בתשובה לאורי, 26/01/04 3:42
אריאנה מלמד על ''תיאוריית הכאוס ההיסטורי'' ב''מלחמה ושלום'' 193086
אכן הרצון שלך לבקר ושלול גורמת לך למצוא כשלים במקום שאינם נמצאים:

קוטוזוב (למי שאינו יודע) הוא הגנרל הרוסי העומד בראש הצבא שנלחם בנפוליון. ולכן, את המשפט שציטטת - "לא רק נפוליונים וקוטוזובים ממלאים תפקיד במהלכה של ההיסטוריה, אלא גם דמויות פחות תקיפות ובולטות ציבורית, כדוגמת מריה" - סביר לקרוא כך: לא רק מצביאים העומדים צבאות (או מלכים וכו') ממלאים תפקיד בהיסטוריה אלא גם דמויות פחות בולטות.

העובדה שטולסטוי מעביר ברומן חלק נכבד מהרהוריו ההיסטוריים באמצעות דמותו של קוטוזוב, המצביא עצמו, כלל אינה עומדת בסתירה לטענה לעיל.

בשביל לראות בכך סתירה או כשל כלשהו יש להניח שקוטוזוב אינו יכול ליטול קורה מבין עיניו, ואינו יכול להבין שלא רק שחקנים מרכזיים כמוהו וכמו נפוליון קובעים. אולם, כאמור, אצל טולסטוי קוטוזוב כן מבין זאת. יתרה מזאת, בכך שטולסטוי שם את הדברים בפיו של קוטוזוב הוא מגייס את סמכותו של המצביא המהולל ובכך מוענק להם משנה תוקף.

מה שיפה בבניית דמותו של קוטוזוב ברומן הוא, שהתפיסה ההיסטורית של טולסטוי אמורה לכאורה לגמד את דמותו של המצביא, אולם דווקא העובדה שקוטוזוב עצמו מחזיק בה, מעצימה את דמותו: הוא אינו מרוכז באגו של עצמו כי אם פקוח עיניים ויכול לשאת אותן אל אופק רחוק מאוד. במילים אחרות, הוא אינו סובל מתסמונת ה"היבריס" המובילה את הדמות המנוגדת לו, נפוליאון, אל עברי פי פחת.
אריאנה מלמד על ''תיאוריית הכאוס ההיסטורי'' ב''מלחמה ושלום'' 193087
תיקון קל, בפסקה השניה נשמטה מילה, צ"ל: לא רק מצביאים העומדים בראש צבאות (או מלכים וכו')....

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים