמעות הפיסיקאלית ע"מ ליצור את הקלקולוס. דבר זה גרם לכך שהמתימטיקה האנגלית היתה תקועה במשך שנים על קלקולוס זה שהיה הרבה יותר מוגבל מזה של לייבניץ על-שום הנוטציה המסורבלת שלו. בעוד dx הוא אופרטור שניתן להעלאה בחזקות וכדומה, הנוטציה של סימון נגזרות בנקודה לא מאפשרת הרבה.
בתחילת המאה ה- 19, (נדמה לי 1811, נדמה לי Cambridge) הוקמה ע"י סטודנטים כמו פיקוק, הרשל ובאבג' "The Analytical Society" ששמה לה למטרה לתרגם טקסטים מתימטיים צרפתיים של לגראנז', דאלאמברט ואחרים, ולהיפטר ממה שקראו לו "The Heresy Dot".
הם לא ידעו בזמנו עד כמה ה"מהפכה" שלהם תצליח, וכאשר כעבור 10-20 שנה המתימטיקה האנגלית אכן הפכה למודרנית היא נתקלה בקשיים פילוסופיים קשים לגבי כיצד ליישב בין הפורמליזם הצרפתי לבין המתימטיקה המסורתית האנגלית שייחסה לסימבולים המתימטיים סמנטיקה שמקורה בעולם, וראתה בה יותר מאשר חשבון אופרציות על סמלים (באבג' במובן הזה הקדים בהרבה שנים את דורו כשכבר אז ובניגוד לענקים כמו האמילטון שניסו למצוא למתימטיקה בסיס מטאפיסי, ראה בה לא יותר מאשר חשבון אופרציות כזה).
השפעות 203549
גם "עם כל הכבוד ל...(ויש כבוד)" וגם "לובה" באותה התגובה? - עוד מקרה של חילחול השפה הטלוויזיונית לתוך השיח האינטלקטואלי נכנס לסטטיסטיקה, ולא, איני יוצא חוצץ, זה דווקא נחמד.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 205434
תודה על המידע הנוסף. כפי שראית נזהרתי גם אני לציין שספרו של בל אינו חף מבעיות, אך לא הייתי מרחיק לכת עד-כדי לומר ''לא הייתי מסתמך כלל על שום דבר...''.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 205541
בדרך-כלל מסתמכים על עובדות, ואני לא סומך על העובדות שלו במיוחד... ואולי חלק מזה נובע מסלידתי מסגנון הכתיבה שלו, וחשד מסויים כלפי פופוליסטים/רכיליסטים שמתירים לעצמם לשנות עובדות למען סיפור טוב.
גם אם החשד שלי במקרה הזה אינו מבוסס דיו, עצם קיומו מדרבן אותי לגשת למקורות, ובמקרים רבים יש מספיק מהם.

אבל fair enough.
פסיכולוגיה מתמטית, המשך 206404
הר פרופסור דוקטור גוסטאב פכנר (1887-1801) למד רפואה אבל התחיל את הקרירה שלו בתור פיזיקאי. באחד הספרים הראשונים שלו "אנטומיה משווה של מלאכים" הוא כתב על האבולוציה של החיות, מאמבות ועד לאדם, ומשם בהיקש לוגי, ליצור הנעלה מכולם, המלאך. יותר מאוחר הוא התכוון לכתוב את התנ"ך של מדעי הטבע, וכתב ספר בו הוא טען שהאדמה היא יצור חי ברמה גבוהה יותר מבני האדם, משהו כמו המלאכים מהספר הקודם שלו. אח"כ פכנר עבר לפסיכולוגיה וניסה לשנות את התפיסה האיכותניות-סובייקטיבית לשיטות כמותיות (הרי הוא בא מעולם הפיזיקה והפיזיונומיה). הטענות שלו נראות מגוחכות אבל מנקודת מבט מסוימת אני דווקא מוצא שהן מרתקות. הוא חשב שכמו שאפשר לכמת את העולם הפיזיקלי, אפשר לכמת גם את העולם הפסיכולוגי-איכותי, וטען שהתחושות והחוויות הסובייקטיביות הן זוית ראיה אחרת לעולם שמכומת על ידי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה. הוא אפילו פיתח נוסחאות מתמטיות שמראות דברים כמו:

S = k * log R
חוויה סוביקטיבית = קבוע מיספרי כפול הלוגריתם של האנרגיה החיצונית הרלוונטית [לחוויה החושית]

אח"כ הוא ערך תצפיות על התנהגות של אנשים במצבים שונים כדי לתמוך בתאוריה הזו. עכש"מ הניסויים והשיטות הניסויות האלה הם התרומה הגדולה שלו להתפתחות הפסיכולוגיה התצפית. אבל, וזה לא הרבה יודעים, היתה לו השפעה גדולה על התאוריות של פרויד.

עוד אחד היה יוהאן הרבטאל מתמתיקאי/פסיכיאטר בעל השפעה עצומה במאה ה-‏19. הוא לקח תאוריה של התודעה (הדומה לתאוריה של לייבניץ) שפיתח משהו אחר וניסה לתת לה מסגרת אלגבראית, משהו על קבוצות של אלמטים בסיסיים המרכיבים סף-תודעתי מסוים וכשהם מתקבצים לגודל מסוים הם יכולים להשתלט על קבוצות או אלמנטים אחרים.
פסיכולוגיה מתמטית, המשך 206405
רון, אפשר את התעתיק הלועזי של השמות?
פסיכולוגיה מתמטית, המשך 206544
Fechner
Herbart שהתעסק עם תורת האידאות של Real.

באותה הזדמנות, כדאי לבדוק את נסיבות הקמתה של אונ' סטנפורד. האב הטייקון הקים את האוני' לזכר בנו הצעיר ורצה להביא פסיכיאטרים מאירופה שיפתחו שיטות כדי להתקשר עם הרוח של בנו. באותה תקופה [כמו היום?] היתה פריחה גדולה באירופה לכל הנושא של ספיריטואליזם שהועלה למדרגה של מדע קדוש.
פסיכולוגיה מתמטית, המשך 206701
לא זוכר איפה קראתי שמרקוני המציא את הרדיו, בין השאר, כדי לאתר שרידים קלושים של קולו של ישו שעדיין מהדהדים בעולם. מישהו יודע על זה משהו?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים