בתשובה לאורי פז, 27/01/04 18:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
<אנחה> כהרגלך אתה משחת מילים (רבות!) לריק. כבר דיברתי לעיל על ארה"ב. ארה"ב אינה מדינית דתית. החברה האמריקאית, לעומת זאת, היא דתית מאוד. הפרטים הארה"ב הם ברובם דתיים. ובכל זאת - ה*מדינה* אינה דתית. כלומר - החוקים שלה אינה דתיים, היא אינה מבדילה בין בני דת אחת לבני דת אחרת, ואין לה ערכים אינהרנטיים פרט לערכים הדמוקרטיים. ארה"ב אינה, ואין לי ספק שתסכים איתי, "מדינת הדת הנוצרית". היא פשוט מדינה שיש בה הרבה נוצרים אדוקים. באותו אופן, ישראל אינה "מדינת הדת היהודית", אלא מדינה שיש בה הרבה יהודים אדוקים. ומכיוון שיש לך נטייה לא להבין דברים כפשוטם, הנה אצביע לך כאן על המשפט החשוב ביותר, שים לב: ה*מדינה* בארה"ב אינה דתית. ולעזאזל, תפסיק לחשוב שאתה יודע הכל והיתר לא יודעים כלום. יותר ויותר מסתבר שאתה יודע מעט מאוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאצטער על כך שאני מתערב, אבל רציתי להצביע על פרשה טרייה בארה"ב ששימעה מן הסתם לא הגיע לאזניו של אורי פז: שופט טקסני בכיר החליט לשים פסל ענק עם עשרת-הדיברות בבית המשפט שלו (דוגמה לאינדיווידואל דתי - נכון, אורי, יש כאלה והרבה), הוא נדרש לסלקו, סירב, והודח מתפקידו *רק* משום שהפר צו של בית-משפט ששורשו: עמידה על עקרון הפרדת הדת מהמדינה. אמריקאי יכול להאמין במה שהוא רוצה, ואמריקאים רבים אכן עושים זאת בהתלהבות. אבל כמו שדובי אמר: המדינה איננה דתית, והיא מוכנה להתאמץ כדי להישאר כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 74931 ובכלל: דיון 1049 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |